בינה לעיתים חלק א כא

הארץ המתפקרים להתפתות מטענות חקירתם הכוזבת באמרם כי אחרי אשר הוא יתברך מסר הנהגת העולם אל הסדר הטבעי המוגבל מפאת המערכות משם ואילך עולם כמנהגו נוהג כפי מה שהוטבע בו בשעת הבריאה כי ע"ד כן בראו שלא ישתנה. ואין כאן שום הנהגה אחרת אלהית מסודרת מצד המשפט והדין הישר ומרצונו יתברך. ואולם רצה להורות ולהודיע כי עם היות המרוץ הטבעי הוא המקיים העולם. השאיר הוא יתברך לעוצם גדולתו הכח והממשלה לכלכל דבריו במשפט ישר ולעשות כרצונו אף בסתירת והריסת הטבע. והוא מה שאמר אדוננו דוד ע"ה

אמרו בגוים ה' מלך אף תכון תבל בל תמוט ידין עמים במישרים ישמחו השמים ותגל הארץ וגו'. יאמר פרסמו ואמרו בתוך העכו"ם המכחישים ממשלתו וגבורתו יתב' והשגחתו שלא יאמינו כי לו חלק בדרכי הטבע אחר בריאתו ותודיעו להם שאין הדבר כן אלא הוא יתברך מלך ומלכותו בכל משלה כי אף תכון תבל בל תמוט. אף שהוא דבר אמת אין להכחיש שהוכן העולם על מתכונת משמרת סדור טבעי שלא ימוט ולא ישתנה מצד עצמו. מ"מ ה' יתברך ידין העמים ושופט אותם בצדק ומישור כפי מעשיהם וגוזר עליהם מה שירצה אפילו בביטול הטבע המסודר בשמים ובארץ. גאל תחשוב יהיה צד עצבון או התפעלות בדרך משל אל השמים והארץ בהבטל סדרם מפאת הדין האלהי. כי אדרבא ישמחו השמים ותגל הארץ בהתקיים רצונו יתב' בדינו הצדק כי זה כל חמדת לבבם. כמו שאנו אומרים בברכת הלבנה

אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם פועל אמת ופעולתו אמת וגו'. ירצה אמת הוא כי האל יתב' המציא בריאת השמים וצבאם ונתן להם חוק וזמן לשמור סדר טבעם מבלי שום שינוי ועכ"ז הם ששים ושמחים כשיעשו רצון קונס וחפץ בוראם ית' אפילו יהיה הפך טבעם באשר הוא פועל פעול' האמת והצדק במשפט ישר ואמתי. הנה כי כן צוה וסידר בחכמתו הנפלאה והעמוקה שביום הנורא הזה אשר עלתה הסכמת רוב גדולי חכמי ישראל עם סברת ר"א הגדול ע"ה שבתשרי נברא העולם בו ביום עצמו יוקבע יום דין ומשפט לפניו יתברך לומר ולפרסם כי הבריאה עצמה והטבע המסודר ממנה הכל משועבד ונכנע אל המשפט האלהי בעת ובעונה הזאת עצמה. והוא מה שסדרו לנו קדמונינו הקדושים ע"ה בברכות מוסף היום לומר שלשה פעמים היום הרת עולם היום יעמיד במשפט כל יצורי עולם כאילו נכריז היותנו מחזיקים בכל תוקף באמונת פנה זו העקרית דבתלתא הויא חזקה שהאמת הוא כי היום הזה הוא יום בריאת העולם וסדור טבעו ואעפ"כ היום הזה עצמו ה' ית' יעמיד במשפט כל יצורי עולם לדונם ולגזור עליהם כפי מעשיהם ואם שלא יסכים עם מה שסודר מטבע הבריאה

ובזה אני מבין דברי המשורר ע"ה אשר היו קשים לכאורה באמרו למשפטיך עמדו היום כי הכל עבדיך. כי לאיזה יום רמוז חוזר מלת היום. ולפי דרכנו ירצה כי תחלה הניח בריאת שמים וארץ והעמדת מצב טבעם באמרו לעולם ה' דברך נצב בשמים שדברו ית' אשר צוה בשמים לשמור טבעם הוא נצב ומתקיים בהם לא ישנו אותו. וכן בארץ לדור ודור היתה אמונתך שנתת התכוננות לארץ שזה היה בשעת הבריא' כוננת אות' בסדר טבעה ועמדה כן תמיד באופן שכלם שמים וארץ שומרים משמרת עבודתם בתנועת' ופעולותיה' כפי מה שהכין אותם ית' כשבראם אכן למשפטיך עמדו היום לסבת משפטיך ודינך שאתה שופט היום קמו ולא עשו פעולתם כלל היום הזה עצמו שאתה כוננת אותם הוא יום הבריאה שבו עצמו ישבת לכסא שופט צדק וכלם התעכבו ועמדו בלי שום תנועה ופועל ע"ד שמש בגבעון דום וכו' לשמור ולעשות כפי גזרתך במשפטך היום הזה. לפי שהכל עבדיך כלם הם עבדים שלך ומשועבדים לגזר דינך אפי' היה הפך טבעם

הן עתה אשר הונח לנו למונח קיים אמתת זה המשפט האלהי בעצם היום הזה וטעמו בצדו ראוי שנאמר כי אין שום ספק לעת כזאת כבר יצא לאור משפטנו ובטחנו בחסדו ית' על ידי תפלותינו נגזרו עלינו גזרות טובות ונכתבנו לחיים בספרן של צדיקי'. ואמנם מה שיאות לנו להזכיר ולהזהיר הוא כי מכאן ואילך מוטל עלינו להתבונן ולחשוב מחשבות לבלתי ידח ממנו ח"ו הגזר דין הטוב כאשר חשבנו נגזר. אלא נבקש לקיימו ולאשרו. וגם מקביל לזה אם חלילה וחס היתה הגזרה לחובה לפי הכרעת העונות. נשתדל לבטלה ולהפכה לטובה. ונשים בלבנו דבר הנביא ירמיהו ע"ה בשמו ית' סי' י"ח שאמר רגע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוץ ולנתוש ולהאביד ושב הגוי ההוא מרעתו אשר דברתי עליו ונחמתי על הרע אשר חשבתי לעשות לו ורגע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע ועשה הרע בעיני לבלתי שמוע בקולי ונחמתי על הטובה אשר אמרתי להיטיב אותו. ויש לדייק בג' שנויים שבאו בין חלוקת הרעה לחלוקת הטובה. האחד שברעה אמר ושב הגוי ההוא מרעתו. ובטובה אמר ועשה הרע בעיני ולא אמר ושב הגוי ההוא מטובתו. כמו שאמר הנביא יחזקאל ע"ה בשוב צדיק מצדקתו וגו'. השנית ברעה אמר ונחמתי על הרעה אשר חשבתי. ובטובה אמר על הטובה אשר אמרתי.