בכורי יוסף צו

לא חיישי' להו כלל דודאי מומחה אינו מקלקל שחיטתו בכך דאי לאו הכי היכי מתירין שחיטת מומר דהא אם אסרה בזו בשחיטה לא יאמר לנו וע"כ דלא חיישינן להו כלל וצ"ל דלא חשיב הני רוב התלוי במעשה ואפשר דדווקא ברוב סימני אינו אלא הא דרוב שחיטות כשירות כרוב דעלמא וכיון דתלוי במעשה לא סמכינן עלי' אבל הני עדיפי מרוב דעלמא ומש"ה מהני אפי' בתלוי במעשה וליכא למיחש להו כלל ואין להאריך:

והנה אף שביארנו דעיקר ההיתר לדידן בחשש רוב סימנים אינו אלא משום דאי הי' אסורה הי' אוסרה לנו מ"מ יש לומר דזה דווקא לפי דמדינא דאו' אין אנו חוששין לזה דהא רוב שחיטות כשירות הן וכמש"כ התוס' בד"ט וכ"ש לענין שאר חששות דהוכחנו מדברי הרשב"א דל"ח כלל אבל אי הוי חיישינן לספק נתקלקלה מדינא אפשר דאין אנו סומכין על הך סברא לחוד דאם הי' אסורה הי' אוסרה לנו ואע"ג דלענין אותו ואת בנו קיי"ל לקמן (סט"ז ס"ו) דאם לא הודיעו המוכר הולך ושוחט ואינו נמנע וכה"ג בכל איסורין התם שאני שהוא נותנה לנו לפנינו אבל כאן שאינו לפנינו חיישי' וא"כ א"ש טעמא דרבינא בפשיטות דדווקא לדידן סמכינן דאם הי' אסורה הי' אוסרה לנו דקיי"ל דרוב שחיטות כשירות ולעלופי ל"ח וליכא אלא חששא דמיעוטא בעלמא מש"ה סמכינן שפיר אהך סברא דהי' אוסרה לנו אבל רבינא דחייש לעלופי והוי ספק מעליא לא סמך אהך סברא דהי' אוסרה לנו ומש"ה בעי דווקא ברי לי דהעיד לפנינו דהיא כשירה וא"ש בפשיטות הא דאין מוסרין לו אליבא דרבינא לכתחילה כלל כיון דבעי בדיעבד ברי דווקא חיישינן דילמא אישתלי וכמש"כ התוס' לענין מומר דאין מוסרין לו לכתחלה על סמך שיבדוק הסכין אח"כ דדילמא ישכח וה"נ כן ואנן דס"ל דלעלופי ל"ח משו"ה לא בעי ברי שלו כלל וסמכינן דאם הי' אסורה הי' אוסרה לנו כיון דבלא"ה אין כאן אלא חששא בעלמא ומש"ה שפיר מוסרין לו לכתחילה כיון דא"צ ברי שלו כלל הוי כמומחה דעלמא וא"כ פשוט דכיון דכל הפלוגתא על רבינא הוא לפי דלעלופי ל"ח וא"כ ברגיל להתעלף דהוי ספק גמור א"כ בהך סברא לא חזינן דפליגי עני' ובודאי בעי ברי דווקא בדיעבד וכיון שכן אין מוסרין לו לכתחילה וכמש"כ בשם התו' ואפשר שזה שי' הרב אבל י"ל דהנה באמת הוא דוחק הא דלא נסמך כאן אפי' בספק גמור אהך סברא דהי' אוסרה לנו דסמכינן עלה בכל איסורין שבתורה ע"כ י"ל דרבינא לא קאי אלא באין אנו יודעין שהוא מומחה בפירוש אלא דסמכינן ארובא וכדפי' ברישא הכל שוחטין מוחזקין אעפ"י שאין מומחין וזהו כל רבותא דרישא לדידי' וכיון דבלא"ה איכא מיעוטא דאין מומחין וגם אפי' הוא מומחה יש חשש דשמא נתקלקלה מיהו השחיטה בפעם זה ואף דהוא מומחה הי' איזה סיבה שלא הודיע לנו והוי תרי מיעוטא דסמכי אהדדי וחוששין להם ומש"ה בעי דווקא ברי ואפ"ה לדידן לעלופי להאי מיעוטא דשמא נתקלקלה ל"ח כלל אפי' לצרף למיעוטא שאין מומחין ובגוונא דרגיל להתעלף אף דביארנו דבהא לא פליגי ארבינא וא"כ אינהו נמי סמכי מיעוט דשחיטה מקולקלת גם אצל מומחה למיעוט דאין מומחין ובעי דווקא ברי גם לדידן מ"מ כל זה אינו אלא דאינו נודע לנו שהוא מומחה אלא מכח הרוב אבל ביודעין שהוא מומחה דליכא אלא הך חששא דדלמא נתקלקלה שחיטה סמכינן לכו"ע אהך סברא דהי' אוסרה לנו כדקיי"ל בכל איסורין שבתורה ולא בעי ברי וא"כ מוסרין להם גם לכתחילה וצ"ע לדינא

