בכורי יוסף עא

לאו לגבי מזבח קיימי פי' דסתמא לאו לגבי מזבח דווקא וה"נ סתמוי' לאו לגירושין אבל עומדת ג"כ לגירושין דאין איסור עלי' לגרשה אבל שפחה סתמא לאו לשיחרור עומדת כן הוא בפי' סוגי' דקידושין וא"כ בבעי' דיבמות נמי י"ל דהוי לפי משנה אחרונה דמצות חליצה קודמת וא"כ סתמא לאו ליבום עומדת ומש"ה אי לאו טעמא דאגידא בי' והוי כזיקת אישות פשיטא לי' דבידו ל"מ כיון דאינה עומדת להתייבם משום שבידו לא אמרי' דהוי כאינו מחוסר מעשה ולפי"ז ג"כ י"ל דבגוף הכתיבה פשיטא לי' דטעמא דאגידא בי' ל"מ ולא בעי אנא לענין השליחות אבל משום שבידו פשיטא לי' דל"מ כיון דסתמא אינה עומדת ליבום ובזה י"ל מה דמסיק התם הש"ס או"ד כיון דלא עבד בה מאמר לא ונדחקו כל הראשונים דמה מהני מאמר דהוא מדרבנן ולפי"ז י"ל כיון דתלי בסתמא עומד לכך גם מאמר דרבנן מהני דליהוי סתמא עומד לכך וא"כ כל שבידו לאו כמחוסר מעשה והנה כ"ז לענין יבום דסתמו אינו עומד לכך ל"מ בידו בכ"ד דהוי כדבר שלא בא לעולם אבל קמח ודאי סתמא ללוש עומד ומהני משום שבידו ומש"ה מהני ג"כ לענין שליחות ולא נחלק כלל בין שליחות לעלמא והוא נכון:

עוד י"ל בשי' דמודו לכל פי' ר"ת בסוגי' דיבמות ואפ"ה ס"ל בחלה דמהני דהנה לכאורה י"ל דלמה לא מהני בשליחות מחוסר מעשה הא קיי"ל דזכי' מטעם שליחות וכל שאנו יודעין דמסתמא ניחא לי' הוינן שלוחו ממילא וא"כ כאן אף דאינו נעשה שלוחו מדין שליחות כיון דגלי דעתי' דניחא ני' להוי מטעם זכי' כיון דג"ד דזכות הוא לו ומיהו לענין גיטין מצינו דל"מ ג"ד כדמוכח סיגי' דריש המדיר גבי המדיר את אשתו מלהנו' לו עד ל"י יעמיד פרנס ופריך והא שליחותי' עביד ומשני באומר כל השומע קולו יזין את אשתו ופריך כה"ג לאו שליחותי' עביד והא תנן המושלך בבור ואמר כל השומע קולו יכתוב גט לאשתו כו' ומשני דיכתוב הוי שליחות והתם באומר כל הזן אינו מפסיד וחזינן בהדי' דמוכיח דמדהוי שליח לענין גט הוי נמי שליח לענין מודר הנאה ע"ש והנה בסוגי' דנדרים (דל"ו) דבעי אי תורם משלו על של חבירו צריך דעת בעלים ובעי למיפשט מהא דתנן גבי מודר הנאה ותורם את תרומותיו וה"ד אי משל בעל הכרי ולדעתו דבעל הכרי הא עביד שליחותי' ומהני לי' אלא משלו כו' ודחי לעול משל בעל הכרי ובאומר כל הרוצה לתרום יבא ויתרום כו' ומוכח בהדי' דאע"ג דגבי תרומה דבעי שליחות כל הרוצה לתרום כיון דגלי דעתי' דניחא לי' הוי שלוחו מ"מ לענין מודר הנאה לא מיתסר וע"ש בר"ן דכתב דאף דגבי כל השומע קולי יזין מסקינן בכתובות דאסור אף לענין מודר הנאה כל הרוצה יתרום לא הוי שליחות ע"ש היטיב ועכ"פ יש להוכיח דהא בכתובות מוכיח הש"ס דמדהוי שליחות לענין גט אסור גבי מודר הנאה וא"כ כל הרוצה דמסקינן הכא דלענין מודר לא הוי שליחות ע"כ דגם גבי גט ל"מ ואף דלענין תרומה מסקינן הכא בהדי' דמהני וע' בר"ן דכתב דכיון דגלי דעתי' דניחא לי' מהני וע"כ צ"ל דגט שאני דבעי שליחות גמור ולא סגי גילוי דעתא וה"נ מוכח בגיטין (ס"ו) דמסיק התם דלר"י אפי' אומר אמרו לפלוני ויכתוב ולפלוני ולפלונו ויחתומו ל"מ משום דמילי לא מימסרי לשליח ות"ל כיון דגלי דעתא דניחא ליהוי כזכי' וע"כ צ"ל דדווקא בסתם זכות דהדבר נודע שהוא זכותו מהני אבל בדבר דלא הוי זכותו אלא משום ג"ד לא מהני כל שאינו נעשה שלוחו לגמרי וכ"ז דווקא לענין גיטין אבל לענין תרומה מסיק בהדי' דג"ד מהני ואי''ל עיקר דין שליחות בתרומה לפי המסקנא ברהא"מ (דמ"א) יליף מגירושין וקדשים וא"כ איך נימא דעדיף מגירושין י"ל דבאמת אי לא הוי עיקר דין שליחות גבי גירושין לא הוי מהני אפי' בתרומה אבל כיון דילפינן דין שליחות מגיטין תו הדר דינא לסברא דתרומה דמסתמא הוא זכותו אלא דאמרי' דילמא ניחא לי' למיעבד מצוה בעצמו כל שג"ד הדר הוי כזכי' ומהני אבל גירושין בעי שליחות גמור וכל דלא עשאו שליח ג"ד ל"מ וז"ב וא"כ א"ש בפשיעות דאף דלענין גט דמחוסר מעשה ל"מ אפי' בידו ולא מצי למשוי שליח מ"מ זה דווקא גבי גט דבעי שליחות גמור אבל חלה דהוי כתרומה ג"ד בעלמא סגי וכל שבידו מהני ג"ד מיהו אי לאו בידו אפשר דאף ג"ד ל"מ כיון דעתה הוא אינו בידו ומש"ה הוצרכו לטעמא דבידו ללוש ולגלגל וכה"ג כתב הר"ן שם דכל התורם אינו מפסיד אפשר דגם גבי תרומה לא מהני אלא דווקא באומר יתרום דהוי לשון שליחות קצת אבל כל התורם לא מהני אף דלכאורה הא גלי דעתא בהדייא אלא דמ"מ גם בתרומה בעי' ג"ד כעין שליחות קצת וא"כ ה"נ כ"ז שהוא לבל"ע כלל ל"מ הג"ד כלל ויש להסביר יותר דהיכי דלא בא לעולם כלל כי היכי דכל קנין ל"מ ה"נ הג"ד לא מידי הוא אבל בידו דגבי קנין מהני אלא דהיכי דצריך שליחות דווקא ס"ל להש"ס דהוא גזה"כ דשליחות ל"מ כ"ז שהוא מחוסר מעשה אבל היכי דמהני ג"ד דידי' ודאי מהני ככל קנין דעלמא וכיון דגבי תרומה ג"ד מהני סגי השליחות דמחוסר מעשה מתורת ג"ד ומיהו סברת הר"ן גבי כל התורם אינו מפסיד צ"ע דא"כ דנימא דכל התורם גם בתרומה לא מהני וע"כ צ"ל דכל התורם הוי לישנא גריעא טפי וא"כ תיקשי דלמה אוקי מתני' דהמדיר באומר כל הזן הא בסוגיא נדרים מסקינן דאפי' כל הרוצה יזין או יתרום נמי שרי במודר הנאה והו"ל לאשמעינן רבותא טפי דאפי' כל הרוצה יזין שרי ואפשר דגבי ממון הך לישנא דאינו מפסיד עדיף טפי וצ"ע

