בכורי שלמה חלק א צד

לדעת הריטב"א וסייעתו לא נחשב כשנים. וא"כ כיון דבא אח"כ ע"א שהכחיש עד הראשון דאז לא נחשב עדות הראשון כשנים ויכול השני להכחישו והוי כמו שלא הי' כאן ע"א שמעיד להכשיר האתרוגי קארפו [ואף לפי מה שחידש הח"ד שם בדעת הנ"י והריטב"א דמיירי שהעד אחד העיד להוציא מחזקה והנ"י לשיטתי' דנאמן. אך מ"מ לא מהני הגדתו למלקות כשמעיד נגד החזקה מ"ה מהני הכחשת העד הב' דאף שיצא מחזקתו ע"פ עדות הראשון הא ע"א נאמן נגד החזקה דהא הראשון ג"כ העיד להוציא מחזקה יע"ש. ג"כ אפשר לומר דבנ"ד מקרי נגד החזקה כיון דאיכא חזקת חיוב. וליכא נ"מ רק לענין החזקה כנ"ל (אות קמ"ד) ואף דלדברי הח"ד לא נראה כן מ"מ יש לחוש במצות עשה של אתרוג לשיטת הריטב"א והנ"י ומהרש"ל ומהריב"ל והט"ז כפי פי' הש"ך להחמיר]

