בכורי שלמה חלק א נח

קאי על מרכיבין כפניות של ערלה והרי"ף לא פירש כן בפירוש אך הוא מעתיק סיום המשנה דאין נוטעין אגוז של ערלה ואין מרכיבין כפניות של ערלה ואם נטע והבריך והרכיב מותר ונראה כן דעתו דהרכיב קאי על הסיפא דמרכיבין כפניות של ערלה. ונראה דמיירי דבטל במאתים כדאיתא במנחות (בדף ס"ט ע"ב) דאמר ר' אבוהו אמר ר' יוחנן ילדה שסבכה בזקינה ובה פירות אפילו הוסיף מאתים אסור וכתבו שם בתוס' בד"ה דאמר ר' אבוהו וז"ל והא דאמר ר' אבוהו אמר ר' יוחנן בסוטה (דף מ"ג.) ילדה שסבכה בזקינה בטלה התם בדליכא פירות בילדה והכא בדאיכא פירות

סה) ולפי הנ"ל אפשר לומר מלתא בטעמא דאף דבטלה הילדה בזקנה מ"מ עדיין גורם הוא ולמ"ד זוז"ג אסור הוא עדיין אסור אך בערלה לא שייך זה כיון דגוף היחור אינו אסור אבל אם היו פירות על היחור שהמה ג"כ גורמים על המותר להתגדל עדיין אסור משום גורם למ"ד דזוז"ג אסור אך התם במנחות נראה דקאמר טעם אחר משום דאזלינן בתר העיקר ואפשר דמשום טעם זה אסור אף למ"ד זוז"ג מותר

סו) ועכ"פ סוגיא דידן ניחא דהרכיב קאי על מרכיבין כפניות של ערלה וביטול כבר הוי ועדיין אנו צריכין לומר דזוז"ג מותר ודו"ק והר"ן פירוש ג"כ דהך להרכיב קאי על כפניות של ערלה אך באופן אחר יע"ש

נשובה להנ"ל דאפשר ליישב דברי התוס' באופן אחר אמאי לענין נטע אגוז של ערלה בעינן זוז"ג ובילדה שסבכה בזקינה אין אנו צריכין לזוז"ג כשיטת הר"ן בתשובה דאחר הביטול עדיין גורם הוי ובערלה לא שייך זה

אך פשוט דברי התוס' נראה דלא נחתו להכי לסברת הר"ן בתשובה דביטול וזוז"ג המה שני דברים ואחר הביטול הוא דאיכא איסור משום זוז"ג

סז) וגם הר"ן בעצמו בע"ז לא כתב כן ושם כתב איפכא דמאי דקאמר בסוטה דילדה בטלה בזקנה וכאן קאמר דזוז"ג מותר דא ודא אחת היא ותירץ בזה קושית התוס' על רש"י ולשיטת הר"ן בתשובותיו לא הוי דבר אחד ואפשר לפר שיטת הר"ן דלמ"ד זוז"ג מותר דא ודא אחת היא דכמו דגוף האיסור נתבטל ברוב או במאתים כל חד וחד כשיעורו ה"ה דגורם מתבטל בשיעור זה

סח) אך עדיין יוקשה מה יעשה היכא דאין כאן גופו של איסור דאינו צריך ביטול כלל רק כל שיש כאן גורם דהיתר ודאיסור יחד מותר דלא שייך בזה ביטול וצריך לומר דהכי הילכתא דכל שאין כאן גופו של איסור רק כח הגורם אם יש כאן גורם דהיתר וגורם דאיסור בטל האיסור בהיתר אף דהוי רק חד בחד בזה בטל אף חד בחד כל שלא הוי רק גרם איסור לחודא ועדיין צ"ע ליישב סתירת הר"ן

סט) ועכ"פ שיטת התוס' נראה דלא ס"ל כשיטת הר"ן בתשובותיו אך כיון דנתבטל האיסור בהיתר לא שייך עוד גורם דאיסורא או כיון שנאמר שבטל הילדה בזקנה ע"כ דליכא עוד גורם דאיסורא דאם הוי עוד גורם דאיסורא לא הי' עדיין בטל כדברי הר"ן בפירושו דבטל וזוז"ג מותר חדא הוא כיון דתני דבטל ע"כ זוז"ג מותר או שאין כאן גורם. וא"כ שוב קשה כנ"ל גם לשיטתם דנטע והרכיב אחד הוא דזה הנטיעה שגדל מאגוז של ערלה הרכיב אח"כ באילן אחר דאמרינן בזה זוז"ג וקשה ג"כ כנ"ל כיון דבטלה הילדה בזקנה לא שייך זוז"ג וע"כ מכאן ראי' כנ"ל דלא אמרינן דבטלה הילדה בזקנה רק בענין ערלה ולא לשאר דברים ודוק

ע) והנה בענין זוז"ג הואיל ואתי לידן וצריך לנו להרחיב הדיבור בזה וגם הבית אפרים (בסי' נ"ו בדף ע"ז) בד"ה ואתאן עלה נראה שם דעתו דאתרוג המורכב מאתרוג ולימו"ן יהי' תלוי ג"כ בזוז"ג דאם זוז"ג מותר הוא כשר לברכה אך יש בזה ארוכות דברים ודברים מוקשים וסותרים זא"ז אך במה שהבאתי לעיל תשובות הר"ן דלא שייך זוז"ג רק היכא שאין בתערובות גופו של איסור יתיישבו הענינים לפי ענ"ד והמעקשים יהיו למישור

