בכורי שלמה חלק א של

כר"ל יע"ש] וכ"נ מדברי רש"י בחולין (דף פ'.) ד"ה בתייש ומדברי רש"י סנהדרין (דף ע"א.) ד"ה מתרין בו. וכ"נ מדברי רש"י בשבועות (דף ל"ז ריש ע"א) יע"ש וא"כ לשיטת רש"י לשיטתי' יפה הקשיתי על תירוצו של כ"ג דאף דהוי ממנ"פ מ"מ כיון דהוי רק הת"ס ואמאי פטור מתשלומין לשי' רש"י דס"ל דספק חיוב מיתה חייב בתשלומין. ויעי' בשדי חמד שם אות נ"ג שהאריך בענין הת"ס ויעי' בספרי מח"ד סי' י"ג י"ד ט"ו

ח) [ושלחתי קיצור מפלפול הזה אל כבוד יד"נ הגאון האמיתי שר התורה כו' מחבר ס' זכר יהוסף שליט"א. והשיב לי עליו וזה לשונו. והנה ע"ד הקושיא שהביא הגרח"ב מה שראה בהגהות הש"ס החדשים שהקשה א' מהגאונים לדעת רש"י דמקלקל נמי פטור מתשלומין כו' הנה הש"ס דפוס ווילנא אינו תח"י לעיין עליו ואמנם גם הקושיא גם התירוץ שכתב לדבר חדש כבר דשו בו רבים. וע' בשו"ת שואל ומשיב (מהדורא רביעאה ח"ג סי' קל"ה) שנשאל ג"כ בזה מהא דכתובות ל"א דעקירה צורך הנחה ואמאי לא מיפטר משום עקירה גופא. ואף דעקירה הוה מקלקל מ"מ אם הי' קורע ע"מ לתפור הי' חייב עכשיו הוי כח"מ שוגגין דפטור מתשלומין לרש"י ב"ק ל"ה א' דאף בא"צ לאפרו כיון דאם הי' צריך לאפרו הי' חייב עליו השתא נמי הוה כח"מ שוגגין דפטורין מתשלומין וע"ש בשמ"ק וכתב שאח"כ הוגד לו שכן הקשה הגאון מהו' עזריאל אבד"ק לובלין והיא נדפסה בשו"ת ת"צ לגיסו הגאון ז"ל יע"ש שהאריך לפלפל בישוב זה בכמה אופנים. (ואמנם לא נמצא כן בשו"ת תפארת צבי ואף שנמצא בספרו בחיו"ד סי' נ"ב תשובה א' לגיסו הג"ר עזריאל הנ"ל על קושיא אחת בריש שבת וגם בלקוטו בקושיות (סי' ס"ה) שם לא נזכר מזה. וגם לא בספרו שו"ת תפארת צבי על חאה"ע) וע' בשו"ת זכרון יצחק (סי' כ"ו) שהביא קושיא זו בשם הגאון ר' עזריאל הלוי אבד"ק לובלין שהקשה לדרש"י (ב"ק ל"ה) דכמו דח"מ שוגגין פטורין ה"ה מקלקלין פטורין מהא דכתובות ל"א א' וב"ק (קי"ז א') בקרע שיראין בהליכתו שעקירה צורך הנחה. וקשה נהי דנימא דעקירה לאו צורך הנחה היא עכ"ז פטור מתשלומין שהרי בעת שקרע השיראין שנתחייב בתשלומין הרי עשה אב מלאכה דקורע. ואי משום דהוה מקלקל אם לא קרע בחמתו וכדומה הרי אף מקלקל פטור מתשלומין ע"כ קושיתו וכתב שבדרך פלפול י"ל בישוב קושיא זו עפמ"ש הפמ"ג בפתיחה להל' שבת דאיסי בן יהודא דס"ל בשבת (ו' ע"ב) דיש אחת מאבות מלאכות שאין חייבין עלי' מב"ד ולא ידעינן איזו היא א"כ אם עשה אחד מהמלאכות והפסיד ממון חבירו בעת עשייתו ותפס הניזק ממון מהמזיק י"ל דאין מוציאין ממנו דשמא פטור המזיק ממיתה וחייב בתשלומין. ולפ"ז י"ל הא דקרע