בינה לעיתים חלק א קיח

הצודקים אין כונתם המובן הפשוט. אלא פתרון רמוז ונעלם בדרך חידה. אמנם יוסף ע"ה כאן הבין תוכן הענין שחלומות אלו של פרעה וגם של סריסיו לא היה בהם מהעומק והסוד. אלא כונתם כפשוטם ולא יצטרכו לפירוש ולפתרון כי אם מעט. מזער. ואולי בזה נבין באופן אחר מה שאמר להם יוסף. זה פתרונו שלשת השריגים וגו'. כי אחרי שספר לו החלום מהשריגים וסחיטת הענבים ונתינת הכוס על כף פרעה. א"ל זה פתרונו. ירצה לא יצטרך זה לפתרון מחוץ מתחלף מהבנת פשוטו של חלום. אלא זה פתרונו. זה החלום עצמו הוא פתרונו. ופירושו כמעט כפשוטו שתשוב לתת יין בתוך כוס. ותחזור ליתן הכוס בכף פרעה. רק מה שיש בו רמז ואינו כפשוטו ממש. הוא מספר השריגים שפירושו ג' ימים. וככה ממש היה בחלום פרעה. כי כל ענין הפרות והשבלים. פשוטו מורה על כונתו משבע ורעב. ולכן לא התחיל יוסף ע"ה לפרש זה אלא על מספר השבעה שאפשר ירמוז לימים שבועות או חדשים. או שבע עיירות וכיוצא. על זה אמר שהרמז במספר הוא על השנים

מעתה לזה כוונו ז"ל באמרם בקש לץ חכמה ואין אלו חכמי פרעה. כי דייקו מלת ואין כדכתב הרב בעל י"ת ז"ל. שאחרי הבקשה שייך העדר הבקשה ולא העדר הדבר עצמו. אבל עם האמור דבריהם מבוארים כי סכלות חכמי פרעה היתה לפי שבקשו בענין זה חכמה עמוקה כדי לבאר פתרון החלום. בחשבם היות בו סוד סתום וחתום. ואין. ולפי האמת אין כאן חכמה. לא היה בזה שום רמז נעלם שיצטרך להתחכם בו. ודעת לנבון נקל זה יוסף הידיעה שהיתה ליוסף הנבון בזה החלום הוא היותו נקל ופשוט ומבואר. בלתי עמוק וצורך התחכמות. ולכן קלע אל שער האמת בפתרונו

ועל דבר הסדר אשר נתן יוסף ע"ה לפרעה לחמש את הארץ וגו' כבר נודע מה שנתחבטו בזה למה נדרש ללא שאלו. כי לפותר חלום נקרא ולא ליועץ. ויראה בעיני כי היה זה מהתחכמות יוסף בפתרון עצם החלום והתכת כל חלקיו. ונרגיש בדבריו. כי כיון שפירש בפרות הטובות והרעות היותן שבע שנים. וכן בשבע השבלים הטובות והרעות. למה פירש יהיו שבע שני רעב בשבע השבלים הרעות. ולא פירש זה שבע הפרות הרעות

אמנם פי' פתרונו הוא לדעתי מתחלף ממה שנראה מפשוטו. כי המובן השטחיי הוא שפתר שבע פרות הטובות על שבע שני שבע. ושבע פרות רעות על שבע שנות רעב שתבאנה אחר שני השבע. וכן בשבלים הטובות והרעות ויהיה א"כ חלום כפול על ענין א' עצמו. וכן מורה לכאורה אמרו חלום פרעה א' הוא. אולם אצלי הוא ע"ה פתר כי החלום הראשון של הפרות טובות ורעות כלו מדבר על שבע שנות השבע. וחלום השבלים הטובות והרעות כלו מדבר על שבע שנות הרעב. וזה כי הוא דקדק אמרו בחלום ותעמודנה. כי נראה שאלו הפרות הרעות עמדו בצד הטובות ונמצאו כלן יחד טובות ורעות בזמן ומקום אחד. וממילא כן היו ג"כ השבלים. וא"כ א"א ששבע שנות הרעב הנרמזות בפרות הרעות יתחילו אחרי כלות שנות השבע הנרמזות בפרות הטובות. אלא בהכרח בזמן א' הם שבע ורעב. שבשנות השבע יהיה רעב. ובשנות הרעב יהיה שבע. ואיך אפשר כן. על כן גזר ואמר כי שבע השבלים הרעות יהיו שבע שני רעב. ירצה יהיו בהויה ממש שנות של רעב מבלי חריש וקציר ויבואו אחרי שנות השבע. וזה אמרו

וקמו שבע שני רעב אחריהם וגו'. שיקומו מחדש אלא שפירש תחלה השבע והרעב העיקריים זה אחר זה. ואח"כ פי' כי יש שבע שני רעב זולתן. שלא יהיו ממש בהויה אמתית של רעב. אלא יוקח זה השם בהשאלה. כי בשבע שני השבע. יהיה שבע בעצם מרבוי התבואה לאין מספר. ואז שבע שני השבע עצמם יקראו ג"כ שבע שני רעב במקרה. וזה כי עתיד פרעה לבקש איש נבון וחכם ולהפקיד פקידים לחמש את כל הארץ ולקבוץ כל אוכל השנים הטובות. ויהיה הכל צבור ושמור תחת יד פרעה. וכל זה יעשהו בשבע שני השבע. א"כ נמצא בזה כי עם כל רבוי התבואה שתוציא האדמה שהוא שבע גדול. מ"מ כיון ששעור גדול כ"כ נקבץ ונאצר ולא ימלאו השווקים והרחובות לקנות בזול כל הרוצה לקנות. אלא בהכרח יבא הכל לפקידי פרעה ותחת ידו בצד מה אין לך רעב גדול מזה. ולכן יצדק שבזמן אחד יהיו ז' שני שבע ורעב. שבע בבחינת מציאות התבואה. ורעב בבחינת היותה מקובצת תחת יד פרעה. וכיוצא בזה חלום השבלים הרומז לשבע שנים האחרות. יהיה ג"כ שבע ורעב בשבע שנים עצמם. אם השבע כי האוכל אשר אצרו מהשבע ישאר לפקדון לשלא תכרת הארץ ברעב. ובבחינת מה יקרא זה שבע. כי לא יעדר האוכל ממש. אלא שיתייקר השער וכל שנמצא לקנות כל המצטרך לאכול לאו שמיה רעב. ואם הרעב יהיה בעצם וראשונה במה שלא תתן הארץ יבולה כל אלו השנים. והסתכל עוד אמתת דיוקו של יוסף ע"ה בזה. כי בשבלים הטובות אמר עולות. וברעות אמר צומחות. ועוד למה בטובות אמר בקנה אחד ולא אמר כן ברעות. אך הוא הדבר אשר דברנו. כי השבע הנרמז בשבע השבלים הטובות אינו שבע מחודש שיצמח שנה