בכורי יוסף עו

ועכשיו ברצון דלקמן אמרינן שמא אתה דן על האונס כרצון ואף דלענין דינא יש ליישב דלענין על בעלה קרי לה רצון בכה"ג ואסורה לבעלה אף דהי' אנוסה משום הצלת כל ישראל ואכמ"ל מ"מ לשון ברצון קשה והנראה דהנה הקשו המפרשים אהא דיושבת בחיקו של אחשורוש וטובלת ויושבת בחיקו של מרדכי דהא אסורה משום הבחנה ותי' דהי' משמשת במוך והקשו דהא נתעברה בדריוש ותי' דאח"כ כשראתה שהי' עת צרה לישראל נתיראה יותר ונתרצית להתעבר ממנה וא"כ עתה הוא מאותה מעשה התחילה לשמש בלא מוך וא"כ כבר נאסרה למרדכי משום הבחנה וא"כ י"ל דעכשיו ברצין דקאמר היינו על עצם הביאה שהי' ברצין דהיינו כדי שתתעבר ומש"ה אבדתי ממך משו' הבחנה ול"מ לזה מידי הא דיגרשנה ולק"מ ודו"ק: סימן לד

מה שתמה בדברי התו"י עירובין (ט"ו) גבי הרי זה גיטך ע"מ שלא תלכי לבית אביך לעולם אין זה כריתות והקשו התו' דהא אם מת האב מותרת לילך כדתניא בנדרים קונם לביתך שאני נכנס מת או שנפל הבית מותר לכנוס ותי' בתו"י דאע"ג דאם מת מותרת לכנוס שמא אפ"ה אין זה כריתות דעכשיו אינו יודע שימות אבי' קודם ע"ש ותמה דבהדיא א''ר בגיטין (דפ"ג) שלא תשתה יין כל ימי חיי פלוני ה"ז כריתות ע"ש. הנה הקו' חמורה ולחומר הקו' נראה דהתו"י ג"כ לא שכ' כן לדינא אלא דברייתא י"ל דסברה הכי ולא תקשה לרבא די"ל דתליא בפלוגתא דהנה כל טעמא דרבא התם בסוגיא מבואר דלא חשיב אגידא בי' דדילמא מאית ע"ש והנה בסוגיא דגיטין (כ"ח) מסיק אלא א"ר שמא ימות תנאי היא ור"מ ס"ל דשמא ימות נמי לא חיישינן כשמא מת דאיכא חזקת חיים ור"י ור"י ור"ש ס"ל דשמא מה לא חיישינן דזה הוה חזקת חיים אבל שמא ימות חיישינן דאדלקמי' ל"מ חזקה זו דהשתא לא מרע לחזקתא וה"נ מסיק רבא בדכ"ו שם דטעמי' דר"י ור"י ור"ש שם דחיישינן שמא יבקע הנוד ע"ש היטיב ונראה סברא נכונה דהא דאמרינן דילמא מאית היינו למ"ד דשמא ימות חיישינן וליכא חזקה אדלקמי'. וי"ל דכמו די"ל דהיא תמות קודם ה"נ י"ל דאיהו מאית קודם ומש"ה לא חשיבה אגידא בבעלה כל ימי חיי'. אבל למ"ד דשמא ימות נמי לא חיישינן ומהני חזקה גם אדלקמי' א"כ גם הוא גם האשה אית להו חזקה שלא ימותו ובודאי אין להורע חזקת כ"א ולהקדים מותו לחבירו וע"כ מכח החזקה י"ל שימותו שניהם בזמן אחד וא"כ כל ימי חיי פלוני הוה ככל ימי חייכי ממש דחשיב אגידא בי' ולא הוה גיטא וא"כ א"ש בפשיטות דרבא ס"ל לדינא כר"י ור"י ור"ש דשמא ימות חיישינן ומש"ה כל ימי חיי פלוני לא חשיב אגידא בי' דדילמא מאית אבל ברייתא י"ל דר"מ היא ומש"ה כיון דאינו יודע שהאב ימות קודם מכח החזקה י"ל דלא ימות קודם וחשיב אגידא בי' כל ימי חיי' ואין זה כריתות אלא דלכאורה יש להקשות לפי סברא זו דלר"מ שלא תשתה יין כל ימי חיי פלוני אין זה כריתות וה"נ ודאי שלא תשתה יין כל ימי חיי הבעל דהא בס"ד שם בעי לומר דשלא תשתה כל ימי חיי הבעל גרע טפי ופריך דמ"ש ועכ"פ לא עדיף והנה בסוגיא דיומא (די"ג) גבי אף אשה אחרת מתקינן לו דבעי למימר דלחדא יהיב לה גיטא ע"מ שתמותי ופריך וכה"ג מי הוי גיטא והא"ר ע"מ שלא תשתי יין כל ימי חייכי