בינה לעיתים חלק א יז

ישכח או יכשל באחד מהם. והב' הוא שיבקש מליץ יושר ידבר טוב אל השופט בעבורו ולהגיד לפניו יושרו. הג' ישתדל אם יוכל לרצות ברצוי כסף השופט עצמו בתת לו מתנה או דורון כפי חפצו. ואם לא יוכל לתת אל השופט עצמו. יחקור איזה אהוב אשר השופט חפץ ביקרו והנאתו ואליו יתן המתנה ההיא אשר בהוודע זה אל השופט יחשבה כאלו קבלה הוא עצמו. הן אלה ג' דרכים מורגלים במשפט האדמה וגם אנחנו עדת ישראל המיועדים אל המשפט האלהי. עשה נעשה ההזמנות המוטלות עלינו להשיג ממנו יתברך ג"ד של חיים כחפצו ורצונו והם ג' כנגד הג' האמורות. הא' עיון ודקדוק בסדר תפלתנו ובקשתנו שתהיינה שגורות בפינו כהגון וכתקון. בעבור יהיו לרצון אמרי פינו ומכוונים בהגיון לבנו הפנימי. וע"ד שאמרו בירושלמי פרק סדר תעניות אלו על פסוק

היערוך שועך לא בצר רשב"ל אומר אם סדרת תפלה לא תהא מצר בפיך אלא הרחב פיך ואמלאהו ופשוטו של דברים כמו שפירש' הרב בעל יפה מראה ז"ל שכשתסדר תפלה לפניו יתברך לא תהא מצר פיך למעט בשאלתך ובטח בה' כי ימלא משאלותיך. ואפשר ג"כ שיכוין לומר אם קודם שהתפללת לפני ה' אתה סדרת התפלה שעיינת בה ונתכוונת לשתהיה סדורה לפניך. אז בשעת התפללך אתה מובטח שלא תהא מצר פיך. לא תכשל בה ולא יהי פיך מדבר בגמגום וצרות כמי שאינו בקי. כי אתה מרוב הסדור שסדרת אותה. הרחב פיך ואמלאהו תאמר בהרחבה ובקלות גדול כי הדברים הם שגורים ומורגלים בפיך. ובזה אמלא שאלתך

והב' בקשת המליצים אשר יליצו לפניו יתב' בעד וכבר ביארו ז"ל המשל והנמשל בפ' במה מדליקין עלה למטה ונפל יהי דומה עליו כאלו העלהו לגרדום לידון שאם יש לו פרקליטים גדולים נצול ואם לאו אינו נצול. ואלו הם פרקליטים של אדם תשובה ומעשים טובים ואפילו תתקצ"ט מלמדים עליו חובה וא' מלמד עליו זכות נצול שנאמר אם יש עליו מלאך מליץ אחד מני אלף וגו' ור"א בנו אומר אפי' תתקצ"ט באותו מלאך לחובה ואחד לזכות נצול שנאמר אחד מני אלף. וראוי להבין אומר פרקליטין גדולים מכלל דאיכא קטנים. ומאן נינהו קטנים ולמה האריך לומר ואלו הם פרקליטין של אדם. יאמר בקיצור ואלו הן תשובה ומ"ט. וגם צריך לקרב אל הדעת ענין מלאך א' שיהיו בו תתקצ"ט לחובה וא' לזכות. ויראה לי בהבנתו כי דבר מוסכם הוא היות במלאכי מעלה מליצי יושר ומטיבים לדבר לפניו יתב' לבקש רצון על עם ישראל אם בכללות ואם בפרטות. ואלו עושים כן על צד החסד מטוב מדתם. אמנם יש עוד מליצים אחרים טובים מאלה בערך היותם מועילים יותר אל האדם והם מ"ש התנא ע"ה באבות רבי יעקב אומר העושה מצוה א' קונה לו פרקליט א' וכו'. כי הישראל בעשותו מצות ומע"ט נבראים מהם מלאכים אשר הם שלו וקניינו ממש והם הפרקליטין האמתים שיוכלו להליץ בבטח ובחזקה בעדו כי כל עצמם אינם נבראים אלא לתכלית זה. והם מעשה ידיו. ובזה נבין מה שאמר הכתוב אצל יעקב ע"ה ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלהים ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה ויקרא שם המקום ההוא מחנים וישלח יעקב מלאכים לפניו וגו'. וכבר נודע דרשתם ז"ל שהיו שתי מחנות של מלאכים של ח"ל ושל א"י. ואני אומר כשנדייק אומרו מחנה אלהים למה לא אמר סתם מלאכים. אבל הכוונה לדעתי כי יעקב ע"ה מעולם לא היה חסר להיות מלאכים תמיד סביבו שומרים אותו בכ"מ שהוא בין בארץ בין בח"ל והם המלאכים שנבראו ממדותיו וממעשיו הטובים שהיו אצלו כילידי ביתו ומקנת כספו והם נקראים מלאכי יעקב שלו ממש כי הוא עשאם. ואמנם כאשר הלך דרכו רצה יתברך לכבדו ושלח אצלו כת של מלאכים מהמשרתים לפניו יתברך אשר אלו הם מלאכים של האלהים מהעומדים למשמר עבודתו ב"ה ואינם של יעקב. והוא ע"ה כשראה הכירם היטב שאינם כמותם שהיו עמו ואמר זה הוא מחנה של אלהים הבא מחדש ולא כמו האחרים שהיו עמו עד עתה שאינו מחנה אלהים אלא מחנה שלו. ולכן מקום זה ראוי להקרא מחנים של שני מחנות. מחנה מלאכי אלהים ומחנה מלאכי יעקב. ואולם כשרצה לשלוח מהם אל עשו אחיו. לאו אורח ארעא לשלוח לעבודתו מאותם שהם של השם יתברך ששלחם אצלו לכבדו אלא שלח יעקב מאותם מלאכים שהיו לפניו שהם כמו עבדיו ומשרתיו להיותם שלו. והוא המכוון במאמר אשר אנחנו בו. כי להנצל האדם ולהיות צדיק בדינו צריך שיהיו לו פרקליטין ולא מהקטני' אשר יקראו קטנים אצלו הפרקליטין מבחוץ ממלאכי מעלה שהוא לא בראם. אלא פרקליטין גדולי'. ואלו הם אשר יקראו גדולים הם אותם שיהיו פרקליטין של אדם שהם מהאדם שהוא עצמו הכינה ונקראו שלו. דהיינו תשובה ומ"ט שמהם נבראו מלאכים מליצים בעדו ואפילו יהיו נגדו כמה קטגורי' אם יהיה עליו מלאך מליץ אחד מאלה הוא נצול בעבורו. והוסיף ר' יוסי הגלילי כי אפילו בעשות אדם מצוה שאינה כלה בתכלית השלמות כי ימצאו בה חלקים הרבה אשר לא לרצון יהיו ויש בה חלק א' מכוון אל השלימות יספיק החלק ההוא להכריע את כל המצות לכף זכות והתקש ע"ז להפך. ונמצא א"כ התשובה והמעשים טובים הם הסנגורים פרקליטים ומליצים שצריך האדם להזמין שיליצו בעדו

הג' הוא הדורן אל השופט יתברך. ואם לא נוכל לתת לו מאומה כי מה מידך יקח. נבקש היותר קרובים אליו אשר הוא חפץ בהנאתם