בכורי יוסף טו

דהוה י"ב מיל אפשר לעשות בורגינין וכדאמרינן בעירובין כ"א אתיתו מברנש לבי כנישתא דדניאל אמאי סמכיתו אבורגינין ע"ש ואפי' לשי' הרא"ש שהביא בשם הירוש' דאין עושין בורגינין יותר מן העיר שלא תהא טפל יותר העיקר מ"מ הא אמרינן בב"ב (ע"ה) דירושלים קמייתא הוה תלתא פרסי ע"ש ויכול לעשות בורגינין ממש י"ב מיל ובלא"ה יכול למעט עכ"פ איסור דאורייתא וע"כ דלאו י"ב מיל ממש אלא פחות מעט מי"ב מיל כדי שלא יהי' איסור תחומין דאוריי' ונראה ברור דזה השיעור שכוונו י"ב מיל פי' פחות מעט מאיסור תחומין דאוריי' וזה הוכחת רש"י בפשיטות דלא הוה תחומין דאוריי' ולאיסור דרבנן לא חשו לעשות בורגינין. ושפיר הוי פירש"י אליבא דכו"ע ונקט פי' הפשוט וה"ה דהוה מצי לפרש דאי הוה תחומין דאורייתא גם ביוה"כ הוה דאורייתא אלא דקושטא דמילתא נקט: והנה שמעתי בשם הגאון מה"ח דהוכיח דהי' כאן תחומין דאורייתא דלפי המסקנא דאם חלה מרכיבו על כתיפו והי' כאן איסור הוצאה דאורייתא וקשה לפי מאי דקיי"ל דאפי' זה יכול וזה יכול שנים שעשאוה פטורין א"כ למה לא עשו ע"י שנים ולא ליהוי איסור הוצאה וע"כ דבלא"ה הוה איסור תחומין ומש"ה אי נעשה ע"י שנים גם השני יעבור על איסור תחומין ויותר טוב ע"י אחד ולענ"ד איני מבין דאם אפשר בשנים אכתי אינו מיושב דהוה להו לעשות גם בשנים צא"ז ולא יהי' ג"כ איסור תחומין ע"כ נראה לכאורה דלא אפשר בשנים כלל לא בב"א ולא בזא"ז כדאמרינן בחולין (כ"ט) תזבח שלא יהא שנים שוחטין זבח אחד והיינו לא בב"א ולא בזא"ז כדמשמע בדברי התוס' שם דבב"א גרע טפי ע"ש וה"נ כיון דכתיב איש עתי דווקא אחד ולא שנים ודו"ק

