בינה לעיתים חלק א סג

בעבודתו הנכרית בתקפם וחזקם לפניו ית' להתמיד בעונשם. מ"מ אמר יתב' אני אעשה בקשת דוד ע"ה הסתר פניך מחטאי וכל עונותי מחה שהסתר פנים מהחטאים. היא ממש מחות העונות שמעביר מכנגד פניו ולא יביט עוד בהם. כן אנכי הסתר אסתיר פני על כל הרעה תהיה ההסתרה על הרעה שעשו שלא ארא' ברעתם שעשו בפנותם לאלהים אחרים ולא יזכרו עוד אותם העונות כאלו לא היו כי תועיל תשובה זו ולא תשוב ריקם

ויש עוד מדרגה תחתונה מכל אלה אשר תרד מטה מטה. והיא אותו אשר כל ימי היותו על אדמתו בעוד בחיים חייתו לא נזכר מעולם ולא עלה על לבו לצאת ידי חובתו בהכרת חטאיו ולשוב אל קונו עד עת בא הנקודה האחרונ'. כי קרב קצו ויום מיתתו עומד לנגד עיניו. אז תפקחנה עיניו העורות ועשה יעשה מה שיבא לידו מהתשובה. והיא גם היא לו תצלח ועשתה פרי להשיג ממנו יתב' חסד הכפרה כי חסיד הוא בכל מעשיו. ועל כיוצא באלו אמר המשורר ע"ה. אוילים מדרך פשעם ומעונותיהם יתענו כל אוכל תתעב נפשם ויגיעו עד שערי מות ויזעקו אל ה' בצר להם ממצוקותיהם יושיעם. אמר הביטו וראו מהפלגת טובו יתברך כי אותם אשר הם חטאים בנפשותם שנקראו אוילים ושוטים מחמת דרך פשעם שאין אדם חוטא אא"כ נכנס בו רוח שטות. ואח"כ כשסר מהם רוח שטות זה הם מתענים בעצמם שיש להם ענוי וצער בדאגה גדולה מהעונות שעשו כי הם מתחרטים מהם אלא שהם באים לידי מדה זו בזמן מאוחר מאד כשהם כבר מוטלים על מטתם קרובים אל המיתה שבטלה מהם היכולת להתענות מתענוגי העולם כי כל אוכל תתעב נפשם וא"כ מה שמתענים על העונות שיושבים בתעניות עליהם הוא מבלתי יכולת לאכול. וכבר באה שעת המיתה. ומשורת הדין אין לקבלם. עכ"ז ויצעקו אל ה' והושיעם מהמצוקות שלהם כי עם ה' החסד והרבה עמו פדות יש לו הרבה אופני פדיון ממינים שונים. שאינו בלבד לבני עליה השבים בכל לבם מאליהם אלא הוא יפדה את ישראל מכל עונותיו על כל פנים באופן יהיו נקיים אלו הם ד' חלוקי כפרה שזכר הרב בח"ה

ואמנם עם היות כל אלו התשובות האחרונות פחותות הערך ואין להם דמיון עם הראשונה בהיו' האדם הוא הקודם מעצמו והמתעורר אל התשובה אעפ"כ בהיותנו בטוחים על הפלגת חנינתו יתברך מלאנו לבנו לשאול ממנו שאלה קשה בפסוק אשר התחלנו בו. באמרנו השיבנו ה' אליך וגו'. לומר ידענו ה' כמה וכמה גרע כח ההכרה אצלנו שאין אנו מתעוררים להיות הקודמים והמתחילי' לעשות התשובה המוכרחת לנו. אלא אנו צריכים שיבא ההתעוררות מצדך יתברך שאתה תשיבנו כפי הדברים הידועים אצל עומק חכמתך ואז נשוב. ועכ"ז אנו מבקשים מגודל חסדך חדש ימינו כקדם. שנשיג תועלת מתשובה זו בהתחדשות ימינו לא כשבי' באחור ועכוב אחרי שבא התעוררות ממך. אלא כקדם כאלו היתה תשובה זו קודם בא שום התעוררות ושהיינו אנחנו המתחילים ומקדימים מעצמנו לעשות': דרוש ג' לשבת תשובה אשר אז נתקבצו בעירנו בעונותינו מלחמה ורעב וחלאים רעים: ה"א ההולך לפניך הוא יהיה עמך

נדרים פרק ואלו מותרים תניא ובעבור תהיה יראתו על פניכם זו בושה לבלתי תחטאו מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא מכאן אמרו סימן יפה לאדם שהוא ביישן. אחרים אומרים כל המתבייש לא במהרה חוטא וכל שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני

מעיקר פרטי החיוב אצל הרופא המבקר את החולה הוא להתווכח ולגלות דעתו על אותו החולי בד' דברים

הא' בהכרת מהות החלי ולקרא לו שם בגדרו האמתי. אם יש שם קדחת יומית או שלישית או רביעית או תמידית או דקה וכיוצא

הב' לחקור על סבת החלי לידע מאיזו ליחה גוברת נתהוה אם מהלבנה או האדומה או השחורה וכיוצא

הג' להגיד וליעד מה שנראה לו יהיה מהחלי ההוא. אם יתרפא בנקל או יתארך. או אם הוא חלי ממית בלי תרופה

הד' לסדר התרופות הצריכות ולתת הנהגה נכונה להבריא את החולה. ומצאתי את הנביא ירמיהו ע"ה רומז לזה באמרו

כי כה אמר ה' אנוש לשברך נחלה מכתך אין דן דינך למזור רפאות תעלה אין לך. המשיל צרות ישראל לחלי כבד אשר הוא רע ומר בכל הד' צדדין שאמרנו. כי לענין שם החלי וגדרו. זה שמו אשר קרא לו השי"ת אנוש שהוא כאב חזק ועצום. ואם לענין הסבה נחלה מכתך. המכה שלך באה מסבה קשה וכבדה והיא היותה דרך נחלה וירושה מקדמוניך שהחלי הבא בירושה הוא קשה כנודע. ואם לענין היעוד והשפיטה אם תתרפא או לא. הנה אין דן דינך למזור. אין מי שידין וישפוט שיהיה לך מזור ותרופה עולמית. ואם לסדר לך סמים תרופיים והנהגה נאותה להבריאך. אין מקום לזה כי רפאות תעלה אין לך. אין מציאות שום מין רפואה שתועיל לך.