בינה לעיתים חלק א כד
Binah Le-Itim part 1 24 · בינה לעיתים חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →אבל כשידבר על התשובה מאהבה כדקאמר ר"ל ע"ה. ופירשו כמין חומר כי אמר הנביא כשיעשה הרשע תשובה ולא מפני פחד הרעה והעונש ששמע או ידע. אלא נתעורר מסבת עשותו הרשע עצמו כי רע ומר בעיניו שעשה הרשעה ההיא והיה חפץ שמעולם לא היתה יוצאת רשעתו זאת מתחת ידו שזה ודאי הוא השב מאהבה ולא מיראה הנה עליו יאמר באמת שהוא עצמו המחיה את נפשו כי הוא מטוב השכלתו נתעורר לשוב משא"כ השב מיראת העונש שאינו הוא המתעורר מעצמו. אלא בא ההתעוררות מזולתו ביעוד והודעת העונשים המעותדים לבא. וא"כ זכה זה שעשה מאהבה בראותו בעין שכלו מה שיאות לו ולפיכך עשה תשובה מכל הפשעים בהחלט מכל וכל לגמרי שלא נשאר בשום א' מהם קצתו בהעביר הזדונות ושישארו שגגות. אלא שב מכל הפשעים לחלוטין בכל חלקיהם. ולפיכך נמשך לו שחיה יחיה ולא ימות
והענין הוא כי אפי' נגזר דינו למיתה דהיינו שנתחייב בדינו כדפירשו התוספת ז"ל בההיא דנכתבים לאלתר למיתה. לא יהיה כאותם. שאמרנו כשנגזרו גשמים מועטים וחזרו בהם להוסיף עליהם אי אפשר מפני שנגזרה גזרה אלא הקב"ה מורידן בארץ הצריכה וכו' באופן שמה שנגזר למיתה דהיינו מעוט הגשמים במקומו עומד שהגשמים הם מועטים אלא שמכל מקום הם לו לחיים מצד זמן ומקום ירידתם ונמצא שהוא חי שבא לו התועלת עם שהמיתה לא זזה ממקומה שהיא הגזרה עצמה. ואמר הנביא ע"ה כי הנלבב הזה השב מאהבה שגרם הסתלק כל העון והפשע לגמרי מבלי השאיר שום רושם ממנו אפי' של שוגג לפיכך יזכה שגם כל הגזרה תתבטל ותתעקר מכל וכל שיחיה ויתהוה בהיותו חי ולא שימות דהיינו שתתקיים הגזרה ויבואו לו החיים מצד ההמצאה האמורה. אלא שיקרע הג"ד לגמרי ויוסיפו לו גשמים בהרוחה גשמי רצון ברכה ונדבה. ומה שנא' להוסיף עליהם א"א שכבר נגזרה גזרה. אינו אלא לשב מיראה שיש לו בזה התייחסות עצמי מכוון ממש מדה כנגד מדה כי בשובו מיראה נעש' שגגות מזדונות שאין זה אלא שהסיר רוע הכונה והמחשבה אשר בעון שע"כ נקרא מזיד ונשאר שוגג בלי אותה הכוונה שהוא פועל בלתי מזיק ומפסיד. ולעומת זה ג"כ הוא יתברך כשגזר עליו מיעוט גשמים שהכונה שם ג"כ מחשבת נזק והפסד לענשו עתה מסלק הוא יתברך הכונה בלבד והמחשבה של הנזק ונשארה הגזר' בענינה בלתי מפסדת כדרך הגשמים המעטים על הארץ הצריכה להם בלבד. והיינו דברי ירמיה ע"ה ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו. כשהגוי ההוא יעשה תשובה לא מפני התעצבו מצד המעשים הרעים שעשה כי נחם על עשיית עצמם. אלא שב מיראה מצד רעתו וצרתו אשר אני יעדתי לעשות לו. כי בידעו כך פחד ורעדה קרהו ושב מיראה. הנה בזה הסיר המחשבה הפוסלת מהעונות שהיו זדונות ועשאן שגגות אף אני אעשה זאת לו שאתנחם מהמחשבה בלבד שחשבתי להזיקו בגזרת דיני ותשאר הגזרה במקומה במיעוט גשמים כי לא זכה שתתבטל לגמרי. מה שאין כן השב מאהבה שאפי' שמץ שוגג לא נשאר לו. ואולי נמליץ ע"ז על צד החדוד פסוק שלום רב לאוהבי תורתך ואין למו מכשול. דמדקאמר שלום רב מכלל דאיכא שלום שאינו רב אלא קטן והי ניהו. ומאי אין למו מכשול כי לא ידענו במה יכשלו שהוצרך להבטיחם לא יהיה להם מכשול. אמנם כבר התבאר כי שלום שלום לרחוק נאמר על השב בתשובה שהיה רחוק ממחיצתו ית'. ואם הוא שב מיראה יהיה השלום חסר מעט כי עדיין יש אצלו השוגג כי מהעון המזיד עשה מכשול. אבל לאוהבי התורה אמר המשורר ע"ה שיש להם שלום רב גדול וגמור לפי שאין למו מכשול לא נשאר אצלם המכשול והשוגג מהעון כי אדרבה נעשה זכות
ואחרי הדברים והאמת האלה חל עלינו חובת באור כובד עונותינו בתשובה שלמה לפניו ית' יתעשת האלהים לנו ויגזור עלינו לטובה ואם ח"ו נגזרה גזרה להפך נשתדל שתקרע מכל וכל ותתהפך לטוב לגמרי. וזה בשנחפשה דרכינו תחלה ונסתכל כי גדלה מאד אשמתנו ונעשו כל חטאתינו קשים כגידים מצד ג' בחינות
וביאור זה כי אז"ל במדרש רבה ה' אלהיכם הרב' אתכם וגו' למה ברך אותם ככוכבים מה הכוכבים הללו מעלות ע"ג מעלות כך הם ישראל מעלות ע"ג מעלות מה הכוכבי' הללו אין להם חקר ולא מנין כך ישראל אין להם חקר ולא מנין. מה הכוכבי' שליטין מסוף העולם ועד סופ' כך ישראל. בכונת אלו השלש דמויים והתיחסתם בכתוב ולמה בב' חלוקות ראשונות אמר מה הככבים הללו. ובג' אמר מה הככבים שליטים וכו' ולא אמר מלת הללו נאמר כי כבר התפרסם יתחלף הדבר אשר הוא עצמי מאשר הוא מקרי ועל צד ההזדמן בג' עניינים. האחד במהותו בהיותו שומר סדר נאות ויחס נכון בחלקיו שלא נפל בו הבלבול והמבוכה זה מורה שנעשה בדעת רצוני והיותו בעצם ולא במקרה הב' ברבוי כי המקרה וההזדמן לא יפול על הרוב אלא בקצת דברים ועל המעט. מה שאין כן הנעשה בעצם וראשונה כי יתרבה עד מאד. הג' בהתמדה ואורך הזמן שזה יורה ודאי על העצמית שהמקרה לא יתמיד ועתה ראה כי אהבתו ית' לעמו ישראל היא בלי ספק עצמית בתכלית ולא מקרית במה שחוברו לה שלשת התנאים האלה בדמיון הככבים. ועל טוב הסדר אמר מה הככבים הללו מעלו' על גבי מעלות כך ישראל לא היה ענינם מבולבל אבל חפץ ית' יהיו מודרגים מעלות מעלות