בינה לעיתים חלק א קיב

מעתה הלא כה מבטו ית' להעירנו על כל זה בג' ימים מקודשים מכוונים שלשתם לכלא פשע ולהתם חטאת מבינינו הא' הוא ר"ה להעיר לנו אזן ע"י השופר לשוב בתשובה שלמה עד בא יום העשור אשר בו יתכפרו עונותינו ונזכה אל הנצחון נגד המקטרגים. ולהורות ולפרסם הנצחון הזה צוינו על נטילת לולב שבעת ימי החג. אשר כולם הם הכרזה כללית להודיע נצחוננו ופדיון נפשנו בידנו. ועתה בסוף הימים האלה. בא היום השלישי שהוא העיקרי הוא חג עצרת שאמר ית' עצרת תהיה לכם. ירצה אחרי אשר אתם עתה בגדר השלמות ותקראו עם נשוי פשע כסוי חטאה. עצרת תהיה לכם. השתדלו לעצור ולעכב אצלכם לאורך ימים שלמות זה אל תרפו ממנו והחזיקו במעוזו להתמיד בו ולבלתי שוב חלילה לאשר הייתם תחלה. והביטה נפלאות מתורת הנביא יואל ע"ה איך באר כל כונת דרושנו זה במלות קצרות. כאלו אמר ממש מה שאמרנו באמרו. תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה. כי לעורר האומה אל התשובה אשר היו צריכים לה מאד. שם לפניהם שלשת הימים הנוראים האלה להתעוררות התשובה ולהשגת התשובה. ולהתמדת מצב השלמות. על ר"ה אמר תקעו שופר שהוא העיקר בחג הזה שמצות היום בשופר להקיץ לבות הנרדמים. ועל יו"כ אמר קדשו צום שעיקר היום הוא התענית להשיג הכפרה. ואח"כ הזכיר קראו עצרה בואו ונצווח לכל עצרה יום חג עצרת לעצור ולעכב ולהתמיד בזה לבלתי מוט ממנו. וא"כ יפה הודיענו ית' כונתו זאת בצוות פר אחד עולה שוה לשלשתם וכן ביתר קרבנותיהם כי שלשתם לדבר אחד נתכונו

ובהפטרת היום אמר המלך שע"ה ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו וגו' וסיים והיה לבבכם שלם עם ה' אלהינו ללכת בחקיו ולשמור מצותיו כיום הזה. והוא מבואר הכפל כיון שאמר שנתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר כי בזה כלל הכל. מה הוצרך לומר עוד לא נפל דבר אחד. פשיטא שאם נפל דבר א' לא היה נותן ככל דברו הטוב. גם נדייק אמרו לא נפל ולא תלה הדבר בו והי"לל לא הפיל דבר אחד. ולמה תחלה אמר סתם כאשר דבר ולא פי' ביד משה ואח"כ אמר אשר דבר ביד משה עבדו. גם מה שמסיים לומר כיום הזה צריך לדעת מה הוא

ויראה לי כי הוא ע"ה אמר ע"ד שאמר ה' ית' על ישראל אחר קבלתם התורה. מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי וגו' כל הימים שהכונה הנה עתה הם בתכלית השלימות דבקים באהבתי ויראתי ולבם נכון עמי. כי הטיבו כל אשר דברו. ומי יתן שלבבם זה הטוב אשר להם ליראה אותי וגו' מי יתן שיהיה להם כן כל הימים שיתמידו עוד ימי עולם בטוביות לב זה ולא יחליפוהו בלב אחר כמו כן אמר כאן המלך שלמה ע"ה. כי ראה אז ישראל במנב השלמות הנכסף שומרים בדקדוק עצום כל דברי התורה מבלי נטות ממנה ימין ושמאל. והורו זה הוראה עצומה בזה הזמן אשר השיגו מאת ה' מנוחה שלמה והשקט ושלוה. והוא נודע כי המנוחה והשבות מביא לידי בטלה וממנה לידי שעמום או זמה ומעוט הקפדה בשמירת מצותיו יתברך. ואמנם המלך הרבה לתת הודאות ותשבחות ואמר ברוך ה' אלהי ישראל אשר חנני לראות כזאת. כי הוא נתן מנוחה גמורה לישראל ככל אשר דבר. באופן שהם עתה על מי מנוחות. מעותדים מאד אל ההמעדה חלילה להמשך בחק הבטלה והטיול לבלתי הטפל בשמירת כל דברי התורה בדקדוקיה ופרטיה. ועכ"ז תהלה לאל יתברך לא נפל ולא חסר מישראל אפילו דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו. הדבר הטוב שדבר ה' וצוה ע"י משה ע"ה. הוא דבר התורה נשמר ונתקיים מישראל בשלמות מבלי שחסר ממנו אפילו דבר אחד גדול או קטן כי שלמים הם אתו מכל וכל. ועתה לא נשאר אלא לבקש יהיה זה לאורך ימים בהתמדה. וזה הוא והיה לבבכם שלם. הלבב השלם הזה אשר לכם ללכת בחוקי ה' ולשמור מצותיו יהיה כן כל הימים בקיום והעמדה. לא תמושו ממנו כי זה כל פרי השלמות. ועוד יש לנו להוסיף בטעם יום שמיני חג עצרת הזה. כי בשלש פעמי רגלינו הורגלנו לקרא בכל א' מהם א' מהמגלות המתייחס' אל הרגל ההוא. בחג המצות אלו קוראים מגלת שיר השירים. אשר בה המשיל הוא יתברך את הדרת גדולתו עם כנסת ישראל כחושק עם חשוקתו. אשר מרוב אהבתו אותה שאת לא יוכל רחוק נדודה ולפיכך גאלם ממצרים וקרבם אליו עם היותם מלוכלכים בחמר ובלבנים. כדבריהם ז"ל על אתי מלבנון כלה וגו'. ובחג השבועות נקראת מגלת רות כי בזמן ההוא קבלנו עלינו עול תורה ומצות ונתגיירנו ונכנסנו תחת כנפי השכונה במעמד הנבחר דוגמת רות ע"ה שנתגיירה וקבלה עליה עול היהדות וכמאמר בעז ע"ה. ישלם ה' פעלך ותהי משכרתך שלמה מעם ה' אלהי ישראל אשר באת לחסות תחת כנפיו. ויש לדקדק מלבד הכפל. למה תחלה אמר ישלם ה' בסתם ולא תארו בשם אלהי ישראל. ובמשכרתך שלמה אמר ה' אלהי ישראל ולמה הוצרך לומר שלמה. היתכן יתן ה' השכר חסר וגרוע ובלתי שלם. גם מלת מעם היא מיותרת ויאמר מה' אלהי ישראל. ונראה כי הפ' הקודם אשר שהגידו לו ממנה שני ענינים. הא' במה שנוגע בינה לחמותה מג"ח שעשתה עמה. והב' בינה לבינו ית' ותעזבי אביך ואמך וגו'. שנתגיירה וכפרה בע"ז. וקבלה עליה עול מלכות שמים לשמור לעשות ככל משפטי התורה מצותיה ודקדוקיה כאשר דרשו ז"ל על עמך עמי אלו עונשים ואזהרות ואלהיך