מיהו כל זה לשי' הר"ן בנדרים שם לחלק בין כל הרוצה לכל השומע קולו וכן תי' שם בתו' בחד תי'. אבל שי' ר"י שם בתו' דאין לחלק בין כל הרוצה לכל השומע קולו אלא דהכא מן הדין אינו אסור כלל תורם לו משלו דמצוה קעביד כמו מחזיר אבידה אלא דאיסורא דרבנן בעלמא הוא וכיון דלא מייחד שליחותו אינו אסור אבל בהך דהמדיר מהני לי' דמפרנס אשתו ואסור אפי' כל הרוצה יזון ולא שרי אלא כל הזן אינו מפסיד וא"כ אין אנו צריכין כלל לחלק בין תרומה לגיטין ואפשר דכל הרוצה יכתוב נמי שרי בגיטין כמו בתרומה כל הרוצה לתרום דכל הרוצה הוי ממש ככל השומע קולו וא"כ שפיר י"ל דכל דלא הוי שליחות גם בתרומה ל"מ וזהו שי' ר"ת דמחוסר מעשה דלא הוי דין שליחות גם בחלה ל"מ ודו"ק

עוד הקשה הגרע"א שם לשי' ר"ת מהא דקיי"ל דמהני גבי כתבו ותנו גט לאשתי ונעשו שלוחי' על ההולכה אף דמחוסר כתיבה והנה בפשיטות הי' מקום לומר דבשלמא הכא גבי חלה דעל הלישה א"צ שליחות והתחלת השליחות הוי מההפרשה הוי מחוסר מעשה אבל התם דעל הכתיבה גופה צריך שליחות א"כ התחלת השליחות מהכתיבה וי"ל דהוי כחד מעשה וגומרין כל השליחות אלא דקשי' לכאורה מהך דגיטין (דס"ג) דבעי רבא מר"נ התם לענין עשו שליחותן כתבו ותנו לשליח מהו אי נגמר השליחות בנתינה לשליח ופירש"י לשליח שמניתי כבר