בכורי שלמה חלק א שמב

צורך הדור. והנה אם הראוי לחדש דבר מה יתרשל מהתורה שהיא כמו השקאה מהאילן ולא יזכה לחדש עוד ישוב יתגלגל שנית לעולם לדעת רשב"י אז יהי' כנותן פריו שלא בעתו וע"כ אמר כ"א בתורת ה' חפצו. נוסף על הקודם מסור מרע יזכה עי"ז כי פריו יתן בעתו בפעם ראשונה עכ"ל הזהב של האלשיך] וזה שסיים כי יודע ה' שדרך צדיקים ודרך רשעים תאבד. דהנה לפי פשוטו קשה וכי דרך רשעים מקרי דרך והשתא ניחא. ה' יודע ואוהב דוקא דרך צדיקים בעבודתו ית"ש, כי הוא דרך האמת ודרך קודש יקרא לו ומסלה לבית אלקינו דרך ישר לפני איש פנוי מכל אבן נגף וירום מכל מכשול. ולא כן דרך הרשעים בעבודתו ית' שהוא לכייף יצרו שאין לה קיום כ"כ ויוכל להיות נכשל בו. וזהו ודרך רשעים תאבד חלילה בתוהו לא דרך

ז) וכן נוכל להכניס הכוונה הזאת בדברי המדרש קהלת בפסוק לשחוק אמרתי מהולל ולשמחה מה זו עושה. לשחוק אמרתי מהולל אלו טטריאות ולשמחה מה זו עושה. מה טיבן של ת"ח בטטריאות עכ"ל. והוא פלא מה השמיענו שהמע"ה פשיטא דאין טיבן של ת"ח בטטריאות. ותו מנין שזה קאי על ת"ח. אולם לפי מה שהקדמנו מובן. כי אולי הי' הוי אמינא שמותר לת"ח ללכת בבתי טטריאות וקרקסאות כדי לכייף את יצרי' ויעשה בזה נ"ר ליוצרו. שפיר קאמר ולשמחה מה זו עושה מה טיבן של ת"ח בטטריאות כי לא באלה חפץ ה' אשר יוכל ח"ו להכשל בו כאשר אירע לשלמה המע"ה בעצמו שאמר אני ארבה ולא אסיר. אשר כוונתו היתה בלי ספק להרבות בנשים וכסף וסוסים הכל לעבודת ה'. וראיתי בירושלמי סנהדרין (פ"ב ה"ו) וז"ל. והמלך שלמה אהב נשים נכריות רשב"י אמר אהב ממש לזנות. חנניא בן אחי ר' יהושע אומר על שם לא תתחתן בם ר' יוסי אומר למושכן לדברי תורה ולקרבן תחת כנפי השכינה עכ"ל. ונלפע"ד דגם רשב"י אין כוונתו לומר על שלמה המע"ה שהי' לו התגלות השכינה ה' פעמים. לגנותו ח"ו שאהב ממש לזנות. רק לשבחו שהי' דרכו בקודש לכייף יצרי' ואף שבטבעו אהב ממש לזנות. והתגבר על יצרו והי' כייף לי'. [וכדאיתא במדרש שדוד הע"ה הי' אדמוני כשראה שמואל הנביא את דוד נתירא שיהי' שופך דמים ואמר לו הקב"ה עם יפה עינים עם רשות סנהדרין שנקראים יפה עינים יע"ש. והיינו שהתגבר ג"כ על טבעו.] והי' כוונתו לתקן עצמו. ור' יוסי ס"ל שהי' כוונתו לתקן הנשים לקרבן תחת כנפי השכינה. אולם מה הי' בסופו כתיב ויהי לעת זקנת שלמה נשיו הטו את לבבו וגו'. לזאת הזהיר שהמע"ה את העם לבל ילכו בדרך הזה אשר בחלקות ישית למו. ידחו ויפלו לבאר שחת. רק הולך בתום ילך לבטח

ח) ובזה אמרתי לבאר את הקרא בקהלת כל זה נסיתי בחכמה אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. אשר בפשוטו אינו מובן היטב. ולפי מה שבארנו מובן היטב כוונתו. לאמר חפצתי לעבוד ה' בדרך התחכמות דהיינו לכייף יצרי כנ"ל. והיא רחוקה ממני. פירוש נתרחקתי מד' ע"י דרך הזה. ונודעתי כי דרך הזה מסוכן ורק לעבוד את ה' בתמימות בתורה ועבודה

ט) ועתה נתבארו לנו הפסוקים בקהלת באר היטב והתחיל ספרו ביראת שמים.. מה יתרון לאדם בכל עמלו. רק שמתחלה נסה שהמע"ה לבחור לו דרך השני ללכת אחרי כל התענוגים אך לכייף יצרי'. לכן אמר שמח בחור בילדותך וגו' והלך בדרכי לבך ובמראה עיניך. בדרך שהלך יוסף הצדיק בתחלה. ולזאת עשה שלמה המע"ה לו גנות ופרדסים וכל תענוגות בני אדם וכל אשר שאלו עיניו לא אצל מהם. לכייף יצרי'. אולם אח"כ בראותו שנכשל בדרך הזה. לכן אמר אח"כ וסיים דיבורו ודע כי על כל אלה יביאך אלהים במשפט אף שכוונתך לתכלית טוב. ועתה שפיר סיים ספרו קהלת וחתמו בחותם האמת אך ביראת אלקים כל היום. וזה שאמר וסוף דבר הכל נשמע [פי' סוף דבר אחרי אשר בחן ונסה את הדרך לכייף יצרו על אופנים שונים שיצויר מן הכל נשמע. שאין טוב לפני אדם כי אם] את אלקים ירא וגו' רק ללכת בתמימות להיות סור מרע ולברוח מבתי זונות וטטריאות ותענוגי בשרים. "כי זה כל האדם" כי זו הדרך הכבושה לכל אדם שאין בו שום צור מכשול. לא כן דרך השני איננו בטוח. ומסוכן גם לגדולי הדור כיוסף הצדיק ושלמה המע"ה. אשר לא עמדו בו. "כי את כל מעשה יביא אלקים במשפט [ועל איזה מעשה יביא במשפט] על כל נעלם אם טוב ואם רע". פי' שהוא הדרך השני הנ"ל ללכת אפתחי דבי זונות לכייף יצרו. שזהו נעלם מאדם אחר אם כוונתו לטוב או לרע ח"ו. גם על דרך הזה אף שתכליתו לטוב יביאך במשפט. מפני שקשה לעמוד בנסיון קשה כזה. ואין לו לאדם להכניס עצמו בסכנת דרכי חטאת ואל פתח ביתה לא תקרב

י) והשתא א"ש שלא רצו מתחלה לשרוף ספר קהלת כי לא, אמרו שהוא מינות ח"ו רק שנוטה לצד מינות דייקא כאמור. שהוא דרך השני הנ"ל. מ"ה רצו רק לגנזו שלא ילמדו זה הדרך ויסכנו בו. אבל אח"כ כשאמר ועל כל אלה יביאך אלקים במשפט. וגם מה שסיים ספרו קהלת סוף דבר וגו'. נראה בעליל שהוא עצמו פסל את הדרך הזה. וגם מפני שהתחיל ספרו בפסוק מה יתרון לאדם בכל עמלו. נראה שכל כוונתו ליראת שמים אף במה שאמר אח"כ שמח בחור בילדותך וגו' כנ"ל מ"ה אמרו שגם תחלתו יראה וסופו יראת שמים וזה עדות שגם באמצע הי' כוונתו לתכלית הטוב. רק שבסופו פסל דרך השני לגמרי וצדקתו עומדת לעד אמן כי"ר. וד' ינחנו במעגלי צדק למען שמו. ולא ימוש התורה מפי ומזרעי וזרע זרעי עד עולם סלה. ונזכה לראות בנחמות ציון וירושלים במהרה בימינו א"ס

שלמה אברהם בהמופלג ויר"א כש"מ דניאל זאב רזעכטע.