בכורי שלמה חלק א סב

זה אתרוג כמ"ש במדרש דהנה בפ' אמור על פסוק פרי עץ הדר מתרגם האונקלס ותרגום יהונתן אתרוגין וכבר אמרו חז"ל במגילה (דף ג'.) ותרגום של תורה אונקלס הגר אמרו. והא אמר רב איקא בר אבין אמר ר' חננאל אמר רב מה דכתיב ויקרא בספר תורת אלהים זה מקרא. מפורש זה תרגום כו' שכחום וחזרו ויסדום עכ"ל. א"כ מבואר דמה דכתיב בתרגום היה להם בקבלה הלמ"ס. וא"כ כיון דהאונקלס תרגם על פרי עץ הדר אתרוגין וכ"כ בתרגום יונתן בן עוזיאל בוודאי היא הלמ"ס וכמ"ש במדרש וריטב"א ורמב"ן ורמב"ם. היוצא לנו מכל זה דחז"ל הי' להם בקבלה הלמ"ס דמה שאמרה תורה פרי עץ הדר הוא אתרוג דוקא וא"כ מיושב קושית הגאון מהר"א שהקשה דהיכן כתוב בתורה אתרוג והא מורכב יש לו מעלות האתרוג ולפי הנ"ל א"ש. ובזה מיושב ג"כ קושית הט"ז בסי' תרמ"ט שהקשה על הטעם שכ' דאתרוג מורכב פסול כ"ש מנדמה וז"ל ותו דאטו אתרוג כתוב בקרא והלא לא כתוב אלא פרי עץ הדר ודרשינן מיני' אתרוג כדאיתא בגמ' הרבה דרשות על זה והא מורכב יש בו כל המעלות שיש לאתרוג כו' עכ"ל. ולפי הנ"ל א"ש ומיושב קושית הט"ז] ומצאתי בשו"ת רמ"א (סי' קי"ז) שהאריך לתרץ קושיא של הגאון מהור"ר אבא ז"ל והט"ז בטוב טעם ודעת ואשתמיטתי' להרב בית אפרים במחכתר"ה דברי הרמ"א בתשובה הנ"ל. והרמ"א לא הביא דברי המדרש והרמב"ם והריטב"א והרמב"ן הנ"ל. היוצא לנו מזה דכנים דברי האלשיך הקדוש דאתרוג המורכב פסול אף דיש לו מעלת האתרוג ויעי' לקמן אות י"א וי"ב. ועוד ראי' לדברי משו"ת בשמים ראש (סי' רמ"ד) ולקמן אות קפ"ג

ח) כבוד גאונו הביא בספרו נפש חי' (בסי' א') קשית האחרונים על דברי האלשיך דהיכא דהיחור הוא אתרוג והעץ הוא לימון דבטל הילדה בזקנה כדאיתא בפ' משוח מלחמה. וחלקו האחרונים דזה היא רק לענין שאנו אומרים שעיקר הגידול היא מזקנה ולא מהילדה ואינו ערלה אבל לענין גוף הפרי אינו בטל לגבי הזקנה כיון דאדרבה היחור נושא פרי כמותו. ותירץ כ"ג דמ"מ פסול באתרוג דבאתרוג בעינן טעם עצו ופריו שוין והיכא שהרכיב אתרוג בלימון אין טעם עצו ופריו שוין דהרי העץ הוא לימון אך היה אפשר לומר דמ"מ הוי טעם עצו ופריו שוה דהאתרוג עם היחור שלו שגדל עליו שפיר שוה טעמו. אבל כיון שאנו אומרים דילדה שסבכה בזקנה בטלה הילדה בזקנה ועכ"פ לענין הגידול הוי כאלו גדל מהזקנה ולא מהילדה שוב הוי אין עצו ופריו שוה דהעץ שגדל עליו הוא לימון. וראה כת"ר אח"כ כעין סברא זו בבית אפרים עכ"ד. ומצאתי קושיא זו של האחרונים גם בחת"ס (חא"ח סי' קפ"ג) ובתירוצו מתורץ קושיתו בטוב טעם. עוד כ' החת"ס שם השגה על האלשיך והביא ראי' לחילוקו של האחרונים הנ"ל וז"ל ויש להוכיח כן מסוגיא דהתם דאלת"ה להס"ד דה"א הא דפרט למרכיב ככ"ע אתיא וכראב"י נמי תיקשי איך אפשר בהרכבה של איסור א"כ תו לא הוי כרם דהרי הפרי בטלה ונעשית מין אחר ואין כאן כרם אע"כ דהפרי לא בטלה והכרם נשאר כרם כמו שהיה עכ"ל. אולם לפי מה שכתב כ"ג א"ש לעולם מודינא דהפרי לא בטלה לגבי הזקנה והוי כרם דהא נושא ענבים טובים. רק שאני לגבי האתרוג אף דהאתרוג אינו בטל לגבי הזקנה מ"מ היחור בטל וממילא הוי אין עצו ופריו שוה ופסול למצוה. ומיושב קשית החת"ס. ויעי' ראי' לסברת כ"ג לקמן אות י"א

ט) ולפענ"ד נראה ג"כ לתרץ קשית החת"ס על האלשיך שהקשה דאם נימא דהפרי של ילדה בטלה בזקנה לאו דוקא לענין איסור ערלה רק לכל דבר שנשתנה ג"כ למין אחר. א"כ איך אמרינן בפ' משוח מלחמה כאן בהרכבה של איסור. דלא משכחת לה הרכבה של איסור דתו לא הוי כרם דהרי הפרי בטלה להזקנה ונעשית מין אחר ואין כאן כרם. ולפענ"ד משכחת לה שפיר כגון שהרכיב יחור של כרם בזקנה של כרם. רק שהרכיב ג"כ יחור של מין אחר ג"כ בהזקנה של כרם. א"כ א"ש. אף דהילדה של כרם בטל להזקנה אפ"ה מקרי ג"כ כרם. כיון דהזקנה ג"כ של כרם. ואפ"ה אינו חוזר עליו מפני שהרכיב באילן זה גם מין אחר והוי הרכבה של איסור ומיעטי' קרא כדמעוט ולא חנכו גבי בית פרט לגזלן אבל לעולם דפרי של הילדה ג"כ בטלה להזקנה במהותה כמ"ש האלשיך. ומיושב קשית החת"ס

י) ומה שהוסיף הרב והשיב משה (חא"ח סי' כ') דדברי הט"ז א"ש דהוי כמו חסר דהא כאן הקפידה תורה שיהיה עצו ופריו שוה וא"כ טעם מין האחר המעורב בו ותוספת הוי כמאן דליתא והוי כחסר. ודחה זה משום דעכ"פ יש לו התואר שהקפידה התורה עליו אף מין אחר הוי כאתרוג כיון שיש לו תמונת אתרוג ע"כ. אולם במחכת"ר אשתמיטתי' דברי הרמב"ם והרמב"ן והריטב"א הנ"ל (באות ד' ואות ו') דהלכה למ"ס דדוקא אתרוג כשר למצוה דהדר הוא שם העצם של אתרוג וממילא מין אחר אף שיש לו כל תמונת אתרוג פסול למצוה כיון שאינו המין שצותה התורה ושוב הוי כחסר

יא) ונלפע"ד להביא ראי' לטעם האלשיך דהנה בירושלמי סוכה פ' לולב הגזול (ה"ה) כ' וז"ל תני רשב"י ולקחתם לכם פרי עץ הדר עץ שפריו הדר ועצו הדר טעם פריו כטעם עצו. טעם עצו כטעם פריו. פריו דומה לעצו עצו דומה לפריו ואיזה זה אתרוג עכ"ל וכל הרואה ישתומם דמיותר מ"ש פריו דומה לעצו עצו דומה לפריו. והרגיש בזה בקרבן העדה ואף שפירש דברי הירו' דפריו דומה לעצו בהדרו. ועצו דומה לפריו בטעמו. יע"ש. מ"מ מיותר הוא דהא כבר פירש דצריך להיות טעם עצו ופריו שוה. וגם פירש דהפרי ועץ צריך להיות הדר. על כן נראה לי ברור כשמש דכוונת הירושלמי הוא לפסול אתרוג המורכב. דיש לו ג"כ כל מעלות האתרוג כמ"ש הט"ז והרב והשיב משה לא נתמעט עוד ממ"ש מקודם דצריך להיות טעם עצו ופריו שוה וצריך להיות הדר הא לאתרוג המורכב יש לו ג"כ שני דברים הללו כמו שהקשה באמת הט"ז והרב והשיב משה. לכן הוסיף בירושלמי פריו דומה לעצו. כלומר דלא די אם ירכיב לימון בעץ של אתרוג דנהי דילדה שסבכה בזקנה בטלה לגבי הזקנה של אתרוג והוי עצו ג"כ עץ אתרוג מ"מ הפרי אינו דומה לעצו. וכמ"ש רש"י בסוטה דהיחור אינו נושא רק כמו העץ שניטל משם. א"כ אף דנשתנה טעמו והוי עצו ופריו שוה וג"כ הוי הדר כמו העץ. מ"מ מדהפרי אינו דומה לעצו פי' דהפרי אינו מינו של האתרוג וכמ"ש בשו"ת האלשיך דבזה פשיטא דפסול. כיון שהיחור הוא לימון ונושא לימון ויפה כ' הירו' פריו דומה לעצו ואח"כ כתב עצו דומה לפריו. אתי למעט אם נטל יחור של אתרוג והרכיב בעץ של לימון אף אם נימא דלא נשתנה טעמו של האתרוג בין בהפרי בין בהיחור. וכמ"ש רש"י בסוטה הנ"ל. וא"כ הוי טעם עצו היינו היחור ופריו שוה וגם הוי שניהם הדר מ"מ פסול מדאיצטרך שיהיה עצו דומה לפריו וכאן כיון שהיחור בטל לגבי הזקנה כמו דאמרינן בפ' משוח מלחמה הוי היחור ג"כ עץ לימון ונהי דהפרי היא אתרוג שוב אין עצו דומה לפריו כיון דהיחור בטל לגבי האילן והוי אינו מינו ופסול לאתרוג וז"ב בדעת הירושלמי וא"כ סייעתא לשיטת האלשיך הקדוש

יב) באופן אחר קצת נוכל להביא ראי' לדעת האלשיך מדברי הירושלמי הנ"ל. דהנה בחתם סופר ח"ו בחי' לפ' לולב הגזול (דף ל"ב.) ד"ה ר' ישמעאל כ' שם וז"ל וצ"ע א"כ לימניש הגדילה באילן עץ הדר ע"י הרכבה כל הענפים מוציאים אתרוג וא' מוציאה לימניש כ' מהר"ם אלשיך בפשיטות דפסולה אע"ג דקיי"ל ילדה שסבכה בזקנה בטלה ילדה בזקנה מ"מ הפרי הוא לימניש ולא פרי הדר וקשה מאי בכך נימא פרי של עץ הדר וענף של עץ עבות ונדבר בזה עוד לקמן אי"ה. וקבלת אבותינו תכריע וחלילה וחלילה לשנות עכ"ל הזהב. ולפענ"ד אינו קושיא על האלשיך דהיא הדבר אשר דברתי בדעת הירושלמי. דמ"ה הוצרך להוסיף פריו דומה לעצו. דהא ממה שכ' מקודם שצריך שיהיה שניהם הדר. וצריך שיהיה שניהם טעמם שוה דהלא במורכב יכול להיות במורכב לימון על עץ של אתרוג דאז הוי פרי של עץ הדר. ודומה למ"ש הרמ"א דענף של עץ שהיא עבות אם האילן