בכורי שלמה חלק א שמ

נוב"י במחכתר"ה דברי תוס' אלו. ויעי' רש"י סנהדרין (דף נ"ז:) ד"ה על העוברין

כט) עוד כ' הנוב"י שם לתרץ תמיהת הגאון מוהרי"פ על הרמב"ם בה' רוצח (פ"א ה"ט) שכ' במקשה לילד שחותכין הטעם מפני שהוא כרודף תיפק לי' שאפילו אינו רודף הורגין אותו שאין חייבים על הריגתו להציל את אמו שחייב על הריגתו. ותמה הנוב"י דאטו מי הותר להרוג את הטריפה להציל את השלם זה לא שמענו מעולם עכ"ל יע"ש. הנה אף דפשט להנוב"י דזה לא שמענו מעולם מ"מ ראיתי בס' מנחת חינוך (מצוה רצ"ו) שהביא פירש"י בסנהדרין (דף ע"ב) דשבע בן בכרי כיון דיחדו והוא והם נהרגין ע"כ ימסרו אותו כו' והנה נ"ל דבדין זה אף אם לא יחדו מ"מ אם הי' טריפה ביניהם כיון דלא אקרי נפש כלל א"כ מותר למסרו ולהציל עצמם דלא שייך הסברא דמה חזית דדמי דידן סומק טפי כו' דודאי דמי' סומק טפי וגם הקבלה ביד חז"ל למ"מ זה לא מקרי ש"ד יע"ש. א"כ מבואר דלהציל חבירו מוסרין לטריפה אפילו לא יחדו והוא דלא כהנוב"י. [ואף שאין לתמוה על הנוב"י מדברי המנחת חינוך שהי' אחרון ממנו. אבל יש לתמוה על הרב מנחת חינוך שלא הביא דברי הנוב"י שלא ס"ל כן]

ל) אך מה שכ' הנוב"י עוד שם וז"ל ואפילו שבת החמורה מחללין על חיי שעה כו'. זה אמת והוא כמו שתרצתי לעיל את דברי הרמב"ם ושמחתי כי כוונתי בזה בעזה"י לדעתו הגדולה אך אני בארתי בזה בראיות ברורות מש"ס ופוסקים

לא) ומה שכ' עוד הנוב"י שם וז"ל ואתרץ דעתו במה שרוצה להתיר לחתוך אבר מטעם דלא קים לן שכלו חדשיו ואף דאזלינן בתר רוב ולדות אפילו במקום איסור תורה כגון יבמה שנשאת לכהן כנ"ל אולי לא אמרינן רוב ולדות לאו נפלים אלא בולד שכבר יצא לאויר העולם אף שמת ביומו אמרינן מדנולד בלי פגע ויצא ממעי אמו בשלו' הוא מרוב ולדות אבל קודם שיצא לאויר העולם אף שהוציא ראשו חי אינו בכלל רוב. ואמנם לא מצינו סברא זו בשום פוסק ולכן אין לסמוך על זה לשפוך דמו של הולד ושב וא"ת עדיף עכ"ל יע"ש. והנה גוף סברת של הנוב"י שלא נכנס תחת הרוב דרוב וולדות הוי וולד מעליא רק אחר שיצא לאויר העולם. מבואר להדיא במזרחי בפ' משפטים בפסוק ולא הי' אסון וז"ל ואע"ג דרוב עוברין שבמעי אמן כלו חדשיהם מ"מ כיון דהשתא עדיין לא כלו התראת ספק הוא ולא דמי לסתם אנשים דאזלינן בהו בתר רובא ולא חיישינן דילמא טריפה היא והת"ס לש"ה דיש לחלק בין רובא דהאידנא לרובא דלאחר זמן עכ"ל יע"ש. [הנה מה שכ' הנוב"י לחלק בין רובא דהאידנא בין רובא דלאחר זמן יש להביא ראי' לחילוקו של המזרחי מגיטין (דף כ"ח:) לשמא מת לא חיישינן ולשמא ימות חיישינן ויעי' נוב"י מהד"ק חיו"ד סי' נ"ה שהוכיח מש"ס הזה דיש לחלק בין חזקה דהאידנא לחזקה דלאחר זמן יע"ש] אולם להמזרחי י"ל דדוקא כל שלא יצא ראשו אז נקרא לא יצא לאויר העולם אבל כל שיצא רובו או ראשו נקרא יצא לאויר העולם וכ"נ להדיא מדברי מהר"ל מפראג בס' גור ארי' שהשיג שם על המזרחי וכ' שם וזה לשונו אלא דטעם הוא קודם שיצא לאויר לא נחשב כוולד ולפיכך חיות שלה קודמת. אבל לאחר שיצא לאויר העולם אין דוחין נפש מפני נפש עכ"ל הזהב. יע"ש בכל דבריו נראה שס"ל כן