עא) הנה בחולין בפרק אלו טריפות (בדף נ"ח.) הנהו ביעי טרפה שחלא קמא אסורה מכאן ואילך הוי זה וזה גורם ומותר. וכתבו בתוס' ד"ה מכאן ואילך הוי לי' זוז"ג ומות, וז"ל אע"ג דבסוף כתובות פסקינן כר' יהודה בפרידות דמספקא לן בפרק אותו ואת בנו (בדף ע"ט) אי חוששין לזרע האב או לא היינו במלתא דשרי כל חד באפי נפשי' לא שייך זוז"ג אבל הכא דחד אסור וחד שרי הוי לי' זוז"ג עכ"ד

עב) והנה אינו מבואר כונת קושיתם אם הקושיא היא רק על שם בחולין דמאי איכפת לן אם חוששין לזרע האב מ"מ לזרע האם בודאי חוששין הוי לי' זוז"ג ומותר כמו כאן או קושיתם הוא אמאי מותר כאן משום זח"ג הא שם מספקא לן אי חוששין לזרע האב או אין חוששין ואם אין חוששין לזרע האב לא הוי גורם כלל כאשר איתא בתוס' בבכורות (בדף ז) שנביא לקמן וכן נראה קצת מלשון התוס' דכן הוא כוונת קושיתם ואי דכתבו אע"ג דבסוף כתובות פסקינן כר' יהודה דמספקא אי חוששין לזרע האב אי לא ולמה זה כתב דפסקינן כר' יהודה אך נראה דהקושיא הוא כיון דהלכה דמספקינן אי חוששין לזרע האב אי לא וא"כ אמאי מותר משום זוז"ג כיון דהוי ספק אם חוששין כלל לזרע האב

עג) אך אם יפרש כן לא יתורץ בתרוצם דלא שייך זוז"ג במילתא דשרי כל חד באפי נפשי' רק היכא דחד שרי וחד אסור דאם הי' קושיתם על פרדות אמאי אסור פרי עם האם כיון דחוששין לזרע האב ניחא שפיר תרוצם דשם לא שייך זוז"ג כיון דהאי לחוד' שרי אבל אם הקושיא הוא להיפך מדוע מותר כאן בביצים משום זוז"ג שמא אין חוששין לזרע האב ולא הוי גורם כלל לא תירצו כלל ואפשר לומר דהמה רצו להוכיח דהיכא דאין חוששין לזרע האב לא הוי גורם כלל דאל"כ יוקשה להיפך למ"ד דזוז"ג אסור אמאי מותר בפרדות משום דאין חוששין עכ"פ גורם הוי ועכ"פ הוי שם להגמרא לומר דתלוי הדבר בזוז"ג ולכן הוכיחו משם דאם אין חוששין לא הוי גורם כלל ושוב יוקשה כאן אמאי מותר משום זוז"ג דלמא אין חוששין לזרע האב ולא הוי גורם כלל. וע"ז תרצו דלעולם אף דאין חוששין לזרע האב מ"מ גורם הוי אך שם דהאי לחוד' שרי והאי לחוד' שרי אינו ענין לזוז"ג

עד) וכן משמע מלשונם בבכורות (בדף ז.) דשם איתא בולד טריפה דאיכא פלוגתא אם הוא אסור וקאמר דתלוי אם זוז"ג אסור וכתבו בתוס' בד"ה והא איפכא וז"ל מה שמזכיר כאן זוז"ג ובפרק אותו ואת בנו נקיט לישנא דחוששין לזרע האב משום דהכא מיירי בדבר הבא מאיסור והיתר שייך שפיר זוז"ג ומיהו קשה כיון דאין חוששין לזרע אב מאיזה טעם תחשב ולד טרפה זוז"ג כו' יע"ש עה) נראה שכן הוא קושיתם דשם תלינן הדבר בחוששין לזרע האב או לא דאין תלוי כלל בזוז"ג רק אי חוששין אסור בכל גוונא בין אם זוז"ג אסור בין אם זוז"ג מותר וכן אם אין חוששין לזרע האב מותר בכל גונא אף אם זוז"ג אסור וכאן שוב נראה דהכל תלוי בזוז"ג דאם זוז"ג אסור אסור בכל גוונא אף אם אין חוששין לזרע האב ואם זוז"ג מותר מותר בכל גוונא אף אם חוששין לזרע האב

עו) ולזה תירצו דשם כיון דהאי לחודא שרי והאי לחוד' שרי אינו תלוי בזוז"ג רק אם חוששין לזרע האב וכאן בולד טרפה דחד אסור וחד שרי תלוי בזה וזה גורם ולמ"ד זוז"ג אסור בכאן אסור ולמ"ד זוז"ג מותר בכאן מותר ואף למ"ד אין חוששין דעכ"פ גורם הוי ומאי דשם מותר למ"ד אין חוששין דשם לא שייך גורם. ואח"כ חזרו והקשו דלא מסתבר להו סברא זאת דאם אין חוששין יהי' מותר מטעם זה וזה גורם. ובסנהדרין (בדף פ') איתא ולד הנגחת ולד הנרבעת אם משנגמר דינם עברו וילדו אסור הניחא למ"ד זוז"ג אסור אלא למ"ד זוז"ג מותר מאי איכא למימר

עז) וכתבו בתוס' בד"ה אלא למ"ד זח"ג כו' וז"ל ונראה הא דחשיב לי' זוז"ג היינו כמאן דאמר חוששין לזרע האב דלמ"ד אין חוששין חד גורם הוא [וכתבו עתה לפי קושיתם הנ"ל בבכורות] ותימא מאי קשיא להו הא הך ברייתא אתיא כר' יהודה ושמעינן לי' דאמר אין חוששין לזרע האב