בכורי יוסף עה

לא ידיע חושבנייהו ומש"ה לא חשיב להו והוכחת רש"י מגרים היינו משום דהי' ידוע חשבונם של ע"ר כמש"כ התוס' שם ובודאי גם נשים בכלל ערבות אלא דלענין ברהמ"ז קאמר משום דלא מיחיי וכן בתוס' (ד"כ) ד"ה נשים הקשו לפירש"י דאיבעיא אי נשים בברהמ"ז דאוריי' או דרבנן משום שלא נטלו חלק בארץ והקשו דגם כהנים לא נטלו חלק בארץ ) ומשמע דהו"ל לאיבעיא גם בכהנים להוציא רבים ידי חובתם וקשיא דבל"ה ת"ל משום ערבות וע"כ דאי לא מחייבו לא הוה בכלל ערבות ומיהו בלא"ה י"ל נ"מ לענין ספק ברך דאי דאו' חוזר ומברך וכי היכי דאמרינן לענין ספק קרא ק''ש ע"ש ואכמ"ל

עומר אני כעת בתו' כתובות (ד"ד) ד"ה ומי שאני לי' כו' וי"ל דאי לאו מילתא דר"י הוה מחלקינן בין שעת חופה לשלא בשעת חופה דבשעת חופה יוצרו תוקפו ואפי' בעל ולענ"ד ע"כ צ"ל דעיקר חידושא דר"י דבנדה כשבעל אשתו ישינה עמו ומותר ביחוד אינו אלא לשעת חופה דבשאר נדה בעלמא תניא בהדיא בסוטה (ד"ז) רי"א בעלה נאמן עלי' בק"ו ומה נדה שהיא בכרת בעלה נאמן עלי' כו' ואין לדחוק דהאי מ"ד לא ידע הך בריי' דמ"מ מאי פריך עלי' ולא קשי' לי' אברייתא גם מדלא אייתי בש"ס תנ"ה ע"כ דהכא הוה רבותא טפי ועי' סנהדרין (דל"ז) אמריתו נדה שרי ליחודי בהדה כו' מבואר בהדיא דזה פשוט דנדה שרי ביחוד וע"כ עיקר רבותא דהכא לשעת חופה ודוק

סימן לג

מה שהאריך בקו' התו' גיטין (ד"י) ד"ה כי קתני כו' דליחשוב בהני ג"ד דשוו גיטי נשים לשיחרורי עבדים זמן דתיקנו זמן גם בש"ע ע"ש לענ"ד י"ל בפשוט עפ"י סברת הראשונים לענין מוקדם דדעתם דאי ליכא נ"מ לענין טריפת לקוחות שלא כדין כשר בדיעבד. אבל אי טרפה לקוחות שלא כדין פסול בדיעבד ואפי' אם ניסת תצא יעוין בדבריהם באורך והנה לענין ג"נ קיי"ל דאין בו זמן אם ניסת הולד כשר ולענין ש"ע ע' תו' לקמן (י"ז) ד"ה מפני מה תיקנו זמן בגיטין כו' דהאריכו למה תיקנו זמן בש"ע ומסיק ר"י דלפעמים אדם מוכר עבדו ואח"כ יתן לו שטר שיחרור בלא זמן והעבד יאמר ללוקח אייתי ראי' ששטר מכר שלך קודם לשיחרור דהעבד מוחזק בעצמו ע"ש א"כ אפי' אין בו זמן כלל יטרוף לקוחות שלא כדין ואפי' דיעבד פסול כגון שפחה וניסת לישראל בשיחרורה זה פסול ותצא וכה"ג בכמה גוונא דפסול בדיעבד וא"כ באמת לא שוה ג"נ וש"ע לענין אין בו זמן וזה פשוט

ואכתוב לו מה שנתחדש לי כעת לשי' הרי"ף והרא"ש דהיכי דאיכא עידי חתימה מודה ר"א דא"צ עידי מסירה והגט כשר ומפרש מתני' דכתב בכתב ידו ואין עלי' עדים דאם ניסת הולד כשר היינו בליכא ע"מ ואפ"ה כת"י הוי כעידי חתימה דלכאורה תיקשי לשי' זו קו' התו' במגילה ט"ו כאשר אבדתי אבדתי כאשר אבדתי מבית אבא אבדתי ממך והקשו שם דהי' לו למרדכי לגרשנה ולא תיאסר עלי' ותי' דכל מעשה הגט עפ"י עדים והי' ירא שמא יתוודע הדבר כו' ע''ש וזהו לפי שי' ר"ת דאף לר"מ דע"ח כרתי ע"כ צריך עידי מסירה אבל לשי' הרי"ף דבע"ח א"צ לע"מ ובכת"י כשר ג"כ בדיעבד בלא ע"מ א"כ הי' לו לגרשנה בגט שבכת"י דכשר בדיעבד והנראה דבלא"ה הקשה המהרש"א אהא דאמר התם עד עכשיו באונס