בכורי שלמה חלק א צ

דפלוגתא קיל מש"ה מותר לכתחלה לעשות ספק דרבנן בידים. לכאורה יש להקשות למה לא מקשי בשו"ת הרי"ם על הנוב"י מדברי הט"ז ביו"ד (סי' קי"ד ס"ק י"ג) שכ' להדיא דמותר לעשות ספק דרבנן לכתחלה. אמנם באמת אינו קושיא. דאפשר לתרץ דמט"ז שם אינו קושיא. דבסתם יינם הקילו דלא גזרינן שמא יקח מן הקבוע כמ"ש הט"ז שם. מש"ה מקילין גם לענין זה לעשות ספק דרבנן לכתחלה. אבל לא בשאר איסור דרבנן וא"כ בנ"ד דהוי ספיקא דמעשה שוב אסור אף לדעת הלחם משנה והפמ"ג לעשות ספק דרבנן לכתחלה. וגם הנודע ביהודה אינו יחיד בדבר זה דהא לעיל (באות פ"ה) הבאתי כלל זה בשם הרבה פוסקים. ואם כן פשוט אתי שפיר דראוי להחמיר לברך. על אתרוגי קארפו אף אם נימא דהוי רק ספק דרבנן אין ראוי לעשות ספק דרבנן בידים. וכ"ש דכבר העלתי דהוי חשש דאורייתא. ומיושב קשית והשיב משה

קנט) ומה שהקשה עוד הרב והשיב משה שם דאף אם הי' חשש דאורייתא הלא כיון דאין מבורר פיסול האתרוגים המורכבים בוודאי ויותר מסתבר להכשירן א"כ עכ"פ לא הוי רק כספיקא דדינא. וא"כ בספק מורכבים כגון אתרוגי קארפו הוי ס"ס עכ"ד. ולפענ"ד אינו קושיא דכבר העלו הפוסקים דבמקום דאתחזק איסור לא מהני ס"ס כמ"ש בש"ך ביו"ד (סי' ק"י בכללי ס"ס אות כ"ז) ויעי' בפמ"ג שם (אות כ"ח) וכ"ד רוב פוסקים. ואף שהכרו"פ השיג על הש"ך כבר תירצו החות דעת. וכבר העלתי בשם הגאון מהרש"ק דבנ"ד איכא חזקת חיוב והוי כאתחזק איסור ושוב לא מהני ס"ס. ובפרט לדעת הרב מצל מאש (סי' י"ג) שהבאתי לעיל (באות קנ"ז) דבמ"ע לא מהני ס"ס ואפילו באלף ספיקות. בוודאי פסולים אתרוגי קארפו

קס) לכאורה נוכל לדחות דבנ"ד לא מועיל אתחזק איסור כיון דהוי ספיקא דדינא לשיטתי' אם מורכב פסול. ובכה"ג החזקה אינה מכריע הספק כמ"ש הכנה"ג ביו"ד (סי' י"ח) והמל"מ בה' טומאת צרעת (פרק ב') דבספיקא דדינא לא מועיל החזקה דאטו בשביל החזקה ישתנה הדין. וא"כ ה"ה בנ"ד. אולם ז"א תינח דאם היו ב' הספיקות ספיקא דדינא. אבל בנ"ד אף לשיטתי' הוי רק חד ספק ספיקא דדינא אם מורכב פסול. וספק הב' הוי ספיקא דמעשה אם הוא מן המורכבים או לא. ובאופן זה אפשר דמודה הכנה"ג והמל"מ דמהני החזקה. ויעי' בשו"ת הגר"ע איגר (סי' ל"ז) שכ' דדברי הכנה"ג תליא באשלי רברבי דלדעת הר"ן בקידושין בנתן הוא ואמרה היא אוקמה אחזקת פנוי' ומדברי התוס' בב"ב (דף ל"ב:) ד"ה והלכתא נראה דחולקים על סברא זו והביא דבפמ"ג ביו"ד (סי' כ"ג בש"ך אות ח') נראה דס"ל דבספק אחד דדינא וספק אחד במעשה מהני נגד חזקה אולם הגרע"א מפקפק בזה דלא מהני נגד חזקה יע"ש. וא"כ ה"ה בנ"ד יש לחוש לשיטת הפוסקים דס"ל דלא ככנה"ג היינו הר"ן ז"ל. וגם יש לחוש דבספק אחד דפלוגתא וספק אחד דמעשה לא מהני נגד חזקה ובפרט דכבר העלתי דודאי מורכב בוודאי פסול וא"כ שוב ליכא ס"ס. רק ספק אחד דמעשה אם הוא מן המורכבים ולא מהני נגד חזקה מ"ה מחמרינן

