בינה לעיתים חלק א קט

הדין. וא"כ זה יספיק ג"כ לדרשת היום לעשותם. הד' במה שאמר שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו ופירש רש"י ז"ל בטרוניא בעלילה. לא ידעתי מה מתרץ ומה עלילה שייך כאן דבשלמא במה שהקב"ה מקדיר להם חמה ניחא דמקשה והא אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו לפי שזה נראה עול מפורסם ועלילה מבוארת. אבל כאן שהקשה מצד הדין הגמור שאין זמן אז לעשותם איך יתיישב באמרו שאין הקב"ה בא בטרוניא דמשמע שאם לא היה הקב"ה נותן להם אותה המצוה נקרא שבא בטרוניא. וזה אינו כי כדין וכשירה הוא דהיום לעשותם אמר קרא. הה' למה בחר יתברך זה הצער מקדירת חמה יותר מזולתו כי כבר היה יכול להביא רוח גדולה וחזק וכיוצא שלא יוכלו לעמוד. הו' מה ענין זה השחוק שאמר עליו הכתוב יושב בשמים ישחק. והנראה לומר דרך כלל ע"פ דרושנו. כי להיות אומות העכו"ם עושים עיקר מצבא השמים אשר חלק להם והיה רצונו יתב' להוציא זה מלב ישראל בהוראת הסוכה כאמור. לכן לעתיד לבא כשבאים ורוצים לקבל התורה מראש. נותן להם מצות זו של סוכה כי בה תלוי העיקר לבטל האמונה בככבים ולעבדו שכם אחת. לראות היעמדו בזה כי הוא עיקר שהכל תלוי בו

והתחיל לומר כי לע"ל אומרים לפניו תנה לנו מראש ונעשנה. רצונם הנה אנחנו רואים תורתך ארוכה מארץ מדה ורבו מצותיה עד שצריך בה עמל ויגיעה גדולה. ואין אנו יכולים לסבול אותה. לכן רבש"ע תנה לנו מראש לא תתן לנו את כלה מראשה לסופה אלא מה שהוא ראש ועיקר הדברים באופן שלא נצטרך ליגיעה רבה כ"כ ואז נעשנה. משיב להם הי"ת שוטים שבעולם אתם חושבים שבמעשה כל דהו סגי בלי עמל וטורח אין הדבר כן כי דוקא מי שטרח בע"ש שעמל ויגע הרבה הוא יאכל בשבת אבל מי שלא טרח בע"ש. עם שעשה איזה מעשה לא יפסיק לו זה. באופן שמן הראוי היה שאתן לבם טורח ועמל גדול אבל מ"מ אני רוצה לעשות עמכם חסד לתת לכם דבר קל והיא מצות הסוכה וכשתשמרו אותה כמשפטה די לכם כי הלא בקיים בה הכונה האמתית שהיא לצאת מתחת הנהגת השמים אשר היתה אמונתם וכל מעיינם בהם נמצאו כופרים ביראתם ועבודתם אשר הם עובדים וכל הכופר בע"ז כמודה בכל התורה כלה. מעתה הקשה ומי מצי אמר הכי והא היום לעשותם וכו'. ירצה מדבריו יתברך יראה שאין כאן אלא שמתחסד עמהם במה שבמקום שצריך טורח הרבה מתרצה ליתן להם מצוה קלה והלא בלאו הכי יש עוד מונע עצמי מצד המקום והזמן שהיום לעשותם ולא למחר. שמציאות המעשה עצמו איך שיהיה אפי' ירצו לטרוח הרבה. אי אפשר באותו הזמן וא"כ היכי מצי אמר הכי שנמצא עושה נגד שורת הדין בשני ענינים ואין לעשות כ"כ לפנים מן השורה. ומתרץ שאין הקב"ה בא בטרוניא וכו'. באמת לא מצאנו ישוב מרווח לדברים ע"פ פירש"י ז"ל שהיא בעלילה כי נראה שהכונה דרך כלל היא לומר שאין הקב"ה מקפיד ומדקדק עם בריותיו לומר אצלם יקוב הדין את ההר. אלא מוותר על צד החסד לבקש טובתם אפי' יהיה הרבה לפנים משורת הדין ואמר כי מיד עושים כל אחד סוכתו בראש גגו. להיות תחת השמש ממש לשמור מצו' ה'. ומה עוש' הקב"ה לראו' היעמדו בשמירת הכוונה במצות הסוכה שהיא לבטל עבודת הכוכבים. הוא מקדיר להם גלגל חמה שהוא ראש לכלם. ואם בכל זה יחזיקו בתומתם. אז ודאי שמרו כונת הסוכה כהלכתה. אמנם כשהם רואים זה השמש בתקפו ובגבורתו יוצא עליהם. רוצים לחזור לסורם למלכת השמים. כי אומרים לזה יש כח גדול כי לזה בא עליהם לתבוע עלבונו על כי עזבו משפט אלהיהם. משא"כ בישראל כי עם היותם רואים כח השמש. שמים לא זכו בעיניהם. ואז ה' היושב בשמים ישחק. ירצה כשרואה שאלו רוצים לחזור לעבודת השמים ממה שראו מגבורת השמש. הנה השי"ת שהוא יושב בשמים ורואה ויודע ענינם ישחק מזה וילעג עליהם כי אין להם ממש. ויצא לנו מכל זה היות מצות הסוכה הורא' עצמית על בטולי השמים וכל צבאם בהיותה רומזת לענני כבוד המאירים לישראל וסובבים עליהם במדבר. להוציא מלבם הדעות הנפסדות שהיו להם במצרים המלאה לה מכשפות ואצטגנינות. הוא שאמר הכתוב. בסכות תשבו וגו' כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים אני ה' אלהיהם. יאמר אני מצוה אתכם בישיבת הסכות לזכר כי אני הושבתי את בני ישראל בסכות בעבור שהוצאתי אותם מארץ מצרים. מקום שהיו מושרשים שם באמונה רעה ממשפטי הככבים. להורות להם כי אני ה' אלהיהם המנהיג אותם ומשגיח עליהם ואינם תחת שום מזל הוא יפרוש עלינו סוכת שלומו. ויפן ברחמיו לעמו. אכי"ר: דרוש לשמיני חג עצרת עצרת תהיה לכם פרק החליל א"ר אלעזר הני ע' פרים כנגד מי. כנגד ע' אומות פר יחיד למה כנגד אומה יחידה משל למלך ב"ו שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה. ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך

מחוק האוהבים הנאמנים אשר יחדיו ימתיקו סוד ויתהנו מהתחברותם בהצמדם יחד לבלתי