שם מי שיודעין בו שאינו יודע הלכות שחיטה יכולין ליתן לו לשחוט לכתחלה אם אחר עומד על גביו כו' ויש אוסרים והנה זה שי' הג"א מהא"ז בשם ר"ב ולמד זה מאוקימתא דרבינא דמוקי וכולן ששחטו ואר"א שחי' כשירה באינו מומחה וליתא קמן ואפ"ה דווקא אם שחט דיעבד מהני אחרים טע"ג אבל לכתחילה לא והנה התו' בריש מכילתא ד"ה שמא יקלקלו כ' בקו' על רש"י דחש"ו אסור לכתחילה בעע"ג ידעינן מוכולן ול"ל דוכולן קאי אטמא במוקדשין או אשאין מומחין דהא לרבא לא קאי וכולן אלא אחש"ו ע"ש עכ"פ למדנו מדבריהם דאפשר לפרש דיעבד אחדא וא"כ יש לדחות ראיית ר"ב דעכ"פ לרבינא י"ל דדיעבד קאי אחש"ו לחוד אבל אינו מומחה לכתחלה נמי אבל באמת יש להקשות על מה שהוכחנו מדברי התו' די"ל דדיעבד משו' חדא דהא באוקימתא דאביי ורבא בכותי פריך וכולן ששחטו אהייא כו' אלא אכותי והא אמרת כשישראל עומד ע"ג אפי' לכתחילה נמי שחיט ע"ש וש"מ דלא ניחא לי' לשנויי דדיעבד משום חדא דהיינו חש"ו לחוד והנראה בישוב הדבר דהוא מבואר בדברי התוס' לקמן (דע"ו) ד"ה צור וקנה דכ' דאע"ג דבריש כל הפסולין ניחא לי' להש"ס דנקט דיעבד בכל הני דתני התם משום טמא היינו דהתם שייך למתני כל הפסולין לעבודה ביחד אבל גבי צור וקנה למ"ל למתני פסולין לכתחילה עם כשירים וכ' דבריש פרק חבית תני דיעבד בחמי טבריא משום מי מערה משום דאשמעינן חידוש בח"ט ע"ש וה"נ ודאי י"ל דכולל כל הני דאיירי בהו ברישא בוכולן אף ע"ג דל"ד בלכתחילה מיהו זה שייך אי יש שום חידוש בהא דתני להו הכי בוכולן אבל אי אין שום חידוש אין לשנות הפסולין לכתחילה עם הכשירין ולפי"ז מיושב שפיר הא דהקשה הש"ס גבי כותי והאמרת לכתחילה נמי שחיט דאין לומר דתני דיעבד משום חש"ו דהא אין כאן חידוש כלל דזה דכשר באחרים עע"ג כבר תני ברישא. וכן הא דצריך דווקא עע"ג ידעינן ממציעתא דבעי דווקא כזית בשר מיהו מהא איכא למידחי דדווקא בלכתחילה דאפשר לבדוק ואיסורא לא הוי אלא בלא אכלו דהוא ריעותא אבל בלא"ה הוא פשוט בכ"ד דאין נאמנות לכותי וכדפריך בפשיטות בסו"פ דם הנדה והא לי"ל לפני עור לא תתן מכשול ע"ש] וכיון דליכא שום חידוש אין לו לשנות ביחד פסולין לכתחילה עם כשירים ופריך שפיר אבל התו' כ' שפיר דאפשר דקאי אטמא במוקדשין או אאין מומחין דכיון דאיכא חידוש בתרויי' עמא במוקדשין דבעי דווקא אחרים ר"א וכן אין מומחין דכשר דווקא דיעבד ובחש"ו דכשר באר"א שפיר י"ל דלא קאי דיעבד אחש"ו ואפ"ה שפיר שייך למיתני כשירים לכתחילה. עם פסולין דכלל כל הני דתני ברישא בוכולן וכיון דאיכא חידוש בכולהו שייך לכללינהו וא"כ גם ראית ר"ב לענין אין מומחין א"ש דהא"ז לשי' דס"ל בס"א דלדידן דקיי"ל רוב מא"ש מ"ה אינו שוחט לכתחילה אבל שחט א"צ בדיקה כלל ואפ"ה א"א לאוקמי דיעבד דמתני' בכה"ג דאם שחט משמע דצריך בדיקה כמש"כ הט"ז בסק"ג ע"ש ואי כשר בדיעבד א"צ בדיקה כלל וא"כ רבינא דאוקי מתני' בהכי ידעינן כבר דאסור בדיעבד מאם שחט שחיטתו כשירה דע"כ משמעות המשנה דצריך בדיקה ואי כשר דיעבד א"צ בדיקה וכשיטת הא"ז דלדידן דדיעבד כשר אם שחט א"צ בדיקה כלל וכיון דכבר ידעינן דאסור אפי' דיעבד א"כ הא דתני סיפא וכולן משום א"מ ליכא חידוש כלל דהא דצריך דווקא אר"א כבר ידעינן מואם שחט כנ"ל