בינה לעיתים חלק א סו

הוראות השמים. ויאמרו על כי אין אלהי בקרבי מצאוני הרעות האלה. שהשי"ת סלק השגחתו ממני. ע"כ באו אלי הרעות האלה בסבות אחרות לא בכונה פרטיית בגזרה מסודרת ממנו. ולפיכך אז מחדש אעשה הסתרה כפולה בעבור הרעה הזאת אשר עשה עתה במקום היותו פונה אלי ולהכיר העונש הבא ממני פנה אל אלהים אחרים דהיינו לתלות הדברים לסבות אחרות זולתי מקריות טבעים או שמימות או בחירות אנושיות וכיוצא. הנה כי כן זה הוא מצב חליינו וזה שמו אשר יקראו לו. היותו יתברך בהסתר פנים עמנו ועזבנו לבלתי השפיע עלינו טובה וכל שפטיו הרעים הדביק אחרינו חליים רעים וקול תרועת מלחמה מהאויבים ורעב של בצורת עם הכבדת עולים וארנוניות והיינו לאכול

ועתה נלכה נא דרך בקשת הסבות וחקירת שרשן ומדוע כל זאת באתנו. ובחפשי על הדבר הזה נזדמן לידי מאמרם באיכה רבתי על פ' שרתי במדינות האומר כי בליל תשעה באב נכנס אברהם אבינו לבית קדשי הקדשים ואחזו הקב"ה בימינו והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות א"ל הקב"ה מה לידידי בביתי אמר ליה רבוני בני היכן הם א"ל חטאו והגליתים לבין האומות א"ל לא היה בהם צדיקים א"ל עשותה המזימתה א"ל היה לך להסתכל בטובים שבהם א"ל סוגיהון בישין דכתיב עשותה המזימתה הרבים. א"ל היה לך להביט בברית מילה שבבשרם א"ל חייך כפרו בה שנאמר ובשר קדש יעברו מעליך ולא עוד אלא שהיו שמחין במפלתן אלו על אלו דכתיב כי רעתכי אז תעלוזי וכתיב שמח לאיד לא ינקה. אם המעשה היה כך ראוי לנו לדייק בו. אחד אם ביאת הזקן ע"ה היתה לדעת על בניו כי ידע מגלותם. מה לו לילך אל בית המקדש. ילך נא אליו יתברך אשר ידבר עמו ככל אות נפשו בכל מקום שהוא. ב' בשאלתו יתברך מה לידידי בביתי. אחר שטייל עמו ארוכות וקצרות. ושאלה זו היתה ראויה לישאל מיד תיכף לכניסתו קודם הטיול. ג' דהבנת טיול זה וכונת ארוכות וקצרות מה היא. ד' בלשון שאלת אברהם אבינו ע"ה בני היכן הם. כי ה' שואל לו מה לו בביתו. והוא משיב בשאלה אחרת. ואם כונתו להשיב שעל זה בא לדעת מבניו. יאמר דרך תשובה לבקש את בני באתי וישאל היכן הם. ה' אם כשאמר לא היו בהם צדיקים השיב יתברך עשותה המזימתה מה זו הוסיף עוד היה לך להסתכל בטובים שבהם. וכי לא הם צדיקים לא הם טובים

ונאמר כי כונתם ז"ל להמציא כעין ויכוח ומשא ומתן שעשה הוא יתברך בעוצם חכמתו בינו לבין עצמו בחלקי הסותר על דברת העונשים שגזר על ישראל בעונותיהם. אשר נכללו בשתי צרות עצומות. הא' חורבן הבית הקדוש. והב' גלות וטלטול עמו. ואמר כי בליל תשעה באב שבו היה מעותד הבית ליחרב נכנס א"א בבית קדשי הקדשים. ר"ל שנכנס ועלה במחשבתו ית' זכר א"א בענין בית המקדש. ובחכמתו הנוראה תפשו בידו כלומר החזיק בדרוש זה והיה מטייל עמו ארוכות וקצרות. דהיינו שהיה נושא ונותן בצדדין פעם לזכות פעם לחובה. כי היה מסדר בדעתו הנפלאה הטענות הנופלות בזה, והנה בענין בית המקדש גמר אומר מעיקרא שאין צד ינצל בזכות אברהם כי מה לו בביתו. שלא מצינו הבטיחו הקב"ה כלום על הבית. וא"כ אין לו מקום תרעומת על חרבנו. אבל ראה דיש לו צד תלונה על גלות ישראל מהארץ. כי הוא יתברך הבטיחו להנחילה לזרעו עד עולם. והם חוץ ממנה. וזה הוא בני היכן הם. כלומר יהיה צד לאברהם שיתלונן לומר בני היכן הם שאינם בארץ כאשר הבטחתני. ושוב אמר יתברך שאין לו לטעון כן. כי תשובתו בצדו שעונותיהם גרמו הגלות. ובזה האב הזקן יתפייס כי הוא עצמו ברר הגלות. חזר עוד לחשוב. אולי יטעון כדרכו אם יש בהם צדיקים דרך כלל ינצלו השאר בזכותם כמאמרו בסדום. זה אינו כי עשותה המזימתה הם רעים וחטאים לפניו ית' אח"כ בא לפרטים וצדד עוד אולי יטעון עם שאפשר לא ימצאו בהם צדיקים. שהמשמעות הוא בינם למקום. ולפיכך אמר כשולל לא היה בהם וכו'. מ"מ היה לך להסתכל באותם אשר הם טובים בהם בינם לבינם. כי בלי ספק מצד האנושית וגדר האדם. חוייב עכ"פ שקצתם יהיה בהם שלמות מדיני בינם לחבריהם לקיום הקבוץ. ויספיק זה להצילם. והשיב סוגיהן בישין. הסוג שלהם הוא רע ומר כי עשותה המזימתה הרבים שבמנין הקבוץ שהוא חבור הרבים השחיתו והתעיבו מאד, כי איש את רעהו חיים בלעו ויאכלהו בכל פה. וזה פרט עון אחד. עוד הביא עון פרטי אחר. כי שמא יאמר היה לך להביט בברית מילה שבבשרם שעם היות תאות חוש המשוש כבד מאד. מ"מ הם שמרו אות ברית קדש ולא טמאוהו ואתה יתברך תביט הברית שהוא עדין בבשרם. ולא נסלק בנאוף וזנות. גם ע"ז תשובתו בצדו. כי הפרו ברית חלפו חק ובשר קדש יעברו מעליך. ולבסוף הזכיר עון שלישי מהשנאה התקועה בלבם עד ששמחין במפלתן אלו על אלו ובצרוף שלשתם יחד נחתם גזר דינם מבלי שום התנצלות

ועתה אליכם אישים ישישים ובחורים וזקנים יחדו ממלכת כהנים וגוי קדוש לכלכם בשם ה' אקרא יחדו למשפט נקרבה. נחפשה דרכינו ונחקור'. אם אולי בימים האלו בזמן הזה. היה רוצה אבינו הזקן ע"ה להליץ בעדנו לפני בוראנו יתברך למען סלק מעלינו אפו בשלשת השפטים האמורים. איזה התנצלות היה מוצא עלינו לפניו יתברך הלא אדרבא