אין זה כריתות הרי חזינן דע"מ שתמותי דמי לע"מ שלא תשתה יין כל ימי חייכי וא"כ כי היכי דע"מ שלא תשתה יין כל ימי חיי הבעל אין זה כריתות לר"מ ה"נ ע"מ שימות הבעל לר"מ הול"ל דלא הוה כריתות ובהדיא תנן בגיטין (ע"ד). גבי ה"ז גיטך אם מתי מה היא באותן הימים כו' ר"מ אומר בעילתה תלוי' ולכי מיית מיהו הוה גיטא ונראה לענ"ד דקו' זו בלא"ה יש להקשות בסוגיא דגיטין (פ"ג) שם דהא מעיקרא אייתי התם ברייתא דכל ימי חייכי אין זה כריתות ואח"כ מייתי הא דרבא דחייכי אין זה כריתות חיי וחיי פלוני ה"ז כריתות וא"כ משמע בהדיא דעיקר רבותא דרבא אינו בחייכי דכבר תני לה בברייתא וע"כ דקמ"ל בחיי וחיי פלוני וקשה טובא כיון דסברת הש"ס פשוטה ביומא דע"מ שתמותי כלא תשתה יין כ"י חייכי דאגידא בו א"כ מאי קמ"ל רבא מתני' בהדי' היא דאם מתי הוה גט וה"נ שלא תשתה כ"י חיי וע"כ צריך לומר דלא תשתה יין כ"י חייכי לא מצינן למילף מאם מתי ובאמת כן הסברא פשוטה דבשלמא שלא תשתה יין דצריכה ליזהר שלא לשתות יין כל ימי חיי' משום תנאו חשיב אגידא בי' אבל אם מתי או תמותי סופם ודאי למות וכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי ומה אגידא בי' הוה וסוגיא דיומא התם בלא"ה קאי ג"כ דתלי גם במיתת חברתה וא"כ כיון דאמרי' בחיי פלוני דילמא מאית ה"נ לכאורה כיון דבמיתת חברתה נמי מיגרשה הו"ל להיות גט ואף דתלוי במיתתה ג"כ אינו מובן לכאורה הגריעותא בזה וכבר הקשו כן התו' שם ותי' דמ"מ כיון דהזכיר התנאי גם במיתתה ואפשר שתתקיים במיתתה ל"ח גיטה ע"ש היטיב. ותוכן דבריהם דהתם אין הפסול משום עצם התנאי דאגידא בי' אלא גט שהוזכר בו מיתתה אינו חשוב כריתות אבל בחיי פלוני ודאי מיתת פלוני לא מגרע מידי וכ"ז שאינה אגידא בי' מכת תנאו ודאי הוה גט וכן אם מתי לא אגידא בי' דכל האומר ע"מ כאומר מעכשיו דמי אבל בשלא תשתה יין כל ימי חיי דאגידא בי' לא הוה שמעינן ממתני' ומש"ה הוצרך רבא לאשמעינן דאפילו אגידא בו מכח התנאי שלא תשתה יין כל ימי חייו חשיב כריתות דדילמא מיית הוא קודם וכ"ז אי חיישינן שמא ימות אבל לר"מ דלא חיישינן שמא ימות אם מתי דאינה אגידה בי' כלל מכח התנאי הוה גט אבל שלא תשתה יין כל ימי חיי דאגידא בי' כל ימי חייו ושמא ימות לא חיישינן ולא אמרינן דילמא מיית א"כ הוה כאגידא בו כל ימי חייה ולא הוה גט ודו"ק

ודברי רש"י ר"פ הזורק ד"ה ת"ל ונתן מ"מ ודרשי לי' באפי נפשי' ומדלא כתיב בידה יתננו כו' הנה אורחי' דהש"ס למדרש הכי וה"נ מצינו ממש כי הכא בסו"פ כסוי הדם (דפ"ח) ת"ל וכסהו ע"ש ברש"י באפי נפשי' מידרש מדלא כתיב בעפר יכסנו ופשוט: סימן לה מה דשאל בביאור הסוגיא דריש סוכה (ד"ז) הנה אנכי הקשיתי משם על הרמב"ם והפו' ביו"ד (סרפ"ו) דפסקו בפשי' דבית עגול שיש בו לרבע ד' אמות על ד' אמות חייב במזוזה דהא מפרש אביי טעמא דאחרים דסוכה העשוי' כשובך פסולה דבעי ד"ק והנה רבנן דפליגי עלי' לא פליגי אלא משום דס"ל דסוכה לא בעי ד"ק: אבל בבית דודאי צריך ד"ק ודאי לכו"ע לא הוה בית בית עגול ולמה פסקו דחייב במזוזה ובהדיא מצינו לעיל (ד"ג) יח