בכורי שלמה חלק א פז

לתת טעם ביין אותן אף דמותר להריח בהם לפי שאין היין נותן בהם ריח ואין עושין כן ליתן היין טעם בתבלין אלא אדרבה ליתן התבלין טעם ביין ושרי להריח מ"מ לבשמים דהבדלה אסור משום הקריבהו נא לפחתך. ועוד דכל שיש בו איסור מעורב אפשר דמימאס למצוה וכדבעי ריש לקיש בפרק כל הצלמים המשתחוה לדקל לולבו מהו למצוה לענין מצוה מימאס כו' מ"מ יש ליזהר משום הקריבהו נא. עכת"ד [ויעי' ביו"ד (סי' ק"ד ס"ב) ברמ"א שהובא להלכה ובמשבצות שם סק"ד דלא כט"ז שם] היוצא לנו מזה דמחמת איסור שמעורב בו אף דמותר להדיוט מאיס למצוה. מש"ה אתרוג המורכב פסול למצוה אף דמותר להדיוט משום הקריבהו נא. משום שנולד בעבירת ההרכבה מאיס למצוה כמ"ש הלבוש. שוב מצאתי שהוא מבואר בש"ע יו"ד (סי' ק"ח סעיף ו') וז"ל שק של פלפלין וזנגבי"ל שמשימין בקנקני יין נסך מותר להריח בהם אבל לבשמים דהבדלה אסור עכ"ל. ומקורו משו"ת הרשב"א הנ"ל. א"כ זה ראיה עצומה לסברת הלבוש ז"ל

קלט) היוצא לנו מכל האריכות עד כאן דצדקו דברי האלשיך בטעם א' משום דילדה שסבכה בזקנה בטלה וא"כ בטל היחור של אתרוג המורכב בלימו"ן. וגם צדקו דברי האלשיך בטעם הב' והט"ז והמג"א והסמ"ע שבשו"ת הב"ח (סי' נ"ו) דאתרוג המורכב פסול משום דהמין לימו"ן הוי כחסר או כיון דנתערבו הוי כבריה חדשה מין שלישי שאינו אתרוג ואינו לימו"ן. וגם צדקו דברי הלבוש בטעם דפסול אתרוג המורכב משום דנעבדה בו עבירה. ותרצתי כל השגות שחזו עיני על טעמים הנ"ל. ואף שבשו"ת הב"ח השיג על הסמ"ע מ"מ כ' דמבטל דעתו לגבי דעת הסמ"ע במקום שיש כשר אחר לפנינו ואין לברך עליו לכתחלה עכ"פ לכ"ע. וגם בשו"ת רמ"א (סי' קי"ז) הסכים לפסול אתרוג המורכב מכמה טעמים ברורים. ואף דסיים שם דבשעת הדחק יש להתיר אם אפשר בכשר מ"מ נראה מדבריו דאם אפשר בכשר מודה דאסור לברך על מורכב לכ"ע ובשו"ת האלשיך (סי' ק"י) כ' שכל חכמי צרפת העידו על הקדמונים שהיו מחזיקים באיסור וכ"כ הסמ"ע שם ששאלו לזקנים ומנהיגים בקהלות גדולות ואמרו שמעולם שמעו לפסלם. וגם בשו"ת שבות יעקב (ח"א סי' ל"ו) הסכים לפסול והביא כן בשם חמיו הגאון מוהר"ר שמעון ז"ל. וכ"ג העתיקו באריכות שהיה מעשה בזה על שרצו להקל והסכימו דהוא פסול ומעשה רב. וגם העיד דאף שהש"ך היה מיקל בזה בבחרותו מ"מ לעת זקנתו חזר מדבריו והתודה על זה ופסלו. וא"כ דכעת שיש בנמצא אתרוגי ארץ הקדושה שכשרים בלי פקפוק בוודאי אסור לברך על אתרוגים מורכבים. וכ"ז באם ידענו בבירור דהאתרוגים הם מורכבים אז פסולים למצוה ויעיין בברכי יוסף בא"ח (סימן תרמ"ט) שהעלה דמורכבים פסולים וכ"ה האלי' רבה (בסימן תרמ"ט) וכ"ה בשו"ת הר"ח כהן ראפפורט בהשמטות לא"ח וכ"ה בשו"ת פני אריה (סי' מ"ג) דאתרוגים המורכבים פסולים

קמ) עתה נחזי אנן לענין אתרוגי קארפו וכדומה. שאינו ברור דהם מורכבים רק יש בהם חשש מורכב וכ' הבית אפרים וז"ל דבאתרוגי קארפו לא שייך החשש מורכב אף אם נימא דמורכב פסול. דעתה אין לחוש לה. אי לאתרוג הנתלש מאילן המורכב ממש פשיטא דליתא לחשש זה דאפילו תאמר שימצא שם גם בין הגננים המגדלים למכור אין ספק דמיעוטא דמיעוטא נינהו ולא חיישינן להו דעבידי דאתי לכאן וכל דפריש כו' עכ"ל

קמא) לפענ"ד אינו השגה. דהנה המרדכי בחולין סוף פרק הזרוע כתב דלא מיקרי מיעוטא דמיעוטא מה שהוא בתכלית המיעוט כגון אחד מאלף דמה"ט לא מיקרי מיעוטא דמיעוטא אלא דומיא דגבינות בית אונייקי, דשאר בהמות אין נשחטין כלל לעובדי כוכבים ועגלים רובם אין נשחטין זה הוי מיעוטא דמיעוטא דהעגלים המה מיעוטא לגבי שאר בהמות. ובעגלים עצמם אין נשחטין לע"ז. רק מיעוטא אבל אי היה מכל בהמות נשחטין לעכו"ם אפילו עגל אחד מאלפים לא נקרא מיעוטא דמיעוטא יע"ש. וכ"כ הריטב"א בחי' לע"ז (דף ל"ד) יע"ש וא"כ ה"ה בנ"ד דאף אם נימא כשיטת הב"א שנמצא רק מעט מזעיר שמרכיבים מ"מ לא מיקרי מיעוטא דמיעוטא כמ"ש המרדכי והריטב"א