שיראין פטור לאשמעינן תפיסה אף לאב"י. וא"כ אם הי' טעמא דפטורא משום שעושה מלאכת קורע אז הי' מהני תפיסה להמזיק ומשום דשמא על מלאכת קורע פטור ממיתה וחייב בתשלומין לכך אשמעינן דפטור משום שעקירה צורך הנחה היא דעבר על איסור מיתה של מעביר ד"א ברה"ר. והרי אמרינן בשבת צ"ו דאף לאיסי ב"י מעביר הוא מהנך דלא מספקין וא"כ אחרי דיש כאן ודאי חיוב מיתה פטור מתשלומין ולא מהני תפיסה יע"ש בנידון השאלה בשאל מחבירו בגד והניחו בשבת ע"ג מכה המוציאה דם וקלקל הבגד דפטור השואל מתשלומין ומשום דיכול לומר קים לי כמ"ד דמקלקל בשבת פטור מתשלומין. וע' מ"א א"ח (סשכ"ח ס"ק נ"ב) וע' בכנה"ג בח"מ (סי' כ"ה) בחי' על הב"י בכללי קים לי (אות ט"ו ט"ז) עכ"ל. ואמנם כ"ז רק דרך פלפול דהפמ"ג לא כתב זה רק לצדד דמהנך דמספקין י"ל דאין מוציאין ומסיים ומיהו כה"ג לא שייך לומר קים לי דהספק לכל העולם וכו'. וע' בס' יהגה חכמה סי' כ"ז שהביא ג"כ ממש בלשון זה הקושיא בשם הג"ר עזריאל הנ"ל וכתב ג"כ לתרץ עפ"ד הפמ"ג הנ"ל ומשום דמעביר מהנך דלא מספקין להכי נקיט דפטור משום אב דמעביר לא משום קורע. וכ"ז מבואר כבר בשו"ת זכרון יצחק הנ"ל. ואמנם הוסיף עוד דאף אם מעביר הי' ג"כ מהנך דמספקא אפ"ה א"ש דאשמעינן דפטור מטעם דעקירה צורך הנחה וא"כ עבר על קורע וגם מעביר ד"א ברה"ר וא"כ ממ"נ פטור על השיראין משום דקלב"מ דהא על אחת משתיהן ודאי ח"מ עכ"ד. והוא כתי' הרב מ' חיים ברלין הנ"ל. וגם ממנו נעלם דרש"י זבחים ע"ח א' הנ"ל כמ"ש כתו"ר. וכבר הארכתי בזה במהדורא תנינא לספרי זכ"י בחידושי ליבמות (ה' ע"ב בדפי הס' ע"ו ע"ב) על קושית התוס' בסנהדרין (ע"ג ב') דלמה לי קרא למעוטי דדוחה שבת כו' במש"ש דלאיסי ב"י דאינו חייב על אחת מהן וי"ל דעל נטילת נשמה אינו חייב וכשחבירו עושה עבירה שיש בה שני איסורין יתחייב ממ"נ. שהערותי ג"כ מרש"י זבחים (ע"ח א') דהיכי שבשעת התראה ידוע שיעבור על א' מאיסורין הוי התראת ספק כיון דאינו ידוע איזה איסור יעבור. (ונשמט הרבה בזה בספרי מחמת הצענזורי בעניני ד"נ) וכן על מ"ש בתי' הקודם דנ"מ שהראשון חילל שבת בהש"מ של ע"ש דהוי ספק ואח"כ כו' יע"ש. וע' בהוריות (ה' ע"א) ארי"ו מה נפשך אם חלב אכל חייב וכו' יע"ש ולאחר הדפסת ספרי נדפס שו"ת זית רענן ח"ב וראיתי בחח"מ סי' מ"ז אות ב' שכיון ג"כ לתי' הנ"ל ודחה ג"כ כמו שדחיתי שם דזה ליתא וכמש"ש יע"ש וגם בשו"ת חמדה גנוזה שנדפס אח"כ שהעיר ג"כ בסגנון זה בחי' למנחות בדפי הס' נ"ד ע"ג וע"ד יע"ש שהאריך לפלפל בזה. ועתוס' יבמות פ' ע"א ד"ה נעשה כו' ול"ד להכה את זה וחזר כו' יע"ש