קפא) ומה שכ' בשו"ת והשיב משה (חא"ח סי' כ') דהני קארפי"ר אין בהם רק חשש בעלמא כפי מה ששמעתי כו' ע"כ המנהג נכון לדעתי שראוי לנהוג בהקארפי"ר באם שיכול לקנות אחר שיהי' כשר בודאי לכל הדעות ולא יהי' בו חשש פסול ודאי יותר טוב מהקארפי"ר אף שהוא הדר יותר. אבל אם אין בנמצא רק איתן שיש בהם פקפוק וכשרים רק בשעת הדחק יותר טוב הקארפי"ר שאין בו שום פקפוק אחר ויפה ומהודר עכ"ל. וגם בשו"ת בית אפרים כ' והמנהג לבחור באתרוגי קארפו לפי שהם מהודרים ביותר מאתרוגי יענעווא וכדומה ולכן יבחרו יותר בהם יע"ש. ולפענ"ד אלו ראו דברי שו"ת מבי"ט (ח"ג סי' מ"ח) לא אמרו כן. דהמבי"ט העלה שם על מה דנהגו רבים אף שיש להם אתרוג כשר מ"מ כיון שאינו הדר כ"כ ויש עליו בלא"ט פלעקע"ר וכדומה ילכו ביו"ט א' לצאת בשל חבירו המהודר מאד במתנה ע"מ להחזיר. וצווח ככרוכיא על זה דמוטב שיצאו באתרוג שהוא שלו אף שאינו הדר מלצאת במתנה עמ"ל. דיש מיחוש לחד דעה דצריך ליזהר בארבעה דברים שהתנאי מתקיים בידינו. והעלה דחזזית הוא כמו אבעבועות ויש בו ממש שמקומו ניכר במישוש שהוא גבוה מאתרוג [וכמ"ש בא"ח סי' תרמ"ח בש"ע סי"ג] ועוד העלה דאפילו שהי' חזזית זה שהוא מצוי באתרוגים שלנו אינו נקרא כל שהוא אלא כשנראה לכל אדם שאינו הדר. אבל באתרוגים שלנו שרוב אלו שאנו קוראים חזזית אינם נראין לעין מחמת דקותם וצריך להסתכל בהם הרבה כדי שיהי' נרגש בראי' שאדם אחד רואה האתרוג כולו הדר בלי שום רושם ואדם אחר שיש לו ראי' יותר זכה רואהו אינו נקרא זה כל שהוא והדר נקרא למי שהוא בידו כי מראית עיניו עד ידו אינו נראה אלא כשמסתכל בו הרבה וכ"ש אחרים שרואים אותו אפילו הם אצלו שאינם מרגישים בו כי אם בהסתכלות טוב ונקרא הדר ובמה שכתבתי ימצאו אתרוגים הרבה כשרים לכתחלה דמוטב שיברך על אתרוג שלו אף שאינו הדר ואינו נקי כנ"ל משיברך על אתרוג חבירו שהדר ביותר דאז יש מיחוש לשיטת הסמ"ג דצריך ליזהר בד' דברים שהתנאי מתקיים בהם עכת"ד. והעתקתיו בארוכה כיון דראה זה חדש הוא. וא"כ נלמוד ק"ו מהתם. דנהי דהסמ"ג כתב דצריך להתנות משפטי התנאים כבר הקשה עליו בהגהות מיימוני דאדרבה אם לא התנה עדיף טפי. ויעי' בקצה"ח (סי' רמ"א) ובנה"מ שם ובתורת גיטין (סי' קמ"ג סק"א) א"כ עדיפא אם לא התנה מהתנה. [וברמב"ם ובש"ע א"ח סי' תרנ"ח ס"ד כ' סתם נתנו לו עמ"ל הרי זה יוצא בו י"ח ומחזירו] ואפ"ה העלה הרב מבי"ט שעדיף לצאת בשלו אף שיש עליו בלא"ט פלע"ק וכדומה שאינו מהודר לחוש לדעת הסמ"ג אף שאינו אליבא דהלכתא מדיברך על אתרוג הדר למאד במתנה עמ"ל. וא"כ כ"ש בנ"ד דמוטב שיברך על אתרוגי ארץ הקדושה שאין בהם שום מיחוש מהרכבה כיון דכשרים ע"פ מסורת כמו שהאריך בזה כ"ג. וגם יש הכשרים מצדיקי הדור שמעידין שמשגיחים על זה נאמנים צדיקים שלא יהי' מורכב. אף דאינם מהודרים כמו אתרוגי קארפו מדנברך על אתרוגי קארפו שלדעת האלשיך והלבוש והמג"א ועוד הרבה פוסקים פסולים. ואף דאינם בוודאי מורכבים ג"כ כבר העליתי בעזה"י דאין להתיר בשביל זה. א"כ פשיטא דאינו מכריע מעלת ההדר שיש באתרוגי קארפו על החשש מורכב שיש בהם וכמו שהבאתי ממבי"ט מק"ו. ובלא"ה הרב והשיב משה והבית אפרים לא כתבו להיתר רק בימיהם שהי' החשש מורכב מעט מזעיר כמבואר בדבריהם. אבל בזה"ז דבכל פעם מוסיפים להרכיב וכמה גאונים קוראים בקול רעש גדול על זה דאין לסמוך כלל על ההתירים שמביאים הסוחרים מהרבנים אשר בשם דאקטורים יכינו. ואשר אין ראוי לעלות עלי גליון כמה זיופים שנעשו בזה. פשיטא דמודים דמוטב ליקח אתרוג אחר אף שאינו מהודר כמו הקארפי"ר עדיף טפי לברך עליו מדאין עליו חשש הרכבה מלברך על הקארפי"ר. ובפרט בזה"ז שכ"ג נטע גנות בא"י אשר יהי' נשמר מגדולי הצדיקים דארץ הקדושה שלא יהי' מורכב. מלבד חיבת הקודש המה כשרים ע"פ מסורות ואין צריכים לשום סימן כמו שכ' כ"ג בשם החת"ס בוודאי מודים דעדיף טפי אף שלא יהי' מהודר כמו הקארפי"ר

קפב) ומה שכ' הבית אפרים דאפילו המחמיר מוטב שיצא י"ח באלו שהרי פשט בכל ישראל להכשיר בלולבים חף שהם יבשים דלדידן כשעת הדחק דמי וכמ"ש כל הפוסקים ויעי' בספר יראים ומכ"ש בזה שאפילו מורכב גמור יש גדולים שמכשירים וגם דעת רמ"א להכשיר בשעת הדחק וא"כ כשאין לו אחר הכשר בבירור פשיטא דהו"ל כשעת הדחק לדידי' ומכ"ש באתרוגים אלו שבוודאים באים מיחורים הנטועים שסלקנו מהם חשש מורכב לגמרי ונוטלים אותן ביום ראשון ומברכים עליהם בלי שום פקפוק. עכ"ד