לב) ומה שכ' מעכתר"ה (באות ג') וז"ל ותמוה לי על הרב מוהרי"ע בס' בית יהודא (אה"ע סי' י"ד) כו'. דברי קדשו ברורים הם כשמש והם תמוהות קיימות

לג) ומה שכ' מר קדשו (באות ד') דמה שכ' התוס' מותר לאו דוקא אלא כלומר אין חייבין דאל"ה אינו מובן תירוצם הדמיון לגוסס כו' צדקו דבריו מאד. ומצאתי בס' חסן ישועות על נדה (דף מ"ד.) בתוס' ד"ה איהו מיית ברישא וז"ל בא"ד ואת"ל דפטור ההורגו בבטן כו' אע"ג דפטור ההורגו כצ"ל עכ"ל. נראה שהרב חסן ישועות זצ"ל הרגיש בקושייתו דמר הי"ו ולכן הגי'. אולם מצאתי בשו"ת חות יאיר (סי' ל"א) שהעתיק דברי התוס' דנדה את"ל דמותר להרגו. וכ' בדעת התוס' דיש כאן ג' חילוקי דינים בעובר דכשמתה אמו חייב ההורגו לעובר בדעקר ובדעדיין חיה ההורגו פטור אבל אסור להורגו בדעקר משא"כ כדאכתי לא עקר משמע דמותר. ואח"כ כ' דמדברי התוס' דחולין (דף ל"ג.) וסנהדרין (דף נ"ט.) נראה דאסור ומסיק ג"כ לאסור יע"ש

לד) ומה שרמז מר קדשו (באות ה') על דברי הס' עטרת חכמים (בחאה"ע סי' א') עיינתי שם והוא כמו שהעתיק בשמו. ולא שקו"ט בענין זה שמביא דרך אגב. רק שסיים וז"ל וממילא מובן שעל כל אדם להיות נזהר שלא יהרוג אף עובר במעי אמו ויעי' בתוס' סוטה (דף כ"ו.) ד"ה מעוברת עצמו יע"ש

לה) ומה שתמה מעכתר"ה (באות ט') על המגי' בס' ויקהל משה על מה שתמה על הרדב"ז ותמה מר עליו דהא הרדב"ז ביושבת על המשבר מיירי דבזה אין הולד מת במיתת האם. יפה תמה דהא מבואר בשו"ת הרדב"ז (סי' תרצ"ה) דמיירי שהולד מפרפר בבטנה. ומה שתמה באות י' על הגאון שו"מ. (ובאות י"א) תמה על הרב תפארת יוסף יפה תמה. ומה שתמה (באות י"ב) על הרב טל אורות שכ' דהרב חות יאיר העלה דמותר להשקות את המעוברת כדי שתפיל ואין שום בית מיחוש והרב חיים ושלו' כ' בשמו דאסור ואין ס' חו"י אצלו לראות איזה יכשר עכד"ק. הודות לד' זכיתי לקנות הס' חוות יאיר וראיתי שבתחלה צידד באמת להתיר אבל לבסוף מסיק לאסור והאריך בזה יע"ש

אלה דברי ידידו ואוהבו הנאמן אשר נפשו קשורה בנפשו המתכבד באהבתו דו"ש וטובתו כל הימים המברכו אשר ה' יחדש כנשר נעוריו ויחליף כח כקוי ה'. ויזכה להפיץ מעינות חכמתו מתוך עושר וכבוד. פי המדבר המצפה שכ"ג יזכרני לטובה בעת תפלתו

שלמה אברהם בלא"א המופלג ויר"א כש"מ דניאל זאב רזעכטע נ"י

תם ונשלם שבח לאל בורא עולם יה ייא י י י כ