בינה לעיתים חלק א קלט

וכפחותי הב"ח. אשר אין מגמתם רק מלוי התאות והרצון המשולח. מבלי פניה אל ההולדה גם נלכדו ברשת בקשת הכבוד והגדולה וזהו וירבו שבקשו רבוי יתרה ונתגדלו על זולתם בגאוה ובוז. ועוד נתוסף עליהם סמל הקנאה בחמדת הממון בלא לשבעה כי נתעצמו במאד מאד. הממון נקרא מאד כאמרו ובכל מאדך ודרשוהו ז"ל בכל ממונך ונקרא מאד להיותו מותר ותוספת מאודיי על מה שהאדם מוכרח לשלמותו. ואמר כי בני ישראל נתעצמו בענין המאד שהיו להוטים בו ורודפים אחריו מאד חוץ מהגבלת השעור הצריך. ונמצאו אם כן שקועים בג' גופי עברות אלו וגרם זה שהמשפט האלהי עשה את שלו וגזר עליהם השעבוד תכף לזה עד שקם מלך חדש והביא עליהם ג' דברים לעונש מכוונים כנגד מדותיהם הרעות. תחלה שמו עליהם שרי מסים למען ענותו. אחר שהם היו כל כך אדוקים בממון ומתייגעים להעשיר יהיו פורעים מס ויתחסר ממונם. למען ענותו ר"ל למען יהיו עניים מרודים ודלים ויחסרו כל טוב. ולאשר היו מעדנים גופם בתאוות גופניות ובתפנוקי הגשמיות. ע"כ העבידום עבודה קשה בחומר ובלבנים. ולהשפיל גאון לבם ובקשתם השררה והכבוד. היו לעבדים נבזים ושפלים. משועבדים לנוגשים פחותים וירודים. באופן שהיתה גזרת הגלות מצודקת על קו המשפט הישר על פשעיהם ועל חטאתם. וההודעה בברית בין הבתרים. היתה כיתר ידיעותיו ית' העתיד. ובין תבין כי כפי מה שאמרנו נבא לכלל השגת מה שנאמר כמה פעמים אצל יציאת מצרים כח גדול ויד חזקה. ובמדרש שוחר טוב אמרו בצאת ישראל ממצרים ראה מה כתיב או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוו מקרב גוי א"ר חייא בשם רבי ירמיה משל לגבור שיורד למלחמה אם לנצח אם להנצח. ואנו מוכרחים להסתכל בהבנת דבריהם ז"ל כי היכולת האלהי אשר הוא מוחלט בו יתברך. לא תשיג ההשערה האנושית ציורו כי אינו עושה מה שעושה בפעל ממש. ע"י עשיה פעליית לשיצטרך כח או חוזק או שעור זמן או הכנת כלים וכיוצא מהדברים הצריכים לכל פועל טבעי או מלאכותי כי פעולתו ית' תצא אל ההויה בלי פעל ומעש' רק בחפץ פשוט ומחשבה דקה נעלם ענינם מההשגה השכלית. והוא מה שאמר החכם ע"ה

כאשר דבר מלך שלטון ומי יאמר לו מה תעשה. יאמר דבורו ית' מלכו של עולם הפשוט דהיינו רצונו היינו דבורו. הוא הוא העושה השלטנות והממשלה לצוות על הויית הדברים ויציאתן לפעל. ע"ד כי הוא אמר ויהי הוא צוה ויעמוד. מבלי יצטרך לפעל חיצוני כי מי הוא אשר יהיה אצלו מקום שיאמר אליו מה הדבר הזה אשר אתה עושה בעשיה ממש. כי הלא באמת אינו עושה כלום ע"י מעשה. וזו היא מכונות הנביא ע"ה שאמר

מי פעל ועשה קורא הדורות מראש אני ה' ראשון וגו'. רצונו מי הוא זה ואיזה הוא אשר יוכל לומר שפעל ועשה מבלי פעל ומעשה. הלא בהיות בלבד קורא הדורות מראש. שבקריאה זו בלבד עושה ופועל. הלא אנכי ה'. הוא הראשון לענין הגדול הזה כאמרו אל אלהים ה' דבר ויקרא ארץ ואפס זולתי יתהלל בכך. כי את אחרונים אני הוא. כמו שהייתי הראשון בזה כן אני הוא האחרון ופועל בלי מפעל לא יהיה זולתי. וא"כ מבואר הוא. כי לא יאות להבין פשוטי הדברים כפי שטחיותן. כאשר יחסו הכתובים אליו יתב' כח וגבורה והתחזקות או התעצמות וכיוצא לחשוב חלילה הוצרך להתאמץ בכחו על מה שהיה בו מהתנגדות או מצד הטורח וקושי הדבר וכדומה. הס כי לא להזכיר ליוצר הכל הפעליות כאלה ישיגו לבד לבעלי הלאות והיגיעה

ואולם בענין זה של יציאת מצרים שנאמר בו יד חזקה וזרוע נטויה וכיוצא היה לכונה נכונה בפרסום גודל חנינתו ית' ורוב חסדיו על עמו בחירו. כאשר נתעורר בכונת המאמר אשר אנו בו. כי יחשב קצת לזרות המשל אשר אמר לנצח או להנצח. אכן הם ז"ל הרגישו בכפלי הפסוק ושנויו. ואמרו אל תתמה ממה שתראה קראו אותם תחלה ישראל ואח"כ בית יעקב ומתחיל במצרים ומסיים בעם לועז. כי הלא ראה גם ראה מאמר הכתוב או הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי מקרב גוי. והבן תוכיות כונתו. וממנה תדע פי' בצאת ישראל וגו'. כי כבר ידעת שאמרו גוי מקרב גוי. הוא שהיו ישראל דומים למצריים בפחיתיותיהם מה אלו וכו'. והם הם הדברים שאמר המשורר ע"ה בצאת ישראל ממצרים. דע כי כשיצאו ישראל ממצרים לא היו ראויים לשם השלם הזה של ישראל. אבל היו בית יעקב פחותי הערך. והיה זה להם מעם לועז כי נתערבו בם ונמשכו אחר מעשיהם. וכמו שהם היו עם לועז. שהוא שם גנאי על מדות הרעות. כן היו ישראל עושים כמעשיהם ולפיכך צדק להם אז שם זה של בית יעקב ולא ישראל. והנה לפ"ז אם ישפטו הדברים ע"פ שורת הדין. לא היה מקום להוציאם משם. כי אם סבת גלותם העצמית היתה פחיתות מדותיהם. ובמקום שהיה להם לתקן עוותתם נגררו עוד אחרי גלולי מצרים להיות כמוה' ודאי גאולתם תהיה מעוכבת וכמעט נמנעה. אבל גבר חסדו ית' ובכח גדול וביד חזקה נצח את מה"ד אשר היתה מתנגדת בכח המשפט הישר. וע"ז בא המשל כגבור היורד למלחמה שהוא לנצח את מה"ד. או להנצח ממנה אבל הוא ברחמיו כבש את כעסו ונצח. וזה הוא הכח הגדול הנאמר בענין זה וכבר היה רחוק אצל מרע"ה שיגאלו מצד הענין הזה כאשר אמז"ל ע"פ מי אנכי כי אלך אל פרעה