בינה לעיתים חלק א מב

בו חום נכרי. ויתגאה לבלתי החשב לכלום חומר העון והוא מבזה ודש ברגליו העונש אין פחד אלהים לנגד עיניו ובזה הוא חוטא ברצונו. וזה בארו אותו הנביא מלאכי עליו השלום באמרו. כי הנה היום בא בוער כתנור והיו כל זדים וכל עושי רשעה קש ולהט אותם היום הבא אמר ה' צבאות אשר לא יעזוב להם שרש וענף. הוא הדבר אשר דברנו כי לאשר להבת חמימות הזדון והגאוה מוליד ההתגברות בעונות יעד לענוש מדה כנגד מדה שיבא יום בוער כתנור אשר בו כל זדים הבוערים כאש וכל עושי רשעה שנמשך פועל הרשע מן הזדון הזה. יהיו כקש לפני אש וילהט אותם היום הבא. באופן תהיה אש אוכלת אש. וימצא בזה שלא יעזוב להם שרש וענף יכלה ויפסד השרש שהוא הזדון המפריח ומצמיח הענף. הוא מעשה הרשע ופועל הרע ויחדו יסופו הסבה והמסובב מעתה לבטל ולהריק האיכות הרע הזה מהגאוה וגודל לבב. תועיל באופן נפלא התשובה אשר עיקר איכותה להוליד הכנעה ושברון לבב אל השב ישפילנו עד הארץ וסר ממנו זדונו ורום לבבו אז טוב לו ויקובל ברצון לפניו ית'. ומתורת רבותינו הקדושים ע"ה אנו למדין כן. שאמרו בפרק ארבעה ראשי שנים

אמר רבא כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון למי שעובר על פשע. א"ר אחא בר חנינא אליה וקוץ בה לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו למי שמשים עצמו כשירים

וההרגש מבואר איך היה מפרש אמרו עובר על פשע על האיש המעביר על מדותיו ופשט הכתוב הוא שחוזר אל השי"ת שהוא נושא עון וגם עובר על פשע

ויראה לי כי הם ז"ל הרגישו בכתוב שאלו אמר מי אל נושא עון ועובר על פשע כמוך. אז היה מובן שאמרו נושא עון וגו' חוזר אל ה' כלומר איזה אלוה יש שעושה פועל זה בהיות נושא עון וגו' כמוך. אבל כיון שהקדים לומר מלת כמוך ואח"כ נושא עון. מובנו הוא שירצה מי הוא אל שיהיה כמוך וישוה לך במה שאתה נושא עון וגו', וא"כ נושא עון ועובר על פשע הם תוארים אליו יתברך. ולפי זה הוקשה כיון שמדבר עמו לנוכח מי אל כמוך. איך המשיך הדבר בלשון נסתר לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו וגו'. היל"ל לא החזקת לעד אפך וגו'

על כן הבינו כי הכתוב הוא כעין שאלה ותשובה שמדבר עמו יתברך ואמר מי אל כמוך. אתה האל יתברך שמך עם שאין ערוך אליך מי ידמה לך ומי ישוה לך. מ"מ על צד העברה מי יוכל לומר שהוא כמוך כב"י בהיותו עושה כמעשיך וכגבורותיך והולך בדרכיך. ובאה התשובה נושא עון וגו' נוכל לקיים שהוא כמוך ודומה לך. האיש המעולה אשר נשבר לבו בקרבו מרוב ההכנעה והוא שפל בעיניו עד שאפילו לאשר יקניטהו במרד ובמעל יסבול וישא ולא ישיב כלום אלא מעביר על מדותיו שנושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו ולא החזיק לעד אפו וגו'. הפליג בשבח המעולה הזה כי מארבע מדות שאמרו בדיעות קשה לכעוס וקשה לרצות יצא שכרו בהפסדו. נוח לכעוס ונוח לרצות יצא הפסדו בשכרו. קשה לכעוס ונוח לרצות חסיד נוח לכעוס וקשה לרצות רשע. הנה הוא לא בלבד אינו משתי הדיעות הרעות שהם נוח לכעוס וקשה לרצות או קשה לכעוס וקשה לרצות אלא אפילו מכת נוח לכעוס ונוח לרצות שיצא הפסדו בשכרו שמתוך שכר קלות הפיוס אין קלות הכעס נחשב לכלום. עכ"ז אינו אלא מחלק החסיד לעשות לפנים משורת הדין להיות קשה לכעוס ונוח לרצות וזה הוא נושא עון ועובר על פשע לשארית נחלתו. ליתר אחיו אשר יקניטוהו אינו כועס עליהם אלא שותק וסובל נושא עונם ופשעיהם. ויש לו גם כן החלק האחר. שלא החזיק לעד אפו אם אולי הכריחהו האונס לצאת ממחיצתו להכנס בכעס. אינו מחזיק אפו וכעסו זה לעד להיות קשה לרצות אלא הוא נוח לרצות ומיד הוא מתפייס ומעביר כעסו. וכל זה כי חפץ חסד הוא. רוצה הוא להיות מאותו החלק הנקרא חסיד נוטה אל החסידות לפנים משורת הדין. ולא יספיק לו שיצא הפסדו בשכרו. איש כזה ודאי יוכל להקרא שהוא כמוך לפי שהוא נושא עון ועובר על פשע כאשר גם אתה ישתבח שמך אל נושא היית תמיד. ולאיש כזה שהוא נכנע בזה האופן תקבלהו בתשובה ותעביר על כל פשעיו כשיחטא וישוב בתשובה מקבלהו ברצון טוב. כי הוא הסיר השרש והיסוד של החטא שהוא הזדון. וזה הוא ישוב ירחמנו יכבוש עונותינו ותשליך וגו'. ירצה כשזה האיש ישוב בתשובה לפניך ה'. לא מבעי יזכה לעצמו אלא גם כלנו יחד נזכה בעבורו לכפרה כללית כדברי המשורר ע"ה תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם. והוא כמ"ש ז"ל גדולה תשובה שאפילו יחיד שעשה תשובה מוחלין לו ולכל העולם שנא' ארפא משובתם אוהבם נדבה כי שב אפי ממנו. מהם לא נאמר אלא ממנו וכן אני מבין מ"ש ישעיהו ע"ה

יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו וישוב אל ה' וירחמהו ואל אלהינו כי ירבה לסלוח בקש מהרשע היחיד שיעשה תחובה למען ייטיב לו ולזולתו. כי ישוב אל ה' וירחמהו שיסלח לו. וגם אל אלהינו של כלנו כי בעבורו ירבה הסליחה. יתן סליחה מרובה לכלנו

הם דברי דוד המלך ע"ה אליו ית' אפי' כשכל בני אדם הם חוץ ממחיצתך בעבור פשעיהם. הנה אתה תשב אנוש עם היותו יחיד עד דכדוכה של נפש