בכורי שלמה חלק א נט

הוא עצמו סוס וכן בכוי שהוא חצי חיה וחצי בהמה החלב אסור ולא שייך בזה זוז"ג שג"כ אין האיסור בשביל שאביו גרם לו להיות בהמה אך שהוא עצמו חצי חיה והוי תערובות ממש

צב) אבל בביצה טריפה שפיר אמרינן דהוי זוז"ג דלא שייך לומר דיש בו גופו של איסור דהא לזרע האם בודאי חוששין דהא הביצה אין לאסור בשביל שהיא טריפה דבביצה ליכא חיות ולא שייך בה טריפות רק האיסור הוא בשביל שאמו גרמה לו שפיר הוי זוז"ג דיש בו גורם היתר מחלק האב ואף למ"ד אין חוששין לזרע האב מ"מ גורם הוי כנ"ל. וניחא מאי דלענין ביצה טרפה תלוי רק בזוז"ג ולא בחוששין לזרע האב דכאן לא הוי רק גורם ואין נ"מ בין אם חוששין לזרע האב בין אין חוששין דעכ"פ גורם הוי

צג) אבל שם בכלאים תלוי הכל רק בחוששין לזרע האב דאם חוששין לזרע האב לא מהני אף דזוז"ג מותר דיש בו גופו של איסור ולא גורם לבד. אך עדיין קשה, להיפך אף למ"ד אין חוששין עדיין יהיה אסור למ"ד זוז"ג אסור דאף דאין חוששין עכ"פ גורם הוי. אך לענין זה בודאי אפשר לומר כסברא הנ"ל דכל היכא דהאי לחוד' שרי אי אפשר לאסור מטעם גורם דבשלמא היכא דחד אסור וחד שרי אפשר לומר כיון דאיכא גורם דאיסורא אסור שהאיסור גרם לזה הדבר אבל היכא דעדיין היתר אין כאן גורם דאיסורא שעדיין היתר אך שהנ"מ אם חוששין לזרע האב יהיה דינו כמו אביו ויהיה אסור עם האם ואם אמו חמורה ואביו סוס יהיה אסור עם החמור משום שיש בו חלק סוס אבל כיון דאין חוששין לזרע האב אף דהאב הוא הגורם בשביל הגורם לא ישתנה למין אחר דאטו בשביל שהוא גרמו להיות יהיה כמותו בודאי אין סברא לומר כן ורק לענין איסור שייך לומר כן דגורם דאיסורא אסור אבל כיון דהאי לחוד' שרי והאי לחוד' שרי אין כאן גורם דאיסורא ולא בשביל שהוא גורם ישתנה להיות כמותו וזה סברא ברורה

צד) ומה שרצינו לומר לעיל דבשביל דהאי לחוד' שרי והאי לחוד' שרי אינו בטל וזוז"ג אסור דחינו לעיל דזה הוא רק בכלאים שנעשה משניהם גוף האיסור אבל להיפך שיאסר מטעם גורם בודאי ניחא דאין כאן דאיסורא כלל דהאי לחוד' שרי והאי לחוד' שרי ואפשר לכוין כן בדברי התוס' ג"כ

צה) וניחא ג"כ מאי דפליגי בולד טריפה בבכורות וקאמר בגמרא דתלוי בזוז"ג דהתם נמי לא נוכל לומר דלזרע האם בודאי חוששין ויש כאן תערובות גמור לא גורם דהתם בטריפה גם כן אי אפשר לאסור מטעם דיש בגופו תערובות טרפה ממש דהא הולד אינו טרפה והוא חי' בפ"ע ואינו טרפה מצד עצמו רק משום דאמו גרמה לו שיולד ואמו טרפה ושפיר הוי זוז"ג מצד זרע האב אבל בכלאים לא הוי אפשר לומר זוז"ג כלל דלהקל לא נוכל לומר להתיר מטעם זוז"ג דכיון דחוששין לזרע האב הוי ממש ולהחמיר לא נוכל לומר למ"ד דזוז"ג אסור שיאסר אף למ"ד אין חוששין דהאי לחוד' שרי והאי לחוד' שרי ואין כאן איסור שיאסר מצד שהוא גורם וע"י הגורם אינו נעשה מין אחר וכן שם בכוי שהוא חצי חיה וחצי בהמה שהחלב אסור לשיטת התוס' למ"ד חוששין גם כן אינו ענין לזוז"ג כנ"ל דלהתיר לא נוכל שאם חוששין לזרע האב הוא עצמו בהמה ולא משום זוז"ג ולהחמיר ג"כ לא נוכל לומר למ"ד דזוז"ג אסור אף דהחלב בהמה אסור והוי חד אסור וחד שרי מכל מקום הגורם לזה שיולד הוא גוף הבהמה והיא מותרת דלא אמרינן אבר מוליד אבר כדאמרי' גבי אבר היוצא

צו) אך עדיין קשה ממאי דאיתא בבכורות שם (בדף ז') לענין מי שנולד מטהור וטמא דתלוי בזה וזה גורם ושם קשה ג"כ דנימא דכיון דחוששין לזרע האב והוא טמא הוי הוא טמא בעצמו שנתערב בו טמא ולא גורם לבד

