בכורי שלמה חלק א מג

דמוטב שימהר למעט את התפלה כמ"ש השע"ת. אף דיעבור איסור חמור. משילך פחות פחות מד' אמות אף דלא יעבור על איסור גדול כמוהו אם ישהה בכל פעם לא יוכל למהר ליטול את ידיו להעביר הר"ר מעליו

ה) ואין לחלק דשאני התם דימהר לעשות מצוה בזה אמרינן כן. אבל בנ"ד לא יעשה מצוה רק דיסלק עבירה. ז"א דאדרבה כ"ש הוא מהתם דאמרינן במסכת ברכות ש (דף מ"ו.) אין מכבדין בידים מזוהמות [פי' לענין מים אחרונים] ועיין ברבינו יונה שפי' טעמו וז"ל אין מכבדין בגשרים ולא בידים מזוהמות מפני שסכנה היא להם אם מתאחרים לעבור בגשר או אם מתאחרים מליטול ידיהם כשהם מזוהמות ע"כ. וכ"ה בא"ח (סי' קפ"א ס"ו) מבואר שם דלענין הזוהמא צריך למהר מאד לבל להשהות הנט"י יותר ממצוה. דהא חזינן דבמצוה מותר לכבד יעיין בא"ח (סי' קפ"ג ס"ז) ברמ"א. וא"כ כיון שהוכחתי דלמצוה מותר לעבור על איסור דאורייתא כדי למהר המצוה אע"פ שיוכל לעשות בענין דליכא אלא איסורא דרבנן כ"ש בנ"ד דהר"ר הוי כמו זוהמא דהתם פשיטא דעדיף לכאורה למהר לילך ד' אמות ליטול ידיו כמו שכתב השערי תשובה

ו) אולם באמת ז"א דדוקא היכא דהשני העבירות שיצרוך לעבור הם שניהם בקום ועשה. אז אמרינן דמוטב שימהר כנ"ל. אבל היכא דאם ימהר יצרוך לעבור בקום ועשה ואם לא מהר יעבור רק בשב וא"ת זה לא נוכל להוכיח משם דגם באופן זה מוטב שימהר אף שיעבור על אסור חמור. ומנא אמינא לה לחלק כן. דהנה בשבת (דף ד'.) בתוס' ד"ה וכי אומרים כ' וז"ל אבל הכא המעשה של איסור [פי' מה שהדביק פת בתנור] כבר נעשה וממילא יגמר לא יעשה אפילו איסור קל בידים עכ"ל א"כ נראה בעליל דאף שבידו לתקן שלא יבוא לידי איסור סקילה כגון אם יעבור על איסור דרבנן רדיית הפת מ"מ כיון דיצרוך לעבור על הדרבנן בקום ועשה מוטב שיעבור על איסור סקילה שהוא בשב ואל תעשה ונעשה ממילא. וא"כ כ"ש בנ"ד דאם ילך ד' אמות בלא נט"י דיעבור בקום ועשה על איסור חמור כ"ש דאינו רשאי לעבור בקום ועשה באיסור חמור ומוטב שיעבור על איסור הקל בשב וא"ת אף דלא ימהר המצוה כ"כ כמ"ש הרב ברכי יוסף

ז) ונלפע"ד להביא עוד ראיה לזה מדברי הריטב"א בשבועות (דף מ"ה:) וז"ל ועוד דלא תגזול דשכיר דהוי בקום ועשה חמיר מה' הלאוין הללו שהן בשב וא"ת ע"ש. וא"כ ה"ה בנ"ד עדיף לעשות כהברכ"י. לכאורה תליא נ"ד בפלוגתא דרבוותא דהנה הרשב"א בתשובה (סי' תתקל"ח) העלה בנשבע ליתן רבית דרבנן חלה השבועה וצריך ליתן. אולם בשו"ת הר"ן (סי' נ"ו) מבואר דגם בא"ר דינו כמו בכל איסורי דרבנן דנשבע לעבור אף דשבועה חלה מ"מ אין מתירין לו לעבור על דרבנן בקום ועשה. וא"כ לשיטת הר"ן פשוט בנ"ד דאין מתירין לו לעבור על איסור בקום ועשה רק בשב וא"ת. אבל לשיטת הרשב"א לכאורה גם בנ"ד יעבור בקום ועשה כמ"ש השערי תשובה. אך ז"א דשאני התם דאמרינן שמוטב לעבור רק על איסור דרבנן אף שהוא בקום ועשה משיעבור על איסור חמור. וכמ"ש שם וז"ל אע"פ שהמקבל עובר וזה הנותן מושיט לו איסור דרבנן מוטב שיעשה איסורא זוטא משיעשה איסורא רבה עכ"ל וא"כ גם הרשב"א מודה בנ"ד להברכי יוסף

ח) ומלבד זה כבר העלתי בספרי ברית אברהם על יו"ד (סי' ק"ס ס"ב) דדעת רוב פוסקים כדעת הר"ן ז"ל דמוטב שיעבור על איסור דאורייתא בשב וא"ת משיעבור על איסור דרבנן בקום ועשה. וכ"כ בשו"ת הרדב"ז (ח"ד סי' רע"ח) ובשו"ת מהרלב"ח (סי' ל"ח וקי"ד) ובשו"ת מהרי"ט (חיו"ד סי' מ') ובשו"ת שתי הלחם (סימן ל"ט) ובשו"ת מהרח"ש (ח"ג סי' י"ז) ובשו"ת מים עמוקים (סימן כ"ב) שהעלו כלם פה אחד כהר"ן דלא כהרשב"א. ואם כן נפשוט דאף אם נימא דההליכה של ד"א קל מהשיהה ג"כ נכון לשיטת הר"ן דמוטב שיעשה כהברכי יוסף וכ"ש שההליכה היא חמור מהשיהה. וז"ב בעזה"י

