בכורי שלמה חלק א שמא

סיום ע"ד דרוש

אמר המחבר אקריב תודתי לאל קונה שמים וארץ שהחייני וקיימני והגיעני לזמן הזה. אשר זכני לראות ספרי בכורי שלמה אשר טפחתי ורביתי בעזרתו ית"ש. נשלם כלול בהדרו. והביאני עד הלום לראות מראשית פרי עשתנותי אשר הבאתי מאר"שי ושמתי בטנא והנחתי לפני מזבח הדפוס. חקוקים בעט ברזל ועופרת. לעד למשמרת. לנצח למזכרת. כן יזכני ה' לגמור שאר חיבורי אשר המה אתי בכתובים מתוך הרחבה ואזכה ללמוד תורה לשמה עם זרעי וזרע זרעי לשמור ולעשות. ואסיים ספרי בדבר אגדה לבאר מקראי קודש סוף קהלת וגם מדרש לפרושים. כי לא המדרש עיקר אלא המעשה

א) בשם ה'. מאמר המלך החכם בקהלת. סוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם. כי את כל מעשה האלקים יביא במשפט על כל נעלם אם טוב ואם רע. כי אמרו חז"ל בשבת בפ' במה מדליקין (דף ל':) בקשו לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו נראים כסותרים זא"ז אלא מפני שסופו יראה ותחילתו יראה כדכתיב בסופו סוף דבר וגו' את האלקים ירא וגו' ובתחילתו כתיב מה יתרון וגו' ע"כ. והנה מצאתי ראיתי בספר הנפלא מכלול יופי (פי' על קהלת מהגאון הקדוש ר' אליהו בע"ש זצ"ל) שהביא דברי מדרש רבה. אמר ר' שמואל בר"י בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שמצאו בו דברים שהן נוטין לצד מינות. אמרו זו חכמתו של שלמה שאמר שמח בחור בילדותך. משה אמר ולא תתורו אחרי לבבכם ושלמה אמר והלך בדרכי לבך. הותרה הרצועה לית דין ולית דיין. כשאמר כי על כל אלה יביאך אלקים במשפט אמרו יפה אמר שלמה עכ"ל המדרש. והקשה הרב מכלול יופי הלא אמרו בגיטין (דף מ"ה) בשם ר"נ ס"ת שכתבו מין ישרף. ולא נמצא שום חולק בדבר. הגם שלא נמצא בה שום עול או פסול בעצם רק מצד שכתבו מין דינו שישרף. ובדברים הנוטים לצד מינות בקשוה לגנזו הי' הם לשורפו. ועוד הוסיף להקשות אם תחלת דבורו נוטה לצד מינות ח"ו איך יתוקן בסיפא דקרא. עד שאמרו יפה אמר שלמה אם סוף דבורו שאמר כי על כל אלה וגו' יפה אמר הלא תחלת דבורו שאמר והלך בדרכי לבך היתה שתיקתי' יפה מדיבורי' יע"ש. גם יש לדקדק על לשון כל האדם מה לשון כל

ב) וראיתי ונתון אל לבי לתרץ בהקדם מאמר בראשית רבה פ' מקץ. אשר פלא הוא. ומשם בארה לכל הנ"ל הלא כה דבריו. עברו שלשת ימים ולא באו מיד נטל יוסף שבעים גבורים מבית המלך ושגר בשבילם ובקש אותם בשוק הלכו ומצאו אותם בשוק של זונות. ומה טיבן בשוק של זונות אלא אמרו אחינו יוסף יפה תואר ויפה מראה שמא בקובא הוא. ותפשו אותן והביאום לפני יוסף כו' עכ"ל המדרש. ונשאלתי מהרב הגדול החסיד המפורסם בנן של קדושים כקש"ת מהר"ם שליט"א. לומר לו פירושו כי היתכן שחשדו את יוסף שהי' צדיק גמור שנמצא בקובא של זונות. והרב מת"כ פי' שנמכר שם לקלון והוא דחוק

ג) והשבתי להרב הנ"ל תוך כ"ד דנלפע"ד לבאר דברי המדרש ע"פ דברי הש"ס בע"ז (דף י"ז) ר' חנינא ורבי יונתן הוי קאזלי באורחא מטו להנהו תרי שבילי חד פצי [פתוח] אפיתחא דעבודת כוכבים וחד פצי אפיתחי דבי זונות א"ל חד לחברי' ניזול אפיתחא דעבודת כוכבים דנכיס יצריהו [פירש"י נשחט יצרא. אנשי כנה"ג בקשו רחמים ונמסר בידם והרגוהו כדאמרינן בסנהדרין (דף ס"ד) כלומר ניזיל בהאי שבילי ולא ניזיל אפיתחא דבי זונות שלא ישלוט בנו יצה"ר] א"ל אידך ניזיל אפיתחא דבי זונות וניכפייהו ליצרן ונקבל אגרא עכ"ל יע"ש. היוצא לנו מזה כי שני דרכים לפני האדם בעבודת השית"ש. ולשניהם דרך הקדש יקרא. ופליגי איזה מהם יכשר יותר. לפ"ז י"ל מה שבקשו אחיו את יוסף הצדיק בשוק של זונות לא לחשדו ח"ו כי ידעו שהוא צדיק גדול. אך מדעתם שזה דרך של יוסף הצדיק לכייף יצרי' כמ"ד דמוטב ללכת אפיתחא דבי זונות ולכייף יצרא. אף שהוא יפ"ת ויפה מראה. לא יהא לבו נפתה לדבר עבירה ח"ו והוטב בעיני הרב הנ"ל פירושי

