בכורי שלמה חלק א שכב

אולם יש להעיר בזה לפי מה שהעלתי בתשובתי להגאון הקדוש אבד"ק סאכאטשוב שליט"א. והיא בחיבורי (חא"ח סי' ט' מאות נ"ב עד אות נ"ו) יע"ש באריכות. ותמהני על דברי הט"ז חדא דאף לשיטת ר"ת דס"ל דצום גדלי' דדברי קבלה כד"ת דהיינו צום גדלי' שכ' בזכרי' שהוא נביאים דוקא מה שכתוב בנביאים אבל מה שכתוב בכתובים לא חמור כד"ת. וראי' לדברי מדברי מס' סופרים פ"ח דנביאים נקרא קבלה וכתובים דברי קדושה יע"ש, משמע דנביאים עדיפי. ויעי' בר"ן פ"ק דר"ה גבי פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות יע"ש. א"כ מגילה דהוי בכלל כתובים י"ל דר"ת מודה דלא הוי כדאורייתא. ולא נעלם מני מ"ש הרז"ה הובא ביתה יוסף (סי' תרפ"ו) וז"ל והר"ן קשה ע"ז בפ"ב דתענית. וכ' שהרז"ה תירץ דכיון דפורים דברי קבלה וד"ק כמו ד"ת הו"ל כשבתות ויו"ט דתנא הם אסורים לפניהם ולאחריהם מותרים לפי שהם ד"ת וד"ת א"צ חזוק עכ"ל. ונפלאת היא בעיני על הט"ז דאשתמיטתי' לפי שעה במחכת"ר דברי הרז"ה אלו דאל"ה לא הי' צריך להביא ראי' ממרחק לחמו מדברי הר"ת לענין צ"ג הלא הרז"ה כ' להדיא על ימי הפורים. ובפרט לפמ"ש דמדברי הר"ת ליכא ראי' דיש לחלק דזה דוקא בנביאים אבל לא בכתובים. אבל מרז"ה שכ' להדיא כן על ימי הפורים ליכא לסתור כן אולם הר"ן משיג שם על הרז"ה והעלה דימי הפורים הם דרבנן. והארכתי עוד הרבה בזה בתשובתי שם יע"ש ואכמ"ל

יג) ומה שכ' כ"ג דמוכח דמגילה פסולה על עור מבהמה טמאה והוכיח כן ממגילה (דף ט') ושבת (דף קט"ו) דאמרינן אין בין מגילה לספרים אלא שהספרים נכתבין בכל לשון ומבואר דלענין עור בהמה טמאה שוה לס"ת כו'. ואח"כ דחה כ"ג ראי' זו די"ל חומרא דמגילה קתני קולא לא קתני כמ"ש הר"ן בפ"ב דמגילה עכד"ק. הנה דברי הר"ן אלו הבאתי ג"כ בחיבורי (חא"ח סי' ט' אות מ"ג) יע"ש. ולפענ"ד יש לשדות נרגא בראי' זו ע"פ דברי התוס' במנחות (דף ל"ב) שהקשו בד"ה תפילין על הקלף מזוזה על דוכסוסטוס וז"ל ושניהם פסולים אגויל וס"ת כשרה על הגויל ותימא דלא חשיב לי' בהדי דאין בין ספרים לתפילין ומזוזות בפ"ק דמגילה ויש לפרש דלא איירי בדבר שכתובין בו כו' עכ"ל יע"ש. ולפ"ז נדחה ג"כ ראייתו ממתני' לנ"ד דלא איירי מדבר שכתובין בו דהיינו מהעורות אם יהיו מטהורים או מטמאים רק מהכתב

יד) ומה שכ' כ"ג וז"ל אך לפמ"ש התוס' סוטה (דף י"ז) בשם ירושלמי הנ"ל דר"ש ס"ל פרשת סוטה נכתבת על עור בהמה טמאה משום דניתן למחיקה יע"ש. משמע דעיקר קפידא בשביל השמות וכיון דמגילה אין, בהם שם אולי מותר על עור בהמה טמאה עכ"ל דמר. אם כי דבריו בנוים על אדני השכל והחריצות. אולם לפענ"ד יש להעיר בו. דהלא שיטת הירושלמי דאמר ר' שמעון דמותר לכתוב מגילת סוטה על עור בהמה טמאה משום דניתנה למחיקה ולא שייך בזה מן המותר בפיך. מ"ה ראב"ש דחולק ואוסר הוא רק משום דהשם יהי' כתוב על עור טמאה. וא"כ מגילה דלא ניתנה למחיקה שוב אסור לכתוב על בהמה טמאה משום דאינו מן המותר בפיך. וכמו שכ' המג"א (בסי' תקפ"ו) דכל התורה איתקש לתפילין. ