בינה לעיתים חלק א כ

בכשרון המעשים ואם להפך בהפך חלילה

וכבר רמז לזה באמרו תנו עוז לאלהים על ישראל גאותו ועוזו בשחקים. כי לפי שאמרו ז"ל כשישראל עושים רצונו של מקום מוסיפין כח בגבורה של מעלה. וכן אני מבין מאמר הכתוב דבקה נפשי אחריך בי תמכה ימינך. ירצה בהיות נפשי מטוהרה שהיא דבקה ללכת אחריך לשמור חקיך ולרדוף אחר מצותיך. אז בי תמכה ימינך. נפשי זאת בהיותה נתונה בקרבי היא תומכת ונותנת סעד כביכול אל ימינך הנאדרי בכח שתוכל לפעול פעולות ההטבה החמודות אצלך כי זכות מעשי מסייעתם ואין צד עכוב מפאת קטרוג הדין. ע"כ אמר כאן תנו עוז לאלהים כי תחלה אמר לרוכב בשמי שמי קדם הן יתן בקולו קול עוז שהוא יתב' רוכב על שמי השמים ומנהיגם אל אשר ירצה. כרוכב הסוס אשר במתג ורסן ירכיבהו בעל כרחו כאשר יחפוץ אם לרוץ ואם להתעכב נגד רצון הסוס. כן הוא יתברך רוכב השמים ומבטל סדר תנועותיהם הטבעיות כי יגער בהם ויתן בקולו קול עוז להבעיתם בעוז קולו. ועתה מדבר עם בני האומה תנו עוז לאלהים. אם תרצו שהוא ית' יעשה זאת ברכיבת השמים להתגבר עליהם. אתם תנו עוז וכח לאלהים כביכול תוסיפו לתת כחכם לו שיוכל להתאמץ בזה ע"י מעשיכם הטובי'. ואל תחשבו חלילה היות זה חסרון בחקו יתברך לשאול מכם עוז וסיוע כאלו תש כחו מבלעדיו ושבזה ימעט ערכו וחשיבות גדולתו בעיני הבריות תחתונים ועליונים. כי אין הדברים כן אלא עם ששואל זה על ישראל גאותו ועוזו בשחקים. הדר גאונו במקומו עומד אצל ישראל ועוז ידו היא מפורסמת אצל השחקים ולא יגרום זה ח"ו שום זלזול וקלות כי אדרבא נורא אלהים ממקדשיך מוראו ופחד גאונו מצד קדושותיו לא זזו ממקומ'. ומה שהוא שואל מישראל עוז לא מפני שהוא צריך שיתנו לו ישראל עוז וכח. כי הלא הכל יודעים שאדרבה הוא הוא הנותן עוז ותעצומות אל העם ובידו כח וגבורה לגדל ולחזק לכל ואיך יצטרך לעוז זולתו אלא שהיה זה ממדת טובו כי עם היות העוז בא ממנו אל העם רצה לשאול אותו מאת העם לפארם ולרוממם למען יזכו אל הטוב בזכותם וזה הוא ברוך אלהים ישתבח שמו שכך היה ממדת חסדו וכל זה ע"ד רוכב שמים בעזרך. נמצא העולם מתקיים בשתי הנהגות אלו והן הן עמודיו שעליהם הוא עומד כי ההשגחה האלהית הפרטית נאמר בה וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן וגו'

ועל ההנהגה השמימיית נאמר עמודי שמים ירופפו. ועל כלם אמר נמוגים ארץ וכל יושביה אנכי תכנתי עמודיה סלה. שהיה העול ומלואו כלו נמוג אלמלא העמודים האלה שהן ההנהגות האמורות המעמידים ומקיימים אותו באופן ששני עמודים האלו ענינם מפורסם ונודע לכל. מעתה החכם מכל האדם שלמה המלך ע"ה רצה לחקוק זכרונם ולהשאיר רישומם אצל הכל ועל כוונה זו בדרך צורה ודמיון המציא להם דוגמא ומשל בעמודים של מתכת נחשת. למען הרואה אותם בדמותם וצלמם שעורם ושמותם יעלה על זכרונו ההנהגות הרמוזות בהם וידע כי יש מנהיג לעולם

וזה אומרו ויצר שני העמודים נחשת. פירוש שני העמודים הידועים בהנהגת העולם שהם הטבעי המסודר מצבא השמים וההשגחי מהרצון והיכולת האלהי הנה צר אותם על צד הצורה והדמיון בעמודים של נחשת. ולהעיר על הכוונה הצוריית הזאת בא השעור במדות קומת האורך ומדת הסבוב. כי הקומה היא הוראה על התייצבות והתקומם בגבורה שהיא הנהגת ההשגחה בעוז ותעצומות. ובא שעורה י"ח אמות לרמוז אל חי העולמים יחודו של עולם ב"ה כי הוא לבדו חי אמיתי ובו נשבע האיש לבוש הבדים במראית דניאל ע"ה באומרו וישבע בחיי העולם. וגם כי השגחה זו היא כלה חס"ד שעולה במספר קטן י"ח. והסבוב הוא חוט שנים עשרה אמה. אשר החוט הזה הוא מכוון לגלגל המזלות שנים עשר שהוא כעגולה סובבת באזור כל כדורי כוכבי לכת. והדבר ידוע כי מאלו המזלות באה מסודרת כל ההנהגה השמימיית הטבעית כפי המערכה בשבעה ככבי לכת. ונקראו בשם. הימני יכין. שהעמוד המיומן ימין ה' רוממה זה כחו שלא כדרך הטבע אשר לא ישפיע כלל אם לא תקדם לגמרי הכנת המקבל. אמנם הוא יתברך ייטיב וישפיע אפי' לבלתי מוכן כי הוא בטובו יחנן האדם לתת לו ג"כ ההכנה לקבל השפע כנודע ממה שפירשו קדמונינו ז"ל בפסוק חן וכבוד יתן ה'. והשמאלי שהוא עמוד ההנהגה הטבעית המכונה בשמאל לחוסר שלמותו לגבי הימין השלם קראו בועז. לאשר הטבע לא יפעל מאומה בחפץ ורצון אלא הוא מוכרח לעשות עכ"פ מה שהוטבע בו וסודר עליו מתחלת הבריאה לא יוכל לשנותו וזהו בועז שיש בו העוז והכח וגבורת הממשלה השולטת עליו שהוא החק ההכרחי הנתן לו לא יעברנהו ולא יפנה אנה ואנה. על דרך מה שאמרנו על הן יתן בקולו קול עוז. ואחרי ההקדמה המאומתת הזאת נוציא ממנה טוב טעם ודעת אל סבת הסכמתו ית' ורצונו ליחד היום המקודש הזה ליום משפט לאלהי יעקב בו ידין עמים עם כי אין ספק בכל עת ובכל שעה ובכל רגע בבית דינו הצדק שמה ישבו כסאות למשפט. מ"מ בחר לייחס הדין הכללי ביום פרטי זה מזולתו והיה זה כן אצלי לפי דרכי הפשט בעבור כל גויי