צז) אך לפי מאי דמוקי שם הגמרא דמיירי דאיעבר מקלוט בן פרה דטמא מטהור לא מעברי אך דמיירי אליבא דר' שמעון דהוא סובר דטמא הנולד מטהור אסור כל שאין לו סימנים כלל אבל אם יש לו סימן אחד מותר דיליף מקרא ומשכחת דנולד מטהור ומקלוט בן פרה שאין לו אף סימן אחד שהוא טמא ופליגי בזה דלמ"ד זוז"ג מותר הוי כאילו נולד רק מטהור ומותר בסימן אחד ולמ"ד דזוז"ג אסור הוי כאילו נולד גם מטמא ואינו מותר בסימן אחד

צח) ובזה שפיר ניחא דלמ"ד זוז"ג מותר ניתר בסימן אחד ולא קשה כיון דחוששין לזרע האב הוי כאילו יש בו תערובות מהאב ממש ולא גורם לבד וכאילו הוא עצמו טמא

צט) דשם לא שייך זה כיון דגם אביו נולד מטהור אך שהוא אסור משום שאין לו אף סימן אחד הא אילו היה לו סימן אחד היה ג"כ מותר כיון דהוא נולד ג"כ מטהור ואף שהוא קלוט וא"כ לא נוכל לאסור היוצא ממנו משום שהוא עצמו טמא שהרי מצד עצמו אינו טמא שיש לו סימן אחד והוא באמת ממין טהור וגם לא נוכל לאסרו בשביל שיש בו חלק אביו ממש דהא גם אביו היה ניתר בסימן אחד ולדידי' יש לו סימן אחד לטהר וע"כ אינו אסור משום שהוא עצמו טמא שהוא מצד עצמו טהור אך שאוסר מצד גורם שאביו טמא והוא גרם לו להולד ושפיר תלוי בזה וזה גורם ואם זוז"ג מותר הוא מותר ודוק

ק) ומיושב ג"כ בזה קושיות התוס' מהך דאבר היוצא שבא על בהמה דעלמא דקאמר הגמרא דתלוי אם חוששין לזרע האב או לא והא התם הוי ג"כ חד אסור וחד שרי ויהיה תלוי הדבר בזה וזה גורם. וכן קשה מבן פקועה הבא על בהמה דעלמא. ולפי הנ"ל ניחא דהתם לא נוכל להתיר מטעם זוז"ג למ"ד דחוששין לזרע האב דשפיר יש בו תערובות מגוף הדבר כיון דחוששין לזרע האב ואמרינן דיש בו חלק האב ממש וכמו דאביו היה נשחט חצי ולא מהני בו שחיטה כן הוא שהוא חלק האב ממש דרק בטריפה לא נוכל לומר שהוא חלק אביו ממש שאביו היה טריפה והוא אינו טרפה אבל מאי דהוי כשחוט גם הוא הוי כשחוט ויש בו חלק ממש מהאב ולא נוכל להתיר מטעם זוז"ג למ"ד חוששין לזרע האב

קא) וכן להיפך למ"ד דזוז"ג אסור לא נוכל לאסור מטעם זה וזה גורם שהרי אביו אינו איסור שנאמר שיגרום איסור ג"כ רק הוא כשחוט וע"י הגרם שגורם להולד לא הוי כשחוט כנ"ל לענין המינים דלא בשביל שהוא גורם לו נעשה כמינו וכן לא בשביל שהוא גורם נעשה כשחוט רק הגורם של איסור איסור וכנ"ל

קב) ולהיפך לענין להתיר ע"י זוז"ג לא היה אפשר לומר סברא זו דכל דבר שאינו תלוי באיסור והיתר אינו תלוי בגורם דאם כן יקשה גם כן מצד האיסור לא יאסור כיון שאינו תלוי באיסור והיתר אין הגורם איסור אוסר גם כן. אך כפי שבארנו ניחא הכל דהאיסור אינו מצד הגורם רק שיש בו ממשות איסור וממילא אין שום נפקא מיני' אם ההיתר יוכל לגרום או לא דלענין ממשות אין הגורם היתר מועיל מאומה אך לענין שנאסור מצד הגורם ניהו דאין חוששין לזרע האב מ"מ גורם הוי ע"ז שפיר אמרינן דגורם לא מהני רק מצד איסור והיתר אבל דבר שאינו אסור כלל וכל חד לחודא שרי לא יוכל לאסור מצד גורם ודוק

קג) אך עדיין אפשר לומר דאף בביצת טרפה וולד טרפה אף דבביצה לא שייך טרפה וגם הוולד אינה טרפה אע"פ כן אסור משום כל היוצא מהטמא טמא והיה בזה פלפול עצום ביני ובין ידידי הרב הגאון הצדיק אבד"ק נאשעלסק וטשטכנאוו מהר"י לאנדא שליט"א שהוא כתב שגם הטמא שאסור הוא ג"כ משום כל היוצא ממנו טמא כדאיתא במשנה בבכורות (בדף ה' ע"ב) וא"כ אף בביצת טרפה וולד טרפה אף שהיא עצמה אינה טרפה מ"מ יש בהם ממשות האיסור בשביל שיוצא מהטמא טמא וא"כ נימא דגם בזה לא שייך זה וזה גורם דיש בהם ממשות איסור בשביל שגדל מהטריפה והיוצא מטמא טמא ושפיר יש כאן תערובות ממש ולא שייך ג"כ בזה וז"ג: