בכורי שלמה חלק א ע

הנ"ל דבאתרוג המורכב פסול מב"ב (דף קל"ז:) אמר רבה בר רב הונא האחין שקנו אתרוג כו' פירש"י ז"ל שקנו אתרוג ירשו מאבותיהם כו' דכתיב ולקחתם לכם משלכם שיהי' כולו שלו ולא מקצתו שלו. עכ"ל. וכ' האלשיך דמאי דבעי משלכם לאפוקי משל אחרים. פירש"י אפילו מקצתו שלא יהי' אלא שלו כולו לגמרי. ק"ו הדברים מה אם אפילו מה שנאמר משלכם בעינן שיהי' כולו שלו לגמרי כ"ש האתרוג עצמו דודאי בעינן שיהי' כולו אתרוג ולא מקצתו אתרוג ומקצתו לימון יע"ש. ולפענ"ד אשתמיטתי' במחכ"ג דברי התוס' בחולין (דף קל"ב.) ד"ה וצריך שירשום וז"ל. וא"ת כיון דלית לי' לכהן אלא חצי חצי ליפטור וחצי ליחייב מידי דהוי אצבי הבא על התיישה דמחייבו רבנן בחצי מתנות. וי"ל דהתם כל שיות שבו מחייב והכא לא מחייב כל שיות שבו לכך פטרו לגמרי עכ"ל וכ"כ הר"ן שם הובא בכסף משנה ה' בכורים (פ"ט ה"י) והסכים אליו. יע"ש. א"כ מבואר בתוס' וריטב"א ור"ן וכסף משנה דהא דאמרינן שה אפילו מקצת שה הטעם דכיון כל שיות שבו מחייב מ"ה מחשב ככולו. וא"כ אינו ראי' מלכם דבעינן כולו לכם. וא"כ ה"ה אתרוג ולא מקצת אתרוג. שאני התם לענין לכם דאם אין כולו שלו אין כל אתרוג שבו שלו. דהא מקצת אתרוג שייך גם לאחיו. אבל לענין הרכבה דיש בו ג"כ אתרוג נוכל לומר אתרוג ואפילו מקצת אתרוג כמו דשה אפילו מקצת שה ודוק

מה) לפ"ז הן נסתר מחמתו תירץ של כ"ג והבית אפרים והחת"ס לסתור ההיתר של שה אפילו מקצת שה דהא מבואר כאן בתוס' וריטב"א דהא דמחייבו רבנן בחצי מתנות הוא משום דכל שיות שבו מחייב וא"כ הוי ככולו. וא"כ ה"ה באתרוג ג"כ אפילו מקצת אתרוג ונחשב ככולו. ולא קשה דהלא לפ"ז יסתרו דברי התוס' עצמם מחולין (דף ע"ט:) ב' הרב ר' שמואל מוארדאן שהביא כ"ג. והרב ב"א. כבודם במקומם מונח. איך נוכל לומר כן בדעת התוס' דמקצת שה לא חשיב ככולו. דא"כ יסתרו עצמם במה שכתבו (בדף קל"ב.) שהבאתי. ונלפע"ד דכוונת התוס' שם בדף ע"ט דאף דאמרינן שה אפילו מקצת שה. לא נימא לתת במקצתו כל המתנות כמו בכולו. דאף דהתורה לא קפדה שיהי' כולו שה רק במקצתו ג"כ כשר וא"כ הוי ככולו. ואפ"ה אינו חייב לתת כל המתנות כמו בכולו. דהא גם בכולו שה שנותן כל המתנות אינו מגיע על חצי שה רק חצי מתנות. וא"כ אף שנותן במקצת שה חצי מתנות הוי ג"כ כמו שנותן כל המתנות. אבל לעולם דחשיב ככולו וכמ"ש התוס' (בדף קל"ב.) דכל שיות שבו מחייב. וא"כ ה"ה באתרוג אפשר לומר דאתרוג אפילו מקצת אתרוג ונסתר תירץ הב"א והחת"ס וכ"ג

