בינה לעיתים חלק א קז

חכמת החיצונים אצל השמים וכל צבאם תתחלק לשתים. הא' חכמת הכדור לדעת מספר הככבים והמזלות וגלגליהם ומצבם וחלוף תנועותיהם וכל הנמשך מזה והיא חכמת התכונה הסתמית נקראת אצלם אסטרונומיא"ה. והב' היא המשפטית כי ע"י ידיעת המבטים והדבוקים והנגדוים. ובתי האיבה והאהבה ועת תולדת האדם והריונו וכל הנלוה לזה. באים להגיד עתידות אם כלליות ואם פרטיות. אמר כי הוא ית' מבלבל את כלם בכחו הגדול עד כי לא ידעו ולא יבינו מאומה מכל אשר יזמו לדעת. כי ל"מ המשתדלים בתכונה המשפטית. מפר ומבטל אותם האותות אשר היו מורים דבר מה ומבטלם אל ההפך באופן שהקוסמים אשר היו אומרים ומגידים דבר אחד לעתיד הוא עושה אותם הוללים וחסרי הדעת כי לא יצדקו בשפטם. אלא אפי' אותם אשר אינם מתעסקים אלא בחכמת הכדור בסתם. שזו חכמה סתמית תקרא. כי אין בזה שום מעשה. גם אלה משיב חכמים אחור ודעתם יסכל. והוא ע"ד מ"ש הנביא אליהו זכור לטוב

ענני ה' ענני וידעו העם הזה וגו' ואתה הסיבות את לבם אחורנית. וכבר נודע מה שנתקשו המפרשים על זה עד שהרמב"ם ז"ל אמר שלרוב פשעם מנע מהם התשובה. ולדעתי תפלת הנביא היתה שתתחקה בלב ישראל אמונת מציאותו יתברך כיתד תקועה לא תמוט באשר עד עכשיו היו פוסחים על שתי סעיפים. וזה כי משה היה חפץ להשיג את המהות עצמו כאמרו הראני נא את כבודך ובאה לו התשובה וראית את אחורי ופני לא יראו. ופירשו בו ז"ל לא תוכל להשיגני אלא מהמאוחר אל הקודם ע"י פעולותי שבאו אחרי ונמשכו ממני תבא מן המסובב אל סבתו. וכן מסבה לסבה עד הסבה הראשונה שתתעל'. אבל פני להכירני מעיקרא מצד עצמי מן הקודם אי אפשר. ובא אליהו ע"ה ובקש דרך ממוצע לתקוע אמונה זו לדור ההוא ואמר כי לידע מהמהות א"א. וגם הידיעה בדרך החקירה מהמאוחר עם היותה אל היודעים האמתיים ידיעה חזקה וקיימת. מ"מ לבלתי מעמיקים יש בה מהסכנה לקוצר שכלם ולבלתי העמיקם. על כן אמר הודיעם אלהותך באמצעות הנס הגדול הזה שתעשה כשתענני במים מה שלא יכלו לעשות כל נביאי השקר עם כל כשופיהם והשתדלותם. ובזה יודע אצלם ידיעה אמתית מצד החוש והנסיון היותך האל הנמצא האמתי. כי המוחש א"א להכחישו וידיעה זו תשאר אצלם קיימת. כי אמנם עד עכשיו אתה הסבות את לבם אחורנית. אתה היית מסבב ומחזיר את לבם אחורנית להשיגך ולדעת אמתתך כי היו חוזרים אחור מלמטה למעלה. ולכן היתה אצלם ידיעה בלתי שלמה והיו פוסחים על שתי הסעיפים. וככה יקרה בכל חכמת הטבע. כי כל התפלספותם הוא לעלות מן העלול אל העילה, וע"ד זה הם משיגים בחכמת הכדור והשמים מה שהם יודעים מהם. וכיון שהיא ידיעה בדרך חקירה בלתי אמתית כי ישיגנה הליאות והשגיאה. וכן אמר משיב חכמים אחור הקב"ה עושה שהחכמים כשירצו לידע ולהיות חכמים בתכונה. לא ילכו לפנים להתחיל מן הקודם אלא שבים לאחור. וזו היא סבה שדעתם יסכל. כי לא רבים יחכמו להשיג האמת בעצמה. באופן שחפץ ה' הוא לא יחשיבו ישראל לכלום כי מאפס ותהו נחשבו אצל יכלתו ית' לבטלם. והנביא ישעיהו ע"ה צווח

אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קורא אני אליהם יעמדו יחד. תרגם המתרגם ע"ה תלינת שמיא. וכונת הפסוק כי אמת הוא עשה ה' את הארץ ליסוד לא תתנועע כלל והשמים תלוים ועומדים בלי יסוד כלל וזה גורם שהם בתנועה תמידית. ועכ"ז כשאני רוצה קורא אני אליהם שיעמדו יחד במצב א' ושתהיה הא' כטבע האחר שהארץ תתנועע כטבע השמים כענין הלך ונסוע הנגבה. ושיעקר הר המוריה ממקומו וכיוצא ושהשמים לא יתנועעו כטבע הארץ כענין שמש בגבעון דום. והנה אחרי צאת ישראל ממצרים לאשר נתגדלו כ"כ זמן ביניהם. עדיין לא היו מכל וכל נצולים מאותם הענינים לתת לב להוראות המזלות. ולא נתקעה בלבם לגמרי ולחלוטין אמונת ההשגחה בשרשה ולכן כשחסרו להם המים התחילו להתרעם ונקרא המקום מסה ומריבה על נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין. כי היו חושבין היו מסורים עדיין אל המערכה ושממנה היתה זאת להם מחסרון המים. ואז מצא מקום עמלק לבא להלחם עמהם כי ראה ככב מערכתם מורה רעה נגדם. כי ממסילותם נלחמו הככבים עם ישראל ואמר זה עת להתגרות בם. אמנם משה אדוננו ע"ה רצה להוציא מלבן של ישראל טעותם זה ובא לפרסם להם כי אינם עומדים אלא תחת יכלתו ית' ושמאותות השמים אל יחתו ועל כן עלה ראש הגבעה עם מטה האלהים אשר בו יעשה את האותות מפאת ההשגחה. ואז כאשר ירים משה ידו לצד מעלה. דהיינו שהככבים ממסילותם היו מורים נצחון אל האויב וחלישות ישראל ובהרמת משה ידו למעלה ובדרך השגתי היה מכניע ומשעבד כל הכחות העליונות עד שגבר ישראל הפך ההוראה השמימיית באופן שהיו ידיו של משה אמונה ממש. שהיו סבה היות ישראל מאמינים אמונה שלימה בהשגחתו יתברך. ויצאו מתחת סבלות שרי מעלה. והוצרך זה כן עד בא השמש ראש לככבי לכת. כי אחר שקיעתו ממילא נכר שאין כחו מוחלט. וזה הוא שאמרו בזמן שישראל מסתכלים כלפי מעלה. כלומר כשהם בחכמתם מסתכלים במבטי הככבים