סימן ד

או"ה סו"ס תפ"ט אסור לאכול חדש אפילו בזמה"ז כו' ועמ"א דנהגו להקל וכתב דסומכין על ר"ב דפסק כת"ק ואע"ג דסתמא כר"א דאסור הו"ל סתם ואח"כ מחלוקת דסתם בערלה ומחלוקת בקידושין ואע"ג דאין סדר למשנה הדרינן לכללא דהלכה כת"ק ובכ"מ כתב דבשני סדרים יש סדר למשנה הנה לעיקר הספק דסדר למשנה בב' סדרי' כבר הקשה התוי"ט מקידושין ע"ש והתוס' בע"ג ר"פ אין מעמידין כתבו בהדיא דאפילו בשני סדרים אין סדר למשנה ע"ש וגם אנכי הבאתי ראי' ברורה מב"ק (דס"ט) דפסק ר"י גבי גזל ולא נתייאשו הבעלים כס"מ דב"ק דלא כסתמא דצנועים במע"ש. ופריך ומאי חזית דאזלית בתר הא סתמא כו' ואי בבי"ס יש סדר מאי פריך הא אמרינן בריש שבועות (ד"ד) דסתמא בתרא עדיף וע"כ דגם בב"ס אין סדר. ובמחצית השקל הקשה כיון דאין סדר א"כ מאי חזית למפסק כת"ק לא יהא אלא סתם מ"מ כיון דאין סדר ספיקא הוא ע"ש ולענ"ד נכונים דברי המ"א דכיון דגם ת"ק חשיב כסתם כדמוכח בריש ביצה והוא כתרי סתמי דסתרי אהדדי ואית לי' לרבינא בב"ק שם דלא פסקינן כסתם יחידאה וה"נ לדידן מיהת כיון דהך סתמא דערלה כר"א היא והוא סתם יחידאה ע"ש בתד"ה כסתם יחידאה אית לן למפסק כת"ק די"ל דהוה רבים וז"ב ומש"כ עוד המ"א ואע"ג דרבי עקיבא פליג את"ק וס"ל דמושבותיכם כ"מ שאתם יושבין משמע. י"ל דת"ק נמי מודה בהא וס"ל כהירושלמי דאתי לתבואה הבאה מן הארץ לחו"ל אבל בחו"ל גופי' לא נהגא וראיתי מי שתמה עליו דהא מדאמר בש"ס דילן מאן תנא דפליג על ר"א ר"י דאית לי' מושבות לאחר יו"י משמע מכלל דר"ע לא פליג עלי' וזה אינו קושיא דכבר כתבו התוס' בכ"ד דבעי למימר תנא דפליג בהדיא ור"ע אינו מוכרח אי פליג ולענ"ד גם בלא"ה כיון דבמתני' לא פליג כ"א ר"א את"ק הוה יחידאה ועיין (יבמות מ"ב) גבי סתם במשנה ומחלוקת בברייתא ע"ש ובלא"ה צריך לומר כן דהא רשב"י בקידושין שם ורבי יוסי בר"י בריש כל הקרבנות סברי בהדי' דחדש בחו"ל מן התורה וע"כ כיון דאינן במתני' הו"ל ר"א יחידאה ולא פסקינן כסתמא דיחידאה. והגאון בעל פ"י כתב דס"מ דריש כל הקרבנות דסברה דעומר אינו בא מחו"ל סברה ע"כ דחדש אינו נוהג בחו"ל ודחה דברי הלח"מ דכתב דלא תלי אהדדי ע"ש. ולענ"ד מוכח כדברי הל"מ דמדאמר התם מתני' דלא כר"י בר"י ולא אמר דהויא דלא ככל הני תנאי דסברי דחדש בחו"ל מ"ה וע"כ דלא תלי אהדדי כלל וכדברי הלח"מ ועוד ראי' מדלא פריך כלל ממתני' דערלה. ולימא תנאי היא כדרך הש"ס בכ"מ ע"כ דהך מתני' דריש כלה"ק לא פליגא כלל לענין חדש וכה"ג כתבו הפו' בכ"ד ואין לנו אלא דברי המ"א דיש לנו לפסוק כת"ק אבל כבר תמה עליו הגר"א ביו"ד דאין לנו ללמוד כאן מסתמא דמתניתין דהא פליגי אמוראי בהדי' במנחות ס"ח דר"פ ור"ה בדר"י אכלי באורתא דשיתסר דסברי חדש בחו"ל דרבנן כו' ורבנן דבר"א ורבינא לא אכלי דסברי דחדש מ"ה ע"ש ויש מי שנדחק די"ל דחששא בעלמא לחומרא חיישי וזה דוחק חדא דלשון הש"ס סברי ועוד נלענ"ד דאית לן למיזל בתר סוגית הש"ס בר"ה (די"ג) דבעי מיני' חבריא מרב כהנא עומר שהקריבו ישראל בכניסתן לארץ כו' והא הוה ע"כ כמ"ד דמושבותיכם כ"מ שאתם יושבין דלמ"ד לאחר יו"י מסיק בקידושין דלא אקריבו כלל ע"ש וכיון דסוגיא אזלא כהך מ"ד ולא איפסקא הילכתא בהדי' קיי"ל דהא הוה שיקול הדעת ומיהו לפי דברי המ"א מהירושלמי דאנן נמי מצינן למימר בכ"מ שאתם יושבין ואתי לתבואת ארץ הבאה לחו"ל אין ראי' מהך סוגיא אבל גם זה קשה מאוד לסמוך אדרשת ירושלמי שלא נזכרה בש"ס ואף דכ"כ שאין סתירה מהש"ס מ"מ לא הזכירוהו וכבר פסקו רבותינו הפו' המפורסמים הרי"ף והרמב"ם והרא"ש כר"א דאסור ומש"כ הב"ח היתר דבשל עובד כוכבים אינו נוהג חדש כבר השיגו עליו כל האחרונים ואף שראי' הש"ך לאסור מהך דר"ה הנ"ל דפריך מהיכן הקריבו עומר כו' מעיקרא לא אכיל כו' וכיון דס"ד דכל א"י של עובדי כוכבים היא למה לא פריך טפי למה לא אכלו וע"כ דאף של עובד כוכבים אסור ראי' זו נלענ"ד די"ל דהא לכאורה קשה מאי פריך שם מהיכן הקריבו דילמא מארץ סו"ע שהיו בה כבר הקריבו דע"כ היא כארץ ישראל גמורה כדתנן בר"פ מקום שנהגו ג' ארצות לביעור ע"ש ונ"כ רש"י בהדיא בריש פרק כל קרבנות הציבור ע"ש והנראה דעבר הירדן לא נתקדש עד שנכנסו לארץ וכן משמע בסו"פ האשה נקנית דחשיב דתלמוד קדם לחלה מ' שנה דחלה לא נתחייבו עד שנכנסו לארץ והרי בארץ סו"ע נכנסו קודם מ' שנה טובא:

וע"כ דארץ סו"ע לא נתקדש קודם כניסתן לארץ וא"כ י"ל דס"ל כרבי (בסו"פ ר"י) דקצירת העומר בעי לשם מצוה