מו) ונלפע"ד לתרץ קושית הש"ך והט"ז משה אפילו מקצת שה דהנה אמרינן בב"ק (דף מ') כופר שלם אמר רחמנא ולא חצי כופר. וכ' התו' בד"ה כופר שלם וז"ל דוקא לענין כופר דכפרה הוא דמסתמא כפרה שלימה צריכא. אבל לענין התשלומין אמר לקמן במרובה (דף ע"א) ה' בקר ואפילו ה' חצאי בקר ושה אפילו מקצת שה דפרק אותו ואת בנו לא שייך לאתויי הכא. וההיא דחמש ולא חצי חמש דפ' יש בכור שיין טפי. והא דמשלם תם חצי כופר לריה"ג היינו כופר שלם דידי' כו' עכ"ל. א"כ מבואר החילוק דדוקא בתשלומין אפילו מקצתו הוי ככולו. אבל בכפרה בעי כולו ולא מקצתו וה"ה למצוה דדומה לכפרה בעי כולו ולא מקצתו וכעין סברת הריב"ש הנ"ל. אם כן א"ש דלא אמרינן אתרוג אפילו מקצת אתרוג. אולם לכאורה נוכל לשדות נרגא בזה ע"פ מ"ש שם באסיפת זקנים ד"ה כופר שלם וז"ל כתב בתוס' ושה אפילו מקצת שה וכו' ל"ש לאתויי הכא. דהתם כלל לא קבע שיעור. אבל הכא דקבע דמי מזיק או ניזק שמא אין לפחות מזה. הר"ר אליעזר מגרמיזא ז"ל עכ"ל. א"כ מבואר דתלוי אם הדבר בעי שיעור אז פסול בפחות משיעור. אבל בדבר דלא בעי שיעור אז גם מקצתו כשר. וא"כ באתרוג דלא מצינו בתורה שיעור אמרינן אתרוג אפילו מקצת אתרוג

מז) אולם נלפע"ד דגם באתרוג מקרי בעי שיעור דהא בעינן מינכר לקיחתו כמו בסוכה (דף ל"ה) ממילא היכא דלא מינכר לקיחתו של אתרוג פסול וכמו פלפלין אף דטעם עצו ופריו שוה מ"מ פסול משום דלא מינכר לקיחתו וא"כ ה"ה באתרוג שאינו גדול רק כפלפלין פשיטא דפסול מטעם דלא מינכר לקיחתו. לפ"ז כיון דיש שיעור לאתרוג עכ"פ שיהי' גדול מפלפלין ממילא הוא דומה לחמש ולא מקצת חמש. וא"כ אם בלא הלימו"ן אינו מינכר לקיחתו פשיטא דפסול כיון דאמרינן אתרוג ולא מקצת אתרוג. וניהו דבצירף הלימו"ן הוא מינכר לקיחתו מ"מ כבר העלתי דבדבר דצריך שיעור קפדה התור שיהי' כולו ולא מקצתו ממילא לא מהני מה שע"י הלימו"ן הוי מינכר לקיחתו. דדילמא בלא הלימו"ן אין כאן שיעור אגוז או כביצה וגם לא הוי מינכר לקיחתו תדע דאמרינן שם. ואימא פלפלין כו' ומתרצינן התם משום דלא אפשר היכי נעבד ננקוט חדא לא מינכר לקיחתו. קשה עדיין דילמא באמת היא פלפלין רק שיקח הפלפלין ע"י דבר אחר. וכבר אמרינן בסוכה (דף ל"ז.) דלקיחה ע"י דבר אחר שמה לקיחה וכדתנן אזוב קצר מספקו בחוט יע"ש. וא"כ מקרי שפיר לקיחה. ואז גם הפלפלין יהי' מינכר לקיחתו. אע"כ דצריך דגוף הפרי שיוצא בו יהי מינכר לקיחתו. ואז לקיחה ע"י דבר אחר אינו פוסלו ואינו חוצץ אבל לא דנימא שע"י דבר האחר יועיל להכשיר גוף הפרי שיוצא בו. וז"ב. וא"כ איכא למיחש דשמא האתרוג גופי' בלא צירוף הלימו"ן אינו מינכר לקיחתו. ונהי דבצירוף הלימו"ן מינכר לקיחתו הוא דומה לפלפלין דבצירוף דבר אחר יהי' מינכר לקיחתו דפסול. מ"ה יפה כתב האלשיך הקדוש דכל שהוא מורכב אין בו אלא כחצי ביצה ואין בו כשיעור והוא פסול. דכיון דבעינן שיעור מינכר לקיחתו האתרוג לבדו הוא דומה לחמש ולא חצי חמש ולכופר ולא חצי כופר. ובזה נדחו לפענ"ד דברי כ"ג בספרו נפש חי' (סי' א') וז"ל דהאלשיך כ' דכל שהוא מורכב שמא הוי פחות מכביצה וקיי"ל דאתרוג פחות מכביצה פסול והשיג כ"ג עליו מדברי התוס' ריש פרק לולב הגזול דכתבו על מה דאיתא בגמ' דאתרוג של אשירה פסול משום מכתת שיעורי' ורצו מתחלה לומר דהטעם הוא משום דאין בו כביצה ודחו זה דהא דבעי שיעורו כביצה הוא רק משום דכל זמן שלא הגיע לזה השיעור לא הוי גמר פרי וא"כ אין לפסול משום מכתת שעורי' דעכ"ז גמר פרי הוא וע"כ כתבו דיש לפסול אותו משום דבעינן מינכר לקיחתו והיכא דמיכתת שיעורי' הוי כאין בו שיעור כלל ולא מינכר לקיחתו. וא"כ בנ"ד דהוי מורכב חצי אתרוג וחצי לימו"ן ל"ש ג"כ לפוסלו משום דאין באתרוג שיעור כביצה דג"כ גמר פרי הוי ושם הוי ג"כ מינכר לקיחתו עכ"ל הזהב. אולם לפי מ"ש לפע"ד אתרוג המורכב לא הוי מינכר לקיחתו אם אינו כשיעור באתרוג לבדו אף דבצירוף הלימו"ן הוי מינכר לקיחתו כנ"ל