קסא) באופן אחר נוכל לתרץ קשית והשיב משה דלא מהני ס"ס באתרוגי קארפו. דמ"מ אסור לעשות ס"ס בידים. וכ"כ הפמ"ג בה' לולב (סי' תרנ"ח במ"א ס"ק י"ב) דאין עושין לכתחלה ס"ס לתת לקטן בן י"ג ולא ידעינן אם הביא ב' שערות יע"ש. וא"כ ה"ה בנ"ד אסור לברך ע אתרוגי קארפו מפני שעושה לכתחלה ס"ס בידים. אולם לכאורה יש לשדות בזה נרגא ע"פ מ"ש הרמ"א ביו"ד (סי' נ"ז ס"כ) בשם שו"ת תרומת הדשן וז"ל וכן אפילו ספק טריפות ויש מכשירין הטריפות ההוא אע"ג דקיי"ל לאוסרו מ"מ מותר למכרו לעובדי כוכבים ולא חיישינן שמא יחזור וימכרנו לישראל הואיל ויש מכשירין ע"כ. ומבואר בתה"ד הטעם דאיכא תרי שמא חד שמא לא ימכרנו ואת"ל שימכרנו לישראל שמא קיי"ל כאשר"י דרוב אין לו דרוסה ומחלק שם דבס"ס דמעשה אין להקל לעשות אבל ביש ספק אחד דדינא יש להקל יע"ש א"כ ה"ה בנ"ד יש להקל ג"כ לעשות בידים כן כיון דהוי ס"ס ספק אחד דמעשה וספק אחד דדינא ולפי שיטת הרב והשיב משה] אמנם באמת ז"א. דהא הש"ך העלה שם דתה"ד לא אמר סברתו רק בספק דרוסה משום דבלא"ה יש אף בוודאי דרוסה כמה צדדים להתיר. אבל במקום דליכא בלא"ה צדדים להתיר אסור לעשות ס"ס בידים לכתחלה. יע"ש. וא"כ ה"ה בנ"ד דלהצד דאתרוג המורכב פסול ליכא צדדים להתיר [מלבד ספק השני שמא אינו מורכב] מ"ה מוכח משם איפכא דאסור לעשות ס"ס בידים. ובזה מיושב ג"כ קשית הגאון מהרש"ק בשו"ת חכמת שלמה הנ"ל שרצה להקל ג"כ משום ס"ס יע"ש כל זה כתבתי להשיב לפי שיטת הרב והשיב משה. אבל לדינא כבר העלתי בעזה"י דדברי האלשיך והמג"א והלבוש וסייעתם ברורים כשמש בצהרים להלכה ולמעשה דאתרוגים המורכבים פסולים וא"כ לא הוי ספיקא דדינא. ובפרט במקום שיכולים להשיג אתרוגים כשרים בלי חשש מורכב כ"ע מודים להלכה דאין לברך על אתרוגים שיש בהם חשש הרכבה. וא"כ כיון דכעת יש להשיג אתרוגי ארץ הקדושה דכשרים בלי פקפוק כמו שאבאר בעזה"י בוודאי לכ"ע גם הבית אפרים ושאר אחרונים מודים דאין לברך על אתרוגי קארפו וא"כ לא הוי ס"ס

