בינה לעיתים חלק א נב

בא לו שום העלם מאיזה מפשעיו כי כל אחד מהם הוא תמיד לנגד עיניו ולפיכך ידעם לשוב אל ה' עליהם כראוי. וביתור מלת אני שהיה מספיק לומר כי פשעי אדע אני אומר עם הפסוק הנמשך לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי וגו' כי כוין בזה למאי דרמי רב יהודה בשם רב כתיב מכסה פשעיו לא יצליח וכתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה ל"ק כאן בחטא מפורסם כאן בחטא שאינו מפורסם רב זוטרא בר טוביה אמר כאן בעבירות שבין אדם למקום כאן בעבירות שבין אדם לחבירו לכן אמר דוד איני מכריז ומפרסם הפשעים שלי אלא אני בלבד יודע אותם ולא זולתי וחטאתי אינו אלא נגד עיני כי קיימתי בעצמי אשרי נשוי פשע כסוי חטאה לפי שנקבצו יחדו שני הטעמים הגורמים להעלים אותם ולא לגלותם. הא' כי לך לבדך חטאתי היה החטא במה שנודע ביני למקום בלבד ולא ביני לחבירי. והב' שלא היה חטא מפורסם שעשיתי בפני אחרים. אלא הרע בעיניך עשיתי אתה יתברך עיניך ראו ולא זר ואין איש יודע מזה לפיכך ראוי שפשעי אלו אני אדע אותם בלבד משום כבוד שמים. ומ"מ אגב ארחיה הודיע כי לטוב התעוררותו על התשובה מצד האהבה שהקים עולה של תשובה היו כל עונותיו גלוים לפניו ולא טעה בחשבונו כאשר יקרה לרופא ע"י תרופות חיצוניות

היתרון השני כי התרופות המלאכותיות. אע"פ שיהיו מיוחסות ממש אל הליחה המחליאה כי הכירה הרופא וצדק בה בשפטו. מ"מ הן מחלישות הגוף וימעיטו כחו. לאשר עכ"פ לא יריקו בצמצום הליחה הרעה לבדה מבלי שום תערובת. כי אגבה יורק ג"כ חלק מהליחות הטובות המבריאות את הגוף וזה סבת החלישות ותשות הכח. משא"כ ההרקה הטבעית. כי בהתחזק הטבע בחכמת בוראו לא יריק אלא מה שיזיק את הגוף ואת היותר המועיל לו יאסוף אליו הביתה בכח המזיק אשר בו. ובזה לא יגרום שום חולשה. כן הדבר בתשובה בבואה מהתעוררות חיצוני שאינה מאהב'. יקרה בה שלפעמים כדי לדחות ממנו איזה פחיתות או מדה רעה יצטרך להתרחק גם כן מן המעולה ולהתרחק ממנה. ויובן זה במאמר אליהוא

ישור על אנשים ויאמר חטאתי וישר העויתי ולא שוה לי. והיא מבואר הקושי אמרו ולא שוה לי. כי איך יצוייר שהיותו חוטא ומעוות היושר ישוה לו ויועילהו. שיוצרך לומר ולא שוה לי

אמנם למדנו הרב ז"ל ברביעי משמנה פרקיו כי בנטות האדם אל תכונה אחת רעה. לא יוסר ממנה אם ילך מיד אל המצוע שהיא המעלה השלמה. אבל צריך שילך אל הקצה האחר אע"פ שהוא יוצא מגדר השלמות ובזה ישוב מעט מעט אל האמצעי השלם. כאשר המשילו אל העץ העקום שאם ירצה לעשותו ישר לא יספיק שיגיע אותו תכף אל הישרות כי מיד ישוב אל עקמימותו. אבל צריך לעקמו אל הצד ההפכי. ואז מאליו יבא להתיישר ועל זה אמר אליהוא כי האיש המדוכא ביסורין בהשגחתו ית' מחמת עונותיו אם ירצה לעשות תשובה. צריך שישור אל אנשים יראה ויביט אל אנשי השלמות וישתדל להדמות אליהם ולהיות כמותם ולא להתמיד במידותיו המגונות. ע"ד מ"ש שהע"ה

מדרכיו ישבע סוג לב ומעליו איש טוב. כי מי שהוא חסר השכל וקצר הדעת ישבע וישאר מסתפק ומתהנה מאד מהדרכים שלו והוא שבע ומפוייס מהם להיותם בעיניו טובים ונכוחים אבל האיש הטוב איננו שבע מהדרכים שלו. ולעולם חושב את עצמו ואת דרכיו לבלתי שוים מאומה. אבל ישבע ממי שהוא עליו מעולה ממנו ויותר ממדרגתו. מהדרכים של זה הוא שבע ועושה אותם. לכן אמר ישור ויביט אל אנשים השלמים לעשות כמעשיהם. ולמען תהיה התשובה מוחלטת צריך שיתודה ויפרט עוצם עונותיו ויאמר שעצמו וגברו כ"כ עד כי באמת חטאתי ובקשתי דרך להנצל ולסור מן החטא והתכונה המגונה. ולקחתי עצת הרמב"ם ז"ל בזה שלא ללכת אל האמצעי הישר אלא אדרבא הישר העויתי. מה שהוא הישר האמתי שהוא האמצעי העויתי והטיתי אל הקצה האחר. למען יועילני להדריכו אח"כ אל הישר. ועכ"ז לא שוה לי. כי היה כח החטא כ"כ גדול שאפילו בלכת אל הפכו לא הועיל כלום. אמנם הדבר מבואר שאם ההתעוררות השכלי הוא המגיע האדם לבקשת השלמות מעצמו ברצותו לבחור הטוב במה שהוא טוב מאהבתו אותו. ואין כאן שום פחד ומורא יכריחנו על כך. הנה זה בלי ספק לא יצטרך כ"כ הכנות או הרחקות לבא אל יושר המעלה כי בקל יתקרב אליה ויתרחק מן התכונה הרעה. מבלי ילך אל הפכה ממש

היתרון השלישי כי בהיות התרופות החיצוניות פועלות על צד ההכרח וכמעט ע"י אונס. זה יגרום לחולה כאב הבטן או עלוף או מצוקות או רוע לב וכיוצא. אבל הרקת הטבע היא בשובה ונחת נעשית מאליה על הצד היותר טוב ולא יקבל הגוף שום התפעלות ממנה. וכענין זה היא התשובה בהיותה מאהבה. לא תכבד העבודה על האדם ואת הכל יעשה בשמחה וטוב לבב משא"כ בהיותה מיראה יהיה הכל עליו למשא כבד. כמי שעושה מכח הכרח בעצבון ובדאגה. וזה הוא המבחן האמתי לדעת מי יעורר האדם אל השלמות ועליו אמר דוד ע"ה חקרני אל ודע לבבי בחנני ודע שרעפי וראה אם דרך עוצב בי ונחני בדרך עולם. יאמר בפי' החקירה האמתית לדעת כונת