קמב) אולם אפילו נימא דלא כשיטת המרדכי והריטב"א רק דכל שהוא רחוק במציאות מקרי מיעוטא דמיעוטא מ"מ בנ"ד לא הוי מיעוטא דמיעוטא כיון דבימינו נתעורר קול רעש גדול שמרכיבים אתרוגים הרבה כמו שהעיד כ"ג ועוד כמה מהגדולים ועכ"פ הוי מיעוטא דמצוי. הנה הגאון מוהר"ר שלמה קלוגר זצ"ל חידש דבמצות אתרוג איכא חזקת חיוב. הובא בתשובת הגאון מהר"א תאומים שבסוף ס' נחלת יעקב. יע"ש. והנה הרמב"ם ז"ל פסק דכל הספיקות מה"ת לקולא. והקשה הרשב"א מהא דילפינן דאזלינן בתר רובא מעולה דשמא טרפה היא. והא מה"ת בכל הספיקות אזלינן לקולא. ותירצו דוקא בספק איסור אזלינן לקולא. אבל אדם שחייב במצוה ואנו מסופקים אם כבר קיים המצוה בזה ל"ש להקל דהוי כמו חזקת חיוב שחייב להביא קרבן והספק אי כבר נסתלק החיוב ממנו. ויעי' בישועות יעקב א"ח (סי' תרמ"ט סק"ה) ויעי' בפרי חדש בא"ח (סי' ס"ז) דהיכא שהחיוב הוא מבורר דגברא הוא בר חיובא והספק בא אח"כ כמו ספק קרא ק"ש ודאי מחויב בברכה כו' משא"כ כשהספק בעיקר החיוב כמו נולד מהול או טומטום ואנדרוגינוס לגבי סוכה דהספק הוא בעיקר החיוב אם גברא בר חיובא בספק כי האי אינו מברך. וסיים הט אזניך שהחילוק הוא ברור בדעת הרמב"ם יע"ש. וא"כ ה"ה בנ"ד ג"כ הוי חזקת חיוב שחייב לברך על אתרוג כשר וא"כ נהי דנימא דהוי רק מיעוטא מ"מ אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה היינו חזקת חיוב דגברא וכמ"ש התוס' בבכורות (דף כ':) בד"ה חלב פוטר יע"ש ועיין לקמן (אות קס"ז)

קמג) לכאורה נוכל לשדות נרגא בזה ע"פ מה שחידש כ"ג בספרו נפש חיה בחלק ד' שם בסוגיא דסמוך מיעוט לחזקה (דף נ"ב ע"ב) דבאמת רוב עדיף מחזקה אף דאמרינן סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע לה רובא וחוששין קצת מ"מ זה דוקא היכא דבשעה שנולד הרוב איכא כנגדו החזקה תיכף. אבל אם בשעה שנולד הרוב ליכא חזקה כנגדו ושפיר אזלינן בתר רובא לגמרי יכולין אח"כ לסלק החזקה ברוב זה ולא אמרינן ביה סמוך מיעוט לחזקה עכ"ד וא"כ בנ"ד נמי הרוב דאינו מורכב הוא עוד לפני יו"ט והחזקת חיוב אינו מתחיל עד יו"ט שחייב לברך על אתרוג. ולכו כיוי שכבר הוחזק הרוב לא אמרינן ביה סמוך מיעוט לחזקה

קמד) אולם באמת אינו השגה דשאני התם בע"א אומר שזה חלב דמהני סהדותי' עכ"פ לענין שיהי' אסור לאכול החתיכה שלא נודע אם הוא חלב. משום הכי אמרינן כיון שכבר הוחזק לחלב ממילא אם יאכלו אח"כ לוקין עליו אף דאתחזק רק ע"י עד אחד. אבל בנ"ד לפני סוכות עדיין ליכא שום נ"מ אם הוא מן הרוב דאינם מורכבים או מן המיעוט דמורכבים דהא פירות מורכבין מותרים באכילה וא"כ אין אנו דנין עליו על לפני סוכות רק על סוכות אם ראוי למצוה או לא ואז איכא ג"כ החזקת חיוב ושוב שייך ביה סמוך מיעוט לחזקה. ועי' בס' נחלת יעקב בתשובת הגאון מליסא (סי' ו')

קמה) עוד נלפע"ד דבאתרוגי קארפו לא שייך לומר דהמיעוט אתרוגים המעכבים יהיו בטלים ברוב כיון דאתרוג של מצוה וודאי חשיב למצוה ואינו בטל והוא דומה למ"ש רמ"א בא"ח (סי' תרע"ג ס"א) בשם התרומת הדשן (סי' ק"ג) דאם נתערב נר חנוכה האסור בהנאה בשאר נרות אפילו אחד באלף לא בטל. וכ' שם בתה"ד הובא בט"ז שם. דאע"ג דכשמוכרין אותו מוכרין במשקל אלא דלמצוה הוא דבר שבמנין יע"ש בט"ז ובהגרע"א ובשו"ת חת"ס (חא"ח סימן