בינה לעיתים חלק א עד

המעשה הרע הזה מקרבנו. הוא ברחמיו יסייענו לעבודתו על דבר כבוד שמו. כי בעשותנו כל אלה יאר פניו אתנו ולא יהיה עוד בהסתר פנים והעלמת עינים כי יפיג כעסו ושב מחרון אפו ויקויים בנו פסוק המשורר ע"ה

אספת כל עברתך השיבות מחרון אפך שובנו אלהי ישענו והפר כעסך עמנו והוא מבואר הקושי שאם אמר שכבר אסף כל עברתו ושב מחרון אפו. מה נשאר עוד מהכעס שחלה פניו יתברך הפר כעסך עמנו. גם מלת עמנו היא בלתי מתיישב. ויותר היה צודק ממנו או מעלינו וכיוצא. אמנם כבר הבאנו לעיל מכח גדלות התשוב' שזדונות נעשות לו כשגגות. ושוב הוא יתברך מוחל החטא השוגג הנשאר מן העון. כאשר בארנו על פסוק כי אסלח לאשר אשאיר. והסתכל כי לפי זה בעשות האדם התשובה. נמחק העון לחלוטין מצד שני פועלים. הא' הוא האדם השב. כי הוא בתשובתו מחליפו ממזיד לשוגג ואח"כ הש"י מוסיף עוד מדיליה להעביר ולסלוח גם השוגג הנשאר והוא החטא. וכמה ימתק לחכי לפי זה מה שנאמר אצל דוד ע"ה אחר אמרו אל נתן

חטאתי לה'. ויאמר נתן אל דוד גם ה' העביר חטאתך לא תמות אפס כי נאץ נאצת את אויבי ה' בדבר הזה גם הבן הילוד לך מות ימות. כי יקשה על זה אטו עון בת שבע ודמי אוריה קרי להו חטאת. גם ה' העביר פשעך או עונך מיהא מיבעי ליה

ומה מרבה באמרו גם ה' העביר. ולמה הוצרך כאן לכנות נאצת את אויבי ה' וגו' כפירש"י ש"י ז"ל והלא כמה פעמים נאמר לשון זה בלי שום כנוי עד אנה ינאצוני. נאצו את קדוש ישראל ורבים כאלה. ועם מה שאמרנו הענין מובן. כי כאשר בא נתן ע"ה במלאכות ה'. והוכיח את דוד ע"ה בהודיעו לו העונשים המעותדים לבא עליו על כל מה שעשה. ומזה התעורר להודות על חטאיו ולעשות תשובה כאמרו חטאתי. אין ספק כי עם היות תשובה זו מעולה עד מאד. מ"מ כיון שהוא ע"ה לא נתעורר עליה מעצמו אלא עתה אין ספק שאינה בתכלית השלימות הגמור להחליף העונות לזכיות אבל הועילה לשזדונות נעשו לו ונהפכו לשגגות. והפוך זה. דוד ע"ה הוא העושה אותו תיכף באמרו חטאתי. באופן שלא נשאר כאן אלא חטאת בלבד. ע"כ אמר נתן גם ה' העביר חטאתך. ירצה כמו שאתה עשית מצדך להעביר העון המזיד. והעמדת אותו בנדר חטאת. גם ה' יתברך עשה את שלו. והעביר החטא שנשאר לך ולא תמות. ומהראוי הי' שלא ימשך מזה שום צד עונש לא לך ולא לזולתך כיון שאפילו החטא העביר ממך. אפס כי לפי שאתה מעצמך חתכת הדין במשפט חרוץ וכאשר המצאתי לפניך משל ההלך עם הכבשה אשר גזלה ממנו האיש העשיר וטבחה. נתכעסת מאד ונתקצפת על אויבי ה' ומחללים שמו בפועל מגונה כזה. באמרו ויחר אף דוד באיש מאד ויאמר אל נתן חי ה' כי בן מות האיש העושה זאת וגו' באופן שבזה הדבר עצמו נאצת את אויבי ה' וגזרת דין עונש מיתה עליהם. איך יתכן ימשך מזה חלילה חלול ה' לומר משא פנים יש. שמה שהוא עצמו גזר בחשבו עשאו זולתו לא יעשה לו בהמצא היות הוא החוטא. לפיכך לפטרך בלא כלום אי אפשר. אלא גם הבן הילוד לך מות יומת. כמו שחתכת הדין וגזרת מיתה על העשיר. ומסתייך תגרום תשובתך והעברת החטאת כי לא תאונה אליך רעה כלל בגופך נמצא שע"י התשובה משתתף האדם עם הקב"ה בסלוק כל העון לגמרי. השב להגיעו לגדר חטאת. והוא יתברך למחול גם החטא. אבל אם אין כאן תשובה חלילה כראוי. ויגיע הדבר להמחל ברחמיו ובחסדיו יתברך הגמורים. לא יהיה א"כ לאדם שום מגע יד במחילה זו אלא הכל הוא ממנו יתברך לחלוטין. בין הפוך העון לחטא. בין מחילת החטא. כמאמר הנביא ע"ה אנכי אנכי הוא מוחה פשעיך למעני וחטאתיך לא אזכור והוא מבואר עם האמור. שהוא יתברך עושה הכל בכפליה מבלי היות בזה חלק לישראל כלל על בלתי שובם בתשובה. ובאמת אין זה ממה שיערב לנו כי אדרבא נהיה כמאן דאכיל דלאו דיליה וכו'. אבל פנייתינו ותאות לבנו הוא נכנס גם אנחנו לפחות בשותפות עמו יתברך. והן הנה דברי המשורר ע"ה בשם האומה רצית ה' ארצך וגו'. יאמר לשעבר כשרצית ארצך ושבת שבות יעקב בימים שעברו. היה זה כן כי אתה יתברך שמך ברוב חסדך ולמען שמך הגדול והקדוש שיתקדש ויתעלה רצית כן. והכל בא מצדך וממך הכל. כי נשאת עון עמך כסית כל חטאתם סלה. לא היינו אנחנו מעבירים העון. ואתה יתברך החטא. אלא שניהם באו מידך נשאת עון וגם כסית כל החטא לגמרי. ומזה נמשך שאספת כל עברתך והשיבות מחרון אפך. וכל זה אינו שוה לנו להגדיל שמחתנו. אבל מה שאנו רוצים ומחלים פניך ית' שובנו אלהי ישענו. החזירנו בתשובה שלמה לפניך למען בזה תבא להפר כעסך יחד עמנו בחברה ובשותפו' כי אתה ית' תכפר החטא אשר ישאר אחרי הפכנו העון לשוגג. וכל אשר אמרנו יובן בנושא שלנו ההולך לפניך הוא יהיה עמך בכמה פנים שונים אמרתים להמשיך לבות החרדים אל דבר ה'. הוא יהיה עמנו כאשר היה עם אבותנו להטות לבינו אליו אכי"ר: דרוש ד' לשבת תשובה

שם ה' אקרא. קהלת רבתי חנא ג' שמות