בינה לעיתים חלק א נד

על כך באיזו תוכחה או יעוד עונש. כמו שהיה לאדם וקין כי אלו הנחתים מעולם לא היו שבים. וא"כ הית' תשובתך המעולה והשלמה. כיון שהתחלת בה מטוב תכונתך. לפיכך אשלם לך שהנביא הראשון אשר יצוה על מין זה מהתשובה שתהיה תחלה ולא מאוחרת. יהיה הושע ע"ה כי הזהיר שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעונך. כלומר תיכף ומיד אשר כשלת בעון. תצרף ותחבר עמו התשובה. שאז ודאי היא מאהבה. ואל תמתין שיהיה לך איזה התעוררות ע"י יסורין כמאמר משה רע"ה בצר לך ומצאוך וכו' ושבת עד ה' אלהיך וגו' ועל דרך זה שאר הנביאים מכח יסורין מזהירין על התשובה

הכלל העולה מכל דברינו כי תכלית התשובה המעולה היא הנעשית מאהבה. כי בהיותה מיראה עם היותה מקובלת לפניו ית' בחסדו הגדול על צד הרחמים. מ"מ אינה בגדר השלמות ונשארה כעין הרפואה הבלתי טבעית

וכבר כללו רז"ל במאמרנו כל הענין הזה משני מיני התשובה. וקראום בשם רפואה על יסוד הפסוק ואמרו גדולה תשובה שמביאה רפואה לעולם. אשר לדעתי רמי בר חמא בא לפרש מאמרו זה עם מאמרו השני מסתירת הכתוב ויישובו כאן מאהבה כאן מיראה. ששני מיני התשובה מועילים אלא שהאחת מעולה מהאחרת. ולכן אמר גדולה היא התשובה ועצם כחה עד מאד שהרי לעולם בכל אופן שיעשה אותה האדם מביאה לו רפואה ואינה חוזרת ריקם עד שתתחלף בפחות ויתר. ובאר זה רמי בר חמא עצמו. כי יש סתירה בכתוב. וצריך ליישב כאן מאהבה כאן מיראה שאפילו בהיותה מיראה אומר ה' יתברך שירפא משובותה א"כ לעולם הוא מרפא. מלבד שיכלול ג"כ מה שאמרו באלה הדברים רבה על פ' כה' אלהינו בכל קראנו אליו. שערי תפלה פעמים פתוחים פעמים נעולים אבל שערי תשובה לעולם פתוחים שנמשלה לים. וזה הוא שמביאה רפואה לעולם בכל זמן כי אין שעריה נעולים בשום זמן. ובזה היא גדולה כלומר יותר מן התפלה. כי בזאת הבחינה היא קטנה ממנה כיון שאין שעריה פתוחים לעולם. ומ"מ הנלבב החרד אל דבר ה' יבחר ויקרב התשובה מאהבה לעשותה בלב שלם. ובנפש חפצה לשם שמים באמונה כי היא חיינו ואורך ימינו ועל זה רמזתי בנושא אשא אל שמים ידי. יאמר כל אחד לעצמו להיות ידיו נשואות השמים לפניו יתברך בתשובה ומע"ט כי בזה יוכל לומר שהוא חי לעולם משיג החיים הנצחיים בהשגת הכפרה. ולהתנצלות כללות האומה אם אולי יחסרו כל טוב ולא יעשו די חיובם בהחלט. אמרתי כי גלוי וידוע לפני כסא כבודו. כי לא מחוסר חפצם ותכונתם היתה זאת להם. כ"א מפני חמת המציק אשר לא יתנם השב רוחם ונשמתם לעשות חובותם לפניו. ובמסתרים תבכה נפשם לעשות בחשאי ובהחבא כאשר יוכלון. ובם נתקיימה חתימת הקללו'. בבקר תאמר מי יתן ערב ובערב תאמר מי יתן בקר מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה. כי שתים רעות צרות צרורות ילחמו בנו תמיד במצור ובמצוק במקומות האונס וההכרח הידוע אצל בני ישמעאל. האחד התעוררות הלב אשר יפחד מפני פחד ה' ומהדר גאונו. מאשר הם חוטאים בפרסום ובגלוי. להראות העמים והשרים כי הם משתחוים לעבודתם ואת אליליהם הם עובדים שהם שמש וירח כאשר הם מכריחים אותם. ואת ה' אלהי אבותם עזבו מקור מים חיים. ולכן יתאוו ויאמרו בבקר מי יתן ויבא הערב. כי באישון לילה ואפילה אוכל לעשות איזה מעשה יהודי לעבודת קוני בהחבא שלא יראני שום אדם מחוץ. ואולם בהפך זה. מאשר יראה בעיניו כמה וכמה יסורין קשין מרים כגידים עושים למתיהדים שאינם עושים כמעשיהם וכמה מיני, מיתות משונות הרוגים ושרופים על ככה אז יתאוו מי יתן בקר. למען עשות בפרסום לעיניהם כמעשיהם ולא יחזיקוהו לאיש עברי. והפסוק עצמו מבאר הענין. בבקר תאמר מי יתן ערב לעשות מעשה יהודי בסתר וזה מפחד לבבך אשר תפחד מבוראך יתברך. ובערב תאמר מי יתן בקר לעשות בגלוי כמעשה ישמעאל. וזה ממראה עיניך אשר תראה מה שעושים לאחיך המוחזקים ליהודים. מעתה הוא יתברך יגאלנו שנית לעיני כל חי לען נוכל להיות יראי שמים בסתר ובגלוי במה שיביא משיחנו בן דוד ע"ה אשר הקים עולה של תשובה כדבריהם ז"ל פ"ק דע"ז. מ"ד נאם הגבר הוקם על שהקים עולה של תשובה. ולדעתי אין כונתם לפרש הוקם שהוא מבנין הפעל. כאלו יאמר הקים מההפעיל ולא מלת על כאלו אמר עול. שא"כ היו אומרים אל תקרי כדרכם ז"ל. אבל הכונה להניח הכתוב כפשוטו. ולא באו אלא לומר איך דוד ע"ה משבח את עצמו לומר שהוקם על ושנתנה לו מעלה רמה. כי אין זה מדרכו ע"ה. לזה אמר שכונתו לומר שהוקם למעלה והשיג מעלה רמה וגבוהה בעבור שהקים עולה של תשובה. כי זה כחה של תשובה להגביה מקום בעליה שבמקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. ורצה לומר זה להלהיב לבבות החוטאים שישתדלו לעשות תשובה מעולה להשיג מעלה זו. כאמרם שאם חטא יחיד אומרים לו וכו'. ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם ה' אמן: