בינה לעיתים חלק א לא

שו"גי זל"הה אשר בעונותינו באה אלינו שמועת פטירתו בעיר אלהינו הר קדשו תוב"ב. וזכותו יעמוד עלינו להדמות אליו בעוצם כשרותו מתחלתו ועד סופו אשר בלי ספק קיים מה שאנו בו לתת אליו יתברך ראשית בכורי חייו ושנותיו והוסיף אומץ בשלמותו עד סופו. ועתה בנים בחורי חמד אומר לכל אחד מכם בחור שא עיניך וראה מה אתה בורר לטוב לך למען חייך תן לו יתברך ראשית ימיך ואחריתך ישגה מאוד. ותכתב לחיים עם כל ישראל כי זה כחנו לאלהינו היותנו דבקים בו מימי הנעורים כאמרו זכרתי לך חסד נעוריך וגו' הוא יזכרנו לטובה אמן: דרוש ב ליום ב דראש השנה ה' יראה אשר יאמר היום

תנחומא ויקרא אליו מלאך ה' מן השמים ויאמר אברהם אברהם למה ב' פעמים שהיה ממהר והולך לשחטו. ויאמר אל תשלח ידך אל הנער א"ל מי אתה אמר ליה מלאך א"ל כשאמר לי קח נא את בנך הקב"ה בעצמו אמר לי ועכשו אם הוא מבקש הוא יאמר לי. מיד ויקרא מלאך ה' אל אברהם שנית שלא רצה לקבל מן הראשון

אחד מיוחד שבעשרה טעמים אשר נאמרו במצות היום הוא מה שנתפרסם בפי הכל כדי לזכור עקדת יצחק ע"ה ע"י שופר של איל. והמובן הפשוט על זה שבאמצעות השופר נעורר רחמיו יתברך שיעלה זכרון העקדה לפני כסא כבודו וזכירת הפועל השלם ההוא יגן עלינו להכתב לחיים טובים ביום הדין הזה. וכבר נראה כן ממה שאמרו בגמרא אמר רבי אבהו למה תוקעין בשופר של איל אמר הקב"ה תקעו לפני בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקדת יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאלו עקדתם עצמיכם לפני ואם הענין כן לכאורה הוא דבר זר יבא צוויי מוחלט ממנו יתברך למצוה פרטית שנעשה לפניו דבר שבו יזכרנו לטובה. באופן שיהיה פועל עצמות המצוה השתדלות תועלתנו מבלי שיבחן בה צד עשית נחת רוח לפניו יתברך להורות אות שרות או השתעבדות כאשר בא במלכיות שאנו ממליכין אותו עלינו. וכן בזכרונות אנו מפרסמין פרטיות השגחתו והיותו זוכר את הכל. ועל אלה יצדק שם מצוה. כי יש בכללה ענינים נוגעים כב"י להגדלת קדושתו יתברך. אבל השופר כפי טעם זה בעינו להזכיר זכות עקדת יצחק הלא בזה לכבוד עצמנו אנו דורשין לעזר ולסיוע מלאות ה' משאלותינו ואין בזה שום דבר שרות או עבודה אליו יתברך. ואיך יבא עליו צווי מהמצוה יתברך. ויקשה יותר אמרם מעלה אני עליכם כאלו עקדתם עצמכם כי איך תספיק זכירת העקדה להחשב כאלו עקדנו עצמנו. ומה שאחשוב בזה הוא כי עיקר הכונה אינה להזכיר לפניו יתברך זכות העקדה למען בזכות הפעל המעולה ההוא שעשו האבות הקדושים הבן להזבח ואב לזבוח נשיג התכלי' אשר אנו מבקשים היום אבל יסוד הזכירה היא לעצמנו להעלות על ראש הסתכלותנו כמה וכמה יחוייב לנו להחשיב חשיבות עצמי ההצלחה האמתית שהוא הצלחת הנפש היקרה ע"י שלמותה והתעצמותה בהפקת רצון יוצרה ית' ולבלתי החשיב למאומה כל מחמדי תבל והצלחותיו ואפי' חיי עצמו לאפס ותוהו יחשבו לו לפי עבודת האל כאשר אנו אומרים בכל יום תמיד בפ' היחוד

שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד. ואהבת את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך. ואומר אני בהתקשרו' הפסוקים היותו יתברך נעלם ונסתר ובלתי מושג ממנו כלל ולא נודע רק אמתת היותו נמצא. אבל לא תכנס בציורנו שום ידיעה ממהותו. וכבר נודע כי האהבה תסובב מחמת מה שמשיג האוהב מעצם הנאהב אם מצד מה שישכיל וידע מענינו דרך הסתכלות. או מצד מה שירגיש ע"י חושיו מהיופי או ערבות הקול או חן הדבור או תנועת הגוף או תוכן האברים וכמה ענינים כיוצא באלו. אבל לא תפול אהבה על אשר לא ידע או ראה ולא השיג ממנו מאומה כי במה תתלה אהבה זו

והנה אמרו בשוחר טוב על פ' לדוד ברכי נפשי את ה' מעשה באדם א' שאמר לר"ג באיזה מקום הוא נתון א"ל איני יודע אמר לו וזו היא תפלתכם וחכמתכם שאתם מתפללים לפניו בכל יום ואין אתם יודעים מקומו אמרו לו שאלת ממני דבר שהוא רחוק מהלך ת"ק שנה הריני שואל ממך דבר אחד שהוא נתון אצלך ביום ובלילה ואמור לי באיזה מקום הוא נתון אמר לו ומי הוא א"ל זו הנפש שנתונה אצלך אמור לי באיזה מקים היא נתונה א"ל איני יודע א"ל תיפח רוחיה דההוא גברא. מה זאת שהיא נתונה אצלך אין אתה יודע מקומה ואתה אומר לי דבר שהוא רחוק מהלך ת"ק שנה וגו'. נמצא שקושי השגת מקומו וגדרו יתברך הוא ממין ודוגמת ענין הנשמה אשר לא נודע מקומה איה ובאיזה חלק מהגוף היא נתונה. ובזה תתקרר דעתנו קצת מהתעלמות ידיעתנו בו יתברך. ואולי נמליץ על זה מאמר שלמה ע"ה

נר ה' נשמת אדם חופש כל חדרי בטן. אמר מה שהוא כעין נר של ה' שמאיר לנו בחשכת המיית לבנו על העדר השגת מקומו יתברך הלא היא נשמת האד' החופש כל חדרי בטן כי כבר יקרה גם לו עם נפשו ונשמתו בהיות האדם הזה חופש ומבקש כל חדרי בטן לדעת איזה מקום מנוחתה ומאומה לא