ט) עוד נראה לי דהעיקר כהברכ"י מדהביא דשמיע לן מרבנן קדושי דזמנין דלא היה להם מים בקרוב הלכו פחות פחות מד' אמות אית לן למימר דקיי"ל כן דמעשה רב. כדאמרינן בשבת (דף כ"א.) ובמס' ב"ב (דף פ"ג) ואין לומר דזה נאמר דוקא על מעשה של תנאים ואמוראים אבל לא על פוסקים. ז"א דהכללים של הש"ס אנו משתמשים ג"כ אצל הפוסקים כמ"ש בשו"ת חוט השני (סי' צ"ו) ועיין בב"י בא"ח (סי' ע"א) ובכסף משנה ספ"ז מה' ספר תורה ב' רבינו יהושע וכ"כ בשו"ת משאת בנימין (סי' י"ב) ב' הסמ"ע. א"כ נוכל לומר דגם לענין מעשה רב נימא כן. סוף דבר נלפע"ד דהעיקר כהרב ברכ"י

עתה אבקש פני כ"ק להאציל לו עת לשום עין בקורת על דברי ומתורתו ילמדני. וישמחני בתשובתו גם יודיעני נא משלומו הטוב. דברי ידידו ומחותנו מוקירו ומכבדו כערכו הרב דוש"ת באהבה. שלמה אברהם בלא"א המופלג מ' דניאל זאב רזעכטע נ"י

סימן יא

ב"ה יום ב' תצוה ח' אדר תרח"ם לפ"ק נאשעלסק. שלום וברכה וכ"ט לאהובי ויד"נ מחו' הרב החריף החסיד הנגיד המפורסם כש"מ אברהם שלמה נ"י רזעכטע

מכתבך השגתי עש"ק העבר. אהובי וידידי מחו'. אם כי הקשית לשאול דבר מעמוס התלאות כמוני. ואתה כבר זכית לעלות ולדרוש דבר ה' מגדולי ישראל גאוני ורבני פולין ורוסיא. ומה מני יהלוך. אך באשר אהובי אתה מאז. ופן אהיה חשוד בעיניך כי משנאה או מגאון ח"ו מנעתי להשיבך. ע"כ אמרתי להשיב עכ"פ בקיצור. והאמן לי יד"נ כי לא נפניתי לשקול דבריך בעיון. כי מכתבך הגיע לידי בעש"ק בשובי מטשעכנאווי ביומא דהלולא של כ"ק אאמו"ר הגה"ק זי"ע. ותמול קראתי למספד בבהמ"ד. על שני הצדיקים שנפטרו בעוה"ר [היינו אדומו"ר הגאון הקדוש סבא קדישא כו' כקש"ת מוה' יחיאל מאיר זצ"ל אבד"ק גאסטנין והגאון הקדוש סבא קדישא כו' מוה' ליבל איגר זצ"ל מלובלין] והיום קראתי מכתבך בהעברה שלא להשיב פניך ריקם

א) בדבר הילוך בלי נט"י פחות פחות מד"א. הנה ס' ברכי יוסף אין אתי לעיין טעמו. גם השע"ת בהשגתו לא נתן שום טעם לדבריו. ומ"ש של' ההולך משמע דוקא הליכה לא שהייה. לכאורה זה תלוי במחלוקת דבסי' ב' באו"ח לא ילך ד"א בגילוי הראש עט"ז ומג"א דוקא הליכה והב"ח ובכור שור שבת קי"ח דאף עמידה בכלל. מיהו עכ"פ לדברי כלם לא דייקו מלשון הליכה וע' בכ"ש שהביא ממש שלא הלך ד"א בלי תורה ותפילין דודאי ל"ד הלוך. אלא דלכאורה ממ"ש הגמ"א בסי' ד' ע"ד סדה"י דלא יגע במלבושיו כ' ע"ז דבגמ' ל"מ כן והיינו משום דס"ל דכל הברכות שהוזכרו שם הוזכרו כסדר כי לבוש כו' כי משא ידי' כו'. וא"כ מדוע לא השיג ג"כ אתולע"י דהרי השהייה בכל הדברים הנזכרים שם הם כפלי כפלים מד"א. וע"כ דבשהייה בלי הלוך אין איסור כלל אע"ג דאמרו שם בגמ' כי מסגי כו' קודם נט"י. צ"ל דהך מסגי הוא פחות מד"א. אלא שלדעתי אין זה ראיה כ"כ מהגמ'. די"ל דודאי מיירי שנטל ידיו להעביר ר"ר. ומ"ש בגמרא כי משא ידיה היינו לנטילה המחוייבת בברכה. ול"מ לדעת הרא"ש שלא תקנו נטילה רק לתפלה ולכל התפלות גם כן די"ל דהנטילה הראשונה היה שלא ע"ד להתפלל עדיין שאין לברך עליה, ואפילו לדעת הרשב"א משום דנעשה כבריה חדשה י"ל דלא פסיקא ליה בנטילה הראשונה שהרי לברכה