בינה לעיתים חלק א נג

הלב מה היא. עם שאתה יתברך תדעהו שלא כדרך העולם כפי השגחתך הנפלאה. כי תכיר הפנימיות מבלי שום הוראה חיצונית מ"מ אשאלך תראה בראיה חיצונית ענין זה. במה שתראה אם יש בי איזה דרך של עצבות ודאגה בפעולותי כי אז ודאי לא יהיו שלמות. אבל בהיותן בהפך רחוקות מן העצב וקרובות אל השמחה. משם יודע יושר לבי ושרעפי כי רק האמת והשלום אהבתי. ובאופן הבחנה וחקירה זו. נחה אותי ותתנהג עמי כדרך העולם. שזה הוא המבחן שלהם. עם היותך בלתי צריך לכך. כי בזה תודע הסבה ע"י המסובב. וידיעתך השלמה היא ידיעת הסבה בעצמה. וכמה הכיר יתברך טוב לבב ישראל במעמד הנבחר שהיה לבם שלם עמו עד שאמר להם מי יתן והיה לבבם זה להם כל הימים וגו'. וזה על אמרם נעשה ונשמע כאשר פירשתי על מאמר למה נמשלו ישראל לתפוח

ויש עוד יתרון רביעי עולה על כלם. כי כשהתרופה היא ע"צ ההכרח ע"י סמים מחוץ. אולי לא תספיק להריק כל הליחה הרעה לחלוטין. כי שמא לא נתן השעור הראוי ושמא נשאר עדין חלק מה ממנה והוא מעותד אל התחדשות החולי ולא יתמיד הבריאות. אבל הנעשית ע"י הטבע מבלי שום הכרח תנקה את הגוף לחלוטין ותדחה מכל וכל הליחה הרעה. באופן שיתקיים הבריאות לימים רבים ולעתים רחוקות ולא יוסיף לדאבה עוד. וכבר יקרה לתשובה מיראה כי יען איננה שלמה כראוי. לא תספיק להסיר מכל וכל כתם העונות וישאר רישומם נכר. והוא מעותד אל הנפילה מחדש אבל כשהיא מאהבה לא נשאר עוד שום רושם לכל עון ולכל חטאת ולא ישוב עוד לכסלה. כי באהבתו את ה'. בצדקתו יחזיק ולא ירפה. וע"ז באו שתי מימרות של ר"ל ע"ה זדונות נעשות כשגגות זדונות נעשות כזכיות ופירשו כאן מאהבה כאן מיראה. ואין הכונה בלבד לענין השכר. אבל יכוין ג"כ לענין ההתמדה וההתחזקות אל הטוב או אל הפכו. כי בהיותם מיראה עדין ישארו העונות כאלו הן שגגות שלא נמחו בהחלט. ואז השגגות האלה יגרמו עונות אחרים עם היותן קלות כי עבירה גוררת עבירה. כאשר פירשתי פסוק שגיאות מי יבין מנסתרות נקני גם מזדים חשוך עבדך וגו', וכשהיא מאהבה יתהפכו כאלו הם זכיות במציאות ואז יתמיד להשתלם יותר. כי מצוה גוררת מצוה. ובזמן ירמיהו ע"ה שעשו התשובה הגרועה באו לידי מדה זו. ואמר בשמו יתברך

שמוע שמעתי אפרים מתנודד יסרתני ואוסר כעגל לא לומד השיבני ואשובה כי אתה ה' אלהי. אמר יתב' כי בזמן תשובת ישראל שמע מהם יותר משמיעה אחת והיו שמועות שונות כי ש היה בהם מתנודד ומתנועע ומתחלף בלתי עומד על מצב אחד קיים. כי פעם שמעתיו היותו שב בתשובה מתחרט על עונותיו ועושה כל דברי התשובה. ופעם שמעתי ממנו ההפך מזה. חוזר לסורו ומחזיק במעשה תועבותיו בידו. והוא עצמו מבאר הסבה להתנגדות זה ובלתי קיום מצב השלמות. והוא יסרתני ואוסר כעגל לא לומד היתה התשובה מיראה. כי לאשר יסרת אותי ביסורין. על זה לקחתי מוסר ונתעוררתי לשוב בתשובה. ונמשך מזה שהייתי כעגל לא לומד עדין להשתעבד אל העול. ומפני זה חזרתי על העונות הראשונים. וע"כ אחלה פניך תכין לבי להשיבני התשובה האחרת. שאינה אלא בעבור הכרת היותך אלהי ושאני מחויב מצד זה להשתעבד לך ולא לסבה אחרת. ולכונה זו לדעתי אנו אומרים בברכת השיבנו וכן באבינו מלכנו של ימים אלו

החזירנו בתשובה שלימה לפניך. כלומר משני מיני תשובה שיש אחת מאהבה והיא השלמה. ואחת מיראה שהיא הפחותה. תראה שתהיה לנו מעיר להשיג התשובה השלמה האהובה לא האחרת. ויהי' זה לפניך אשר הכונה תובן בדבריהם ז"ל בב"ר על פסוק וישב ראובן אל הבור. והיכן היה ר"א אומר בשקו ובתעניתו כשנפנה הלך והציץ לאותו הבור הה"ד וישב ראובן אל הבור א"ל הקב"ה מעולם לא חטא אדם לפני ועשה תשובה ואתה פתחת בתשובה תחלה חייך שבן בנך עומד ופותח בתשוב' תחלה ואיז' זה הושע שנ' שובה ישראל עד ה' אלהיך. והקושי נגלה לעינים האיך אמר אתה פתחת בתשובה תחלה ואנחנו קבלנו מרבותינו ע"ה שאדם וקין עשו תשוב'. וכן אמרו שהנביא הושע ע"ה פתח בתשובה תחילה והלא כמה נביאים קדמו לו באזהרה זו מזמן משה רע"ה

ואני מדייק כבדות לשון זה פתחת בתשוב' תחלה ולא הספיק לומר התחלת לשוב וכן אמרו לא חטא אדם לפני. אמנם ידוע מקבלת רז"ל שהאומר ראובן חטא אינו אלא טועה. כי לא שכב ממש עם בלהה חלילה כשטחיות הכתוב. אלא שבלבל יצועי אביו וזה נחשב לחטא לפניו יתברך בלבד. כפי מה שעמקו מחשבותיו כי בעיני האנשים לא היה כאן עון אשר חטא. והיה מחסידות ראובן ע"ה כי אם היות דבר זה בלתי נחשב לעון אצל האנשים ולא בא אליו שום התעוררות אלהי מהפחדה או גזום או יעוד יסורין כלל. מ"מ הוא מעצמו היה המתחיל ונזדרז מאליו עשות תשובה. כי היא הית' מאהב' ולא לשום תכלית אחר. ומחמת מה שהרגישו ז"ל היכן היה. פירשו וישב ראובן שהי' שב בתשובה ולכן אמר לו הוא ית' מעולם לא היה אדם שחטא לפני. שהוא חטא לפני בלבד ולא אצל האנשים. ועם כל זה עשה תשובה אלא אתה. כי אדם וקין חטאו חטאים עצומים גלוים אצל הכל. והנה אתה הטבת לעשות. כי פתחת בתשובה אתה מעצמך תחלה קודם שהעירותך