ד) וכעין זה שמעתי בשם קדוש אחד מדבר על מה שאמרו במדרש פ' וישב על פסוקא והוא נער. פי' שהי' עושה מעשה נערות ממשמש בעיניו מתקן בשערו עכ"ל המדרש. כלומר שהי' לו דרך כזה בעבודתו ית"ש. שהי' מסלסל בשערו וכו'. כדרך הנערים. ובכל זאת הי' דבוק בהקב"ה. אולם יעקב אבינו רוח אחרת אתו בעבודת ה'. איש תם יושב אוהלים שהי' עוסק בתורה ועבודה כל הימים. ולא הסכים לדרך של יוסף. ובזה מבואר עוד מה שאמרו חז"ל שם במדרש על פסוק ויבוא הביתה לעשות מלאכתו. ר"ש בר נחמן לעשות מלאכתו ודאי [לעבירה נתכוין. רש"י] ר"ה בשם ר' מתנא אמר איקונין של אביו ראה וצנן דמו עכ"ל יע"ש. פי' שאז ראה איקונין של אביו ראה והוטב בעיניו דרך של אביו שמאס בדרך מעשה נערות כאלה [וראה כמו רואה אני את דברי אדמון] רק להיות תמים ולעסוק בתורה ועבודה וצנן דמו שמאז והלאה הודה שדרכו מסוכן אף לגדול בדורו עכת"ד הקדוש ודפח"ח

ה) לפ"ז הרחיב ה' לנו לבאר ג"כ מאמר בבראשית רבה (פ"א) ויאמר אלקים יהי אור. וזהו והארץ היתה תהו אלו מעשיהם של רשעים ויאמר אלקים יהי אור אלו מעשיהם של צדיקים. ואיני יודע באיזה מהם חפץ יותר. מדכתיב וירא אלקים את האור כי טוב במעשיהם של צדיקים הוא חפץ ואינו חפץ במעשיהם של רשעים. המאמר סתום ואומר דרשוני וחיו. היתכן שיחפוץ ה' יותר במעשיהם של רשעים משל צדיקים. ועוד דקדוקים שאין צורך לפרשם אולם לפי דברינו א"ש דמעשיהם של רשעים אין כוונתו לעשות רע בתכליתו כמעשה הרשעים ח"ו רק באופן הנ"ל בעבודה ללכת אפיתחי דבי זונות ולכייף יצרי' שבאמת תכליתו לטוב אבל לפי ראות העין נראה כמעשה רשעים ועוד שהוא מסוכן פן יכשל וילכד ח"ו. לא כן מעשה צדיקים שבעצם גוף המעשה הוא טוב אולם הקב"ה חפץ יותר במעשיהם של צדיקים תמים תהי' עם ה' אלקיך

ו) ועד"ז יש לפרש דברי דהמע"ה אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים וגו' כ"א בתורת ה' חפצו וגו'. דבאמת קשה האם לא ידענו שטוב להיות תורת ה' חפצו מלכת ח"ו בעצת רשעים ועוד מה אשרי דמשמע העושה כן הוא מאושר ואם חלילה אינו עושה כן איננו מאושר אתמהה הלא רשע הוא פושע מבטן קורא לו ויורד לבאר שחת. אולם לפי דרכנו א"ש אשרי האיש שלא הלך בעצת רשעים. אפילו תכליתו לכייף יצרי' אבל מסוכן הוא הדרך הזה. וטוב מזה ללכת בדרך הכבושה לרבים בדרך צדיקים אז ילך בטח ולא יכשל. ואז אשרי לו והי' כעץ שתול על, פלגי מים ופריו יתן בעתו כמו שפי' האלשיך הקדוש וז"ל. כי כל ת"ח ע"י נטיעת נפשו בשרשי התורה במה שהוא עוסק בה יומם ולילה הוא כמשקה את נפשו להוציא פירות כמשקה אילן וכו'. [והפירות הן מה שמחדש חידושים בתורה כל נפש ונפש לפי המתייחס אלי'. וע"כ אל דעות ה' חולק בכל דור הנשמות הראויות לחדש בכל דור לפי