בכורי שלמה חלק א עח

לחבירו והוי יאוש וש"ר ואפ"ה פסול ביו"ט ראשון והקשה המג"א מהא דאמר ר"ה להנהו אונכרי כו' ופריך הש"ס סוף סוף כי גזזו הנהו אונכרי גופייהו הוי יאוש בידייהו וש"ר בידן ומאי קושיא הא מ"מ פסול ביו"ט ראשון כמ"ש הארחות חיים יע"ש. אולם לפי מה שכתבתי מתורץ קושייתו דהא הישראל הראשון לא עשה עבירה כלל דהא גזל עכו"ם מותר. א"כ לא הוי מהב"ע ומותר אף ביו"ט ראשון

לפ"ז מיושב ג"כ קשית שו"ת והשיב משה (חא"ח סי' כ') שהקשה על הט"ז דעדיפא מיני' הי' לו להקשות על הלבוש מהא דאמרינן בפ' לה"ג סוף סוף כי גזזו הנהו אונכרי כו' יקשה הלא עשה ישראל עבירה והוא חמור מעשה עובד כוכבים עבירה יע"ש והניחו בקושיא. אולם לפי מה שהעלתי בעזה"י א"ש. דלא הי' יכול להקשות משם דהי' ידע סברת הס' יראים דגזל עובדי כוכבים מותר וא"כ לא עשה הישראל עבירה בגזל עובדי כוכבים. מ"ה פריך הט"ז דוקא מעבירת העובדי כוכבים דכותי בכותי אסור כנ"ל. אולם באמת גם זה אינו קושיא כמו שתרצתי ע"פ סברת הפ"י כנ"ל

פח) באופן אחר נלפע"ד לתרץ ע"פ מ"ש בחת"ס בחי' לפ' לוה"ג בטעם של הרמב"ן הנ"ל דס"ל אף דגזל עובדי כוכבים אסור ליכא משום מהב"ע רק משום לכם. משום דס"ל כשיטת הר"י בתוס' ר"פ לה"ג דבעי דוקא קודם קנין דאיכא עבירה בשעת המצוה וכיון דכ' האחרונים דבגע"כ אף דאסור. אבל אין בו מצות השבה וא"כ ליכא עבירה בשעת מעשה המצוה במה שמעכב אצלו ומ"ה אין בגזע"כ משום מהב"ע רק משום לכם יע"ש. לפ"ז מיושב קשית הט"ז על הלבוש דא"ש דאם יגזזו עובדי כוכבים המוכרים אף אם גזלו ארעא מעובדי כוכבים ג"כ ליכא מהב"ע כיון דליכא מצות השבה בגזע"כ והוי יאוש בעלים בידייהו וש"ר בידן דאוונכרי והוי לכם. אבל אם יגזזו האונכרי גופייהו לא יוכלו לברך בעצמן כיון דלא יהי' ש"ר לא הוי לכם כמ"ש הרמב"ן. אבל במ"ש הלבוש לפסול אתרוג המורכב מטעם דנעבדה בו עבירה אמאס לגבוה. אף דהמברך בעצמו לא עשה עבירה רק ב"נ. שאני התם דלא מקרי כלתה העבירה דאסור לקיים כלאי אילן כיו"ד (סי' רצ"ה) ועי' ברכ"י שם. ומ"ה הוי מהב"ע. ומיושב קושית הט"ז על הלבוש. ונ"ל להוסיף להסביר לתרץ קושית הט"ז ע"פ דברי הרמב"ן הנ"ל דהנה בשו"ת ח"צ (סי' כ"ז) העלה דגזע"כ דאסרה התורה אינו בשביל העובדי כוכבים בעבור הפעולה עצמה אלא בעבורינו אנחנו הפועלים לנקות עצמינו מפעולות זרות שלא להתאכזר לגזול ולגנוב. יע"ש. ויעי' ברשב"א כתובות (ספ"ק) אהך ברוב עובדי כוכבים לנזיקין. והקשו בתוס' דהא קיי"ל אין הולכין בממון אחר הרוב. ותירץ שם הרשב"א כיון דעיקר הטעם דאין הולכין בממון אחר הרוב הוא משום חזקת מ"ק וזה ל"ש בעובדי כוכבים דעובד כוכבים אין לו חזקת מ"ק יע"ש לפ"ז נלפע"ד דסברת הח"צ שייך רק בגזל ישראל מעובדי כוכבים דנגד ישראל אין להעובדי כוכבים חזקת ממון אבל בעובד כוכבים בעובד כוכבים בוודאי יש לו להעובד כוכבים חזקת ממון נגדו וז"ב בסברא. ומ"ה יפה כ' הרמב"ן דאף דגזע"כ אסור אפ"ה ל"ש בי' מהב"ע היינו ישראל נגד עובד כוכבים כיון דעל החפץ לא הי' העבירה כלל רק על קרקפתא דגברא כדי שלא יתאכזר כסברת הח"צ הנ"ל. רק אם יגזזו אוונכרי בעצמם לא יהי' לכם כנ"ל כיון שהם בעצמם יהיו הגזלנין וצריך ש"ר. רק יגזזו אינהו. ואף דעובדי כוכבים בעובדי כוכבים יהי' האיסור על החפץ. מ"מ מותר משום דבגזע"כ ליכא חיוב השבה א"כ כלתה העבירה כסברת הרב חת"ס הנ"ל

פט) לפ"ז ארווח לן ליישב קושית שו"ת והשיב משה (חא"ח סי' כ') הנ"ל שהקשה על הט"ז דעדיפא מיני' הי' לו להקשות על הלבוש מהא דאמרינן בפ' לה"ג סוף סוף כי גזזו הנהו אוונכרי כו' יקשה הלא עשה ישראל עבירה והיא חמור מעשה עובד כוכבים עבירה. יע"ש שהניחו בקושיא אולם לפי מה שתרצתי ע"פ דברי הרמב"ן והח"צ הנ"ל אינו קושיא. דהט"ז כיון יפה להקשות עדיפא מיני' מהא דלגזזו אינהו דבכותי בכותי חמור העבירה דאז העבירה על החפץ דל"ש בזה סברת הח"צ הנ"ל. ושייך בי' משום מהב"ע אבל לא רצה להקשות מן כי גזזו הנהו אוונכרי. דהא בישראל הגוזל עובד כוכבים אף דאסור אין העבירה על החפץ רק על קרקפתא דגברא פשיטא לי' דל"ש בזה משום מהב"ע. כנ"ל. אולם באמת גם קושית הט"ז מתורץ כנ"ל גם מעשה העובד כוכבים העבירה. כמו שתרצתי לעיל ע"פ דברי החת"ס מדליכא חיוב השבה וכלתה העבירה ל"ש בי' משום מהב"ע. ומיושב קושית הט"ז על הלבוש. וקשית והשיב משה על הט"ז

צ) ואין להקשות על מה דאמר ר"ה לגזזו אינהו לפי מה דאמרינן דכותי עושה עבירה בגזזו א"כ עובר על לפני עור לת"מ וכמו דאסור לומר לעובד כוכבים שירכיב לו אילן כמ"ש ברמב"ם ה' כלאים (פ"א ה"ו). ז"א קושיא דזה אינו ענין ללפ"ע דשאני התם בכלאים דמיירי שהישראל יתן לנכרי להרכיב או שיאמר לו שירכיב לו אילנו של הישראל מ"ה אסור והוא דומה למ"ש בע"ז (דף ו'.) במושיט כוס לנזיר דאסור משום לפ"ע. אבל אם העובד כוכבים עושה מעצמו אטו אנו מצווים להפרישו. וכן ראיתי בדרישה ביו"ד (סי' רצ"ז) מדקאמר בטור דאסור לישראל ליתן בהמתו לעובד כוכבים להרביע משמע דאם העובד כוכבים עושה א"צ הישראל למחות בידו יע"ש וא"כ ה"ה בנ"ד כיון דגוזז בעצמו מותר וא"צ הישראל למחות. ור"ה לא אמר דיצוו לגזוז העובדי כוכבים רק דאונכרי לא יגזזו וממילא העובד כוכבים בעצמו יגזז להכין הסחורה

צא) ויש להעיר עוד בזה דהנה ביו"ד (סי' קנ"א ס"א) ברמ"א י"א הא דאסור למכור להם דברים השייכים לעבודתם היינו דוקא אם אין להם אחרים כיוצא בו או שלא יוכלו לקנות במקום אחר. אבל אם יכולים לקנות במקום אחר מותר למכור להם כל דבר. ויש מחמירין ונהגו להקל כסברא הראשונה וכל בעל נפש יחמיר לעצמו יע"ש. וא"כ לדעת היש מחמירין אסור אף אם יכולין לקנות במקום אחר ואינו בתרי עברי דנהרא והדרא קושיתי לדוכתא. אולם א"ש לפמ"ש שם הש"ך בסק"ו דלא פליגי דכ"ע מודים דבעובד כוכבים או מומר שרי ודעת המחמירין איירי בישראל שהוא חייב להפרישו מאיסור. משא"כ בעובדי כוכבים וישראל מומר שאינו חייב להפרישו שרי לכ"ע יע"ש וכן מצאתי בשו"ת חות יאיר (סי' קפ"ה) ובשו"ת חת"ס (חיו"ד סי' י"ט) ויעי' בדגול מרבבה שם. וא"כ א"ש בנ"ד דמיירי בעובדי כוכבים דאינו מצוה להפרישו. וא"כ כיון דלא הוי בתרי עברא דנהרא שרי

צב) שוב ראיתי שנשאלתי שאלת הראשונים. דהנה בשו"ת מהר"ח אור זרוע (סי' קל"ח) כ' וז"ל. אחרי שב"נ מוזהר על הגזל האיך אנו אומרים בחג הסוכות לעובד כוכבים תביא לנו ערבה ונותנין מעות לערטילאי אחד על ככה והרי הוא גוזלו. ואם לא היינו קונים ממנו לא הי' עושה כלל. וכן יש לתמוה על הנהו אונכרי דאמר להו ר"ה סוכה (דף ל.) לא תגזזו אתן מיהו לשם כבר העובד כוכבים מוחזק בשדה והוא בידו כבר כו' תשובה כו' מאן לימא לן שלא הי' לוקח אם לא היינו קונים הלא יכול למכור לעובדי כוכבים לעשות מגרפות לחביות או לעשות סוכה לצל ולא שייך כלל לפ"ע אלא היכא שאינו יכול ליקח כלל כי אם על ידו כמו בתרי עברי דנהרא כדדייק תלמודא בע"ז מדקתני לא יושיט ולא קתני ולא יתן עכ"ל. א"כ מבואר בשו"ת מהר"ח א"ז דמקשה כקשיתי. רק שלמדתי מדבריו הקדושים שכ' ואם לא היינו קונים ממנו לא הי' עושה כלל. וכ"כ ברמב"ם ה' גזילה פ"ה ה"א) ובה' גניבה (פרק ה') דאסור ליקח גניבה או גזילה מגנב או גזלן מהאי טעמא. א"כ נסתר תירוצי במה שכתבתי דאין מצוים להפרישו. כיון שעושה בעצמו הגזיזה והגזילה דעדיין קשה איך אנו רשאים לקנותו הלא עי"ז יחזור ויגזול. אולם מוכרחים לתרץ כיון דעכ"פ לפ"ע ל"ש בזה דזה דוקא בתרי עברי דנהרא אבל בנ"ד דיכול למכור לעובדי כוכבים ל"ש בזה לפ"ע

צג) אולם יש להעיר בזה עוד לפי מה שכתבו הפוסקים דגם עובד כוכבים מצווה על לפ"ע יעי' בגנת ורדים (כלל מ"ג). א"כ לפמ"ש המל"מ בה' מלוה ולוה (פ"ד ה"ב) על מ"ש הפני משה (ח"ב סי' ק"ה) דהיכא דהלוה הוי חזי