קפג) לפענ"ד זה אינו מלבד כל מה שהשגתי על כל התירו וכן בשו"ת חמדת שלמה (סי' ל"ז) וכ"ג השיגו עליו בטוב טעם דגם על היחורים יש חשש מורכב ואף דהרמ"א מכשיר בשעת הדחק הוא דוקא אם אי אפשר להשיג אתרוג אחר כשר לברך עליו כמ"ש להדיא דמיקל בדוקא במקום שאינו מצוי אתרוגים כשרים יע"ש. אז נוכל לסמוך על דעת הב"ח שמיקל במורכב וההכרח לא יגונה. אבל כעת דמצויים אתרוגים של ארץ הקדושה דכשרים בלי פקפוק. אף דהקארפי"ר הם מהודרים ויפים יותר. על זה אקרא שקר החן והבל היופי. ובשעת הדחק כזה לא יתיר הרמ"א האתרוגים שיש להם חשש מורכב. אף דאינם בוודאי מורכבים. מ"מ כיון דכעת נתרבה הזיופים וצווחו עליו כמה וכמה פעמים ויעידו ע"ז הרבה גאוני ארץ. ובפרט שכבר העלתי דאין מקום להתיר אף אם יש רק מיעוט מורכבים. וכ"ש דכעת יש חשש דרובם מורכבים כמ"ש כ"ג ב' הגאון אבד"ק לאדז שליט"א. א"כ אין שום סברא לברך על אתרוגי קארפו. ואינו דומה ללולבים יבשים דמקילים בי' בשעת הדחק. דיש לחלק על פי מה שכ' הט"ז בא"ח (סי' תרמ"ט) על מה שאיתא בסוכה (דף ל"א:) לא מצא אתרוג לא יביא לא פריש ורימון כו' וכ' הט"ז דבאתרוג המורכב יש חשש טפי דילמא אתי למסרך כיון דיש לו תמונת אתרוג. אבל בפריש ורימון ליכא חשש כ"כ ואפ"ה פסול כ"ש מורכב. וא"כ ביבשים דניכר הפסול לכן מותר בשעת הדחק דלא אתי למסרך דידע דפסולים ומותר רק בשעת הדחק. אבל באתרוגי קארפו דלא ניכר הפסול יש לחוש טפי לאתי למסרך אף שלא בשעת הדחק ומ"ה פסול אף בשעת הדחק ומצאתי ראי' לדברי בשו"ת בשמים ראש (סי' רמ"ד) וז"ל ואשר שאלת אם קבלתם היתה דוקא חלזון. אין בזה ספק שכן הודיעו אותנו והם ידעו איך נעשה וקבלו הדבר איש מפי איש. ואף שנמצא דם אחר שמתיחס צבע הדומה לרקיע יש בלי ספק עדיין שינוי בין זה לזה. שלא ניתן להגדר בעינו. ואשר אמרת שנקחהו לזכר. אין עושין כן פן יאמרו למחר בנינו. שזהו הוא התכלת האמור בתורה. וכל שאין אותו המין אין לוקחין אותו לזכר. כדאמרינן פ' לולב. לא מצא אתרוג לא יביא לא פריש ולא רימון כו' עכ"ל. ויע"ש בכס"ד שכ' דמיני' הוא ואתי למחלף יע"ש. וא"כ ה"ה באתרוגים מורכבים דג"כ נראין כאתרוגין שייך בי' דאתי למחלף כסברת הט"ז

קפד) ונלפע"ד להביא ראי' לזה מדברי הריטב"א בסוכה (דף י"ד:) ד"ה תניא כוותי' וז"ל ובפ' לולב וערבה מוכח בהדיא שכן הדין בכל פסולי ארבעת מינין