קסב) ומה שהביא הבית אפרים ראי' דאין מיחוש באתרוגי קארפו מחשש הרכבה ממ"ש הרמב"ן על התורה בפ' קדושים בטעם הרבעה והרכבה בשא"מ לפי שהם מתחכמים על יוצר בראשית כו' וגם התולדה מזה בבהמה מין בשא"מ פרדה אינו מוליד וכן בצמחים המורכבים הפרי היוצא מהם אינו מצמיח ע"ש. ולפ"ז כיון דחזינן שהיחור מהמורכב נוטעין אותו במקום אחר והוא מצמיח זה האות שהיחור אינו קולט הרכבה כלל יע"ש

קסג) ונלפע"ד דאינו ראי' דע"כ גם היחורים קולטים ההרכבה דאל"ה קשה הלא כתב בירושלמי השיזופין המה מורכבים מזית ורימונים וכ"ה בש"ע יו"ד (סי' רצ"ה) וכן חישב בירושלמי אילנות הרבה שנושאין פירות מין שלישי. והלא אנן חזינן דאם נוטעין יחור מאילן השזופין נושא שיזופין. וקשה דאם נימא דהיחור אינו קולט הרכבה הי' לו להצמיח דוקא זתים או רימונים שמורכב מהם ואיך נושא שיזופין דהוא מין שלישי הלא לא קלט היחור כלל ההרכבה. אע"כ דגם היחור קולט בתוכו ההרכבה ומ"ה נושא ג"כ פירות הרכבה א"כ מוכח דדוקא פירות של הרכבה אינם מצמיחים. אבל יחורים אף שקולט בתוכן ההרכבה מ"מ מצמיחים פירות וא"כ ה"ה בנ"ד באתרוגי קארפו אף דהיחורים הם מהרכבה וקלוט בתוכן ההרכבה. אפ"ה מצמיחים אתרוגים מורכבים ואף דחזינן למראה עינינו הוא אתרוג בשינוי מיעוט. מ"מ כיון דקולט בתוכו הרכבה ע"כ הטעם והריח וממשות יש בו מאילן הלימו"ן

קסד) ומה שהביא הבית אפרים בשם הרמב"ן על התורה דבמורכב הגרעינין נראה כמו משני מינין יע"ש. הנה אנן אין בקיאין בזה רק דהמג"א (בסי' תרמ"ט) הביא בשם הר"ש דיש סימן על הגרעינים שהם ממורכבים משני מינין כשהגרעינן הם אינם זקופים. וע"פ רוב אתרוגי קארפו הגרעינין שלהם אינם זקופין ואתרוגי ארץ ישראל רובם ככולם הגרעינין הם זקופין ומוכת בוודאי שאתרוגי קארפו הם מורכבים ואתרוגי א"י אינם מורכבים וכשרים

קסה) עתה נחזי אנן אם מהני הסימנים שכ' מהר"י מפדואה והע"ש. ד' סימנים שמורים על ההרכבה ואם האתרוגי קארפו אין להם הד' סימנים אם יצאו ע"י זה מחשש מורכב. כיון דקיי"ל סימנים לאו דאורייתא. הנה לכאורה יפה כ' הגאון מהר"א תאומים ב' אחיו די"ל דה"ט שסמכו גאוני קשישאי על הסימנין משום דס"ל דטעמא דאתרוג המורכב פסול הוא משום דנעבדה בו עבירה כשיטת הלבוש. והט"ז נתקשה דהא נשתנה. אולם הדבר נכון לפמ"ש המג"א (סי' י"א) הואיל וחזותא עליו יע"ש. וה"ה במורכב הואיל ומסומן בסימני מורכב עוד חזותי' עליו ופסול משום שנעבדה בו עבירה. ומעתה שפיר סמכו להתיר אם יש בו סימני אתרוג