בינה לעיתים חלק א פד

להקרא בהמה בצורת אדם. והיטיבו הקדמונים ע"ה במה שפירשו תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. שיחזרו להיות בני אדם. וגם אני מפרש מה שאמר הנביא ע"ה

זכרו זאת והתאוששו השיבו פושעים על לב. בא' משני פנים. האדם כי האדם יוכל להשאר קיים אם במין ואם באיש. במין ע"י תולדותיו ובניו אחריו. ובהיות זרעו משתלשל ממנו משאיר אחריו ברכה ויתקיים במין. אך לא יוכלו תולדות אלו ופרי בטנו להשאירו קיים באיש. כי הוא כבר חלף הלך לו ואיננו. אכן יש לאדם מין תולדות שמשאיר אותו קיים באיש והם תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים. שעם היותם נקראים תולדות אין זו שהוא מוליד את זולתו. אבל הוא מוליד את עצמו במעשיו הטובים ומקיים אישיותו. וזהו הוא שאמרו אצל נח

אלה תולדות נח שתולדותיהם של צדיקים וגו'. כי יפורש הפסוק לפ"ז תולדות אלו של נח אינם כתולדות אחרים שמולידים את זולתו והמוליד עצמו אינו קיים באיש אלא במין. כי דע לך שאלו התולדות של נח מה שהוליד בהם. הוא נח בעצמו. שעל ידם ישאר קיים באיש. בהיותו צדיק ובעל מעשים טובים. משא"כ המולידים באחרים. שאינם משאירים לו אלא מינו ולא אישיותו. ועכ"ז יש עוד מין תולדות שלישי. שהוא מוליד אחרים זולתו. ותולדות אלו גדול כחם להשאיר את מולידם קיים באיש. והוא המוליד נפשות שמדריך את אחרים לעבודת בוראם יתברך. ומורה להם הדרך ילכו בה להנצל מן החטא. תולדות אלו שהם בניו ודאי ישאירו אותו בקיום אישיותו. ועז"א זכרו זאת ושמרו מאד הדבר הזה שאומר לכם ובו תתאוששו. תשיגו הקיום האישי שלא כדרך ההרגל הטבעי ע"י שתולידו תולדות בבנים זולתכם. ומה הוא זה. השיבו פושעים על לב תשתדלו ללמד להועיל לפושעים אשר הם ברשות לבם שלבם מושל עליהם בתאוותיו אתם תשיבו אותם שיהיו הם על לבם. שיהיו לבם ורצונם ברשותם והם ימשלו עליו כי אז אתם מולידים אותם. ותולדות אלו גורמים לכם שתתאוששו ותשארו קיימים באיש

והפירוש השני הוא מיוסד על הלמוד הנפלא קשט עצמך ואח"כ קשט אחרים. שאם תראו אחרים נעשו כנבוכדנצר שאבדו לבם האנושי ולבב חיוא איתיהב להו. ותרצו לנחותם הדרך להשיבם על מצב לבם האנושי ולהסיר מהם הלב הבהמי. צריך שתחלה תקשטו את עצמכם בענין זה עצמו. שגם אתם קודם זה תתאוששו תעשו עצמכם אנשים הרחיקו מכם גדר הבהמות. והחזיקו בשם האנושי. ואז אח"כ תשובו הפושעים על בקשת הלב. וסוף דבר הורגלתי לפרש ע"ז דברי ירמיהו ע"ה. שוטטו בחוצות ירושלי' ובקשו ברחובותיה אם תמצאו איש וגו' כאשר בא במקומו. ועתה אנה יוליכו את חרפתם האנשים החטאים בנפשותם כאשר יעלה בדעתם פחיתות השמות האלה המכוערים אשר יקראו להם חולה סומא מת. טמא. שוטה. בהמה. וכמה שמות רעים אחרים נכנסים תחת אלו. ואם אדם קורא לחבירו רשע יורד עמו עד לחייו כאשר אמרנו. כ"ש בהצמד כלם יחד. אוי לאזנים שכך שומעות. ותהי זאת נחמת'. כי הפליא חסדו עמנו בתת לנו תקון התשובה המעולה ע"פ התור' הקדושה כי ע"י יסולקו כלם ויהפכו לטובה. וקורא לנו שם חדש אשר פי ה' יקבנו. וכב"י נזכה להקרות בשמו ית' בסגולתן של צדיקים והוא הרומז אצלי בנושא שם ה' אקרא וגו'. יתבאר מאליו. והמשורר ע"ה באר תקון ששת השמות האלה ע"י התורה שתתעלה עם שלא שמר הסדר שאמרנו כי היו לו ג"כ כוונת אחרות כשאמר

תורת ה' תמימה משיבת נפש עדות ה' נאמנה מחכימת פתי פקודי ה' ישרים וגו'. אמר כי מתמימות ותכלית שלמו' תורתו ית' שהיא מסלקת כל ששת החסרונות האלה. כי אם הוא כמת ונפשו יצאה ממנו. היא משיבת הנפש אל הגוף וחיה יחיה. ואם הוא בגדר שוטה וסכל שאבדה שפיטת סכלו. עדות ה' נאמנה מחכימת פתי. ונותנת בו חכמה ערמימות להשמר מכל רע. ואם לב חיוא איתיהב ליה ואבד לב האנושית. פקודי ישרים משמחי לב העצב בשיחזיר אותו לבב אנוש. ואם הוא עור וסומא וחשוך עינים מצות ה' ברה מאירת עינים. ואם הוא טמא ונפשו לא מטוהרה. הנה יראת ה' היא טהורה בעצם הטהרה העולמית העומדת לעד. ותטהרנו מכל טומאותיו. ואם הוא חולי שהחולי פרוק חבור. ונטיה מהשוואת המזג שלא ישתוו יחד לעמוד כל א' בשלו. הנה משפטי ה' אמת צדקו יחדיו. ויביאו האחדות והחבור שהוא עצם הרפוא'. ואתם הדבקים בה' הבו גודל לאלהינו: דרוש ה' לשבת תשובה בבוא כל ישראל לראות את פני ה'

פרק יום הכפורים תניא א"ר יוסי בר' יהודה עבר אדם עבירה ראשונה מוחלין לו שניה מוחלין לו שלישית מוחלין לו רביעית אין מוחלין לו שנא' על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו. ואומר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר

כאשר הקריב לבא זמן ועת האסף הרוע' הנאמן מרע"ה ברצותו לצוות את עמו וצאן מרעיתו על שמירת חקי האלהים ותורותיו ולקיים כל מצותיו ית' קבץ את כלם יחד מקטנם ועד גדולה לכרות עמהם ברית על ככה כאשר הובא בראש הפ' שעברה אתם נצבים וגו' באמור להם לעברך