ואכמ"ל וע' בשמן רוקח בחי' לפסחים (ל"ב א') אות ד' בדפי הס' כ"ה ריש ע"ג דלרש"י בזבחים (ע"ח א') האיך משכחת מלקות באוכל תרומה הא הוי התראת ספק דשמא ישאל על התרומה ואי משום דהדרא לטבלא אכתי ספק באיזה איסור יעבור אי באיסור טבל ואי באיסור תרומה, ונהי דלענין מיתה לא קשיא לי' עפ"ד הכ"מ בפ"א מה' מילה דלענין מיתה בי"ש ל"ש התראת ספק אך י"ל לתוס' בעירובין (ל"א ב') וב"מ (נ"ג א') ורא"ש נדרים (נ"ט א') דתרומה ביד כהן ליתא בשאלה ולר"א ממיץ י"ל כתוס' בזבחים שם. ולפלא שלא זכר מהתוס' גיטין (ל"ג א') ד"ה ואפקעינהו כו' ודמוקמינן אחזקתו. וע' שו"ת עה"ג סי' ל' שגי' הטור וב"י הוא ר' יוחנן ולכן פסק כוותי' וע' ביד אברהם יו"ד סצ"ח ס"ט דהא ר"י ס"ל דה"ס שמי' התראה יעש"ב ובשו"ת שו"מ (רביעאה ח"ג סי' ד' דף ז' ע"א) ד"ה והנה מן האמור כו'. וע"ע ירוש' חלה (פ"ק ה"א) ר"ל כדעתי' דכל"א ביטלו זא"ז כו' דמוכרח דגריס ג"כ ר"ל ואכמ"ל. והנני חותם המכתב ואו"ש לו ולכא"ל דהדוש"ת ומחכה לשמוע משלומם הטוב. יוסף זכרי' בלא"א הרב מהו' נתן שטערן זלה"ה. ע"כ דברי קדשו. ושמחתי שכוונתי בהערתי לדברי הגאון הצדיק זכר יהוסף שליט"א ולדברי הרב יהגה חכמה ולא זכיתי עוד לראות ספר הזה]

ט) וכעת נלפע"ד לתרץ השגתי מדברי רש"י דזבחים (דף ע"ח.) הנ"ל ע"פ מה שמצאתי בס' מנחת חינוך (מצוה ל"ב) שהעלה דכל הל"ט מלאכות הן בכלל לאו זה דל"ת כל מלאכה. ואם עושה א' ממלאכות אלו כ' רש"י בשבועות דצריך להתרות בו ממקרא של הלאו. א"כ הכ"נ צריך להתרות בו דעובר על הלאו ל"ת כל מלאכה. אבל להתרות בו משום איזה מלאכה מה"ט הוא עובר נראה דס"ל דא"צ משום איזה מלאכה ב"כ וב"כ איזה מלאכה שעשה עובר משום ל"ת כל מלאכה יעי' רש"י שבת (ד' קל"ח.) דאם התרו בו משום מלאכה אחרת לאו התראה היא. [פי' דהוי כמלעיג ופטור כמ"ש התוס' בשבת דף ק"ג ע"ב ד"ה משום זורע.] אבל אם התרו בו סתם מסתבר דהוי התראה. יע"ש שהעלה כן בדעת רש"י. לפ"ז מתורץ שפיר השגתי על תירוצו בדעת רש"י. דיש לתרץ דשם בכתובות (דף ל"א) מיירי דהתרו בו משום ל"ת כל מלאכה וא"כ כל שעשה עבירה אחת ממנ"פ חייב ולא הוי התראת ספק מאיזה מלאכה שיהי' היא חייב מיתה. ובהתראה דלאו דל"ת כל מלאכה סגי על שני המלאכות ול"ה התראת ספק ומ"ה פטור. וא"כ אף אם הוא שוגג ג"כ פטור דחייבי מיתות שוגגין פטורין. וא"ש תירץ של כ"ג. אבל הרב שמן רוקח שפיר הקשה לשיטת רש"י דזבחים ע"ח הנ"ל. האיך משכחת מלקות באוכל תרומה הא הוי הת"ס. ובזה לא שייך תירוצי דדוקא גבי שבת דנכללו כל המלאכות תחת הלאו דל"ת כל מלאכה ס"ל לרש"י כן. משא"כ