מח) עוד נלפע"ד דגם גמר פרי לא הוי כיון דשיעורו חכמים דכל דגודל האתרוג לא הוי כביצה עדיין לא גמר פרי. א"כ אפשר באתרוג המורכב דגוף האתרוג אינו רק כחצי ביצה אפשר דג"כ עדיין אינו נגמר הפרי ומה שהוא גדול כביצה היינו הלימו"ן שעולה על סביביו וממלא הפרי עד כביצה ומה מהני לן דנגמר הלימו"ן אם האתרוג שמעורב בתוך הלימו"ן אינו נגמר עדיין. א"כ לא נקרא פרי. ובאתרוג בעינן נגמר פרי. שוב ראיתי בשו"ת חת"ס (חא"ח סי' קפ"א) שמסתפק בכל לימוני"ש דמדינתנו אם אינם בוסר. יע"ש. אף דהלימוני"ש גדולים מכביצה אע"כ דשיעור ביצה דוקא באתרוג נאמר ולא בלימון וכדומה. וא"כ יש לחוש במורכבים נהי דגדולים כביצה מ"מ לו יהא דהלימו"ן בטל להאתרוג מ"מ עדיין לא נגמר פרי כיון דאין טבע של הלימו"ן להתבשל מהר כמו אתרוג ומ"ה אף אם המורכב גדול כביצה לא מהני דחציו היינו החלק לימו"ן בודאי אינו גמר פרי

מט) עוד נלפע"ד דאף אם ידענו בבירור דעתה נגמר פרי אפ"ה פסול. תדע דאם נימא דאף דליכא רק חצי ביצה אתרוג וע"י הרכבה נגמר הפרי כשר למצוה. קשה אמאי אמרינן בסוכה (דף ל"ד) שיעור אתרוג כביצה או כאגוז הא משכחת לה אף דאתרוג לא הוי רק חצי ביצה וע"י ההרכבה הוי כביצה ג"כ כשר. ואף דבש"ס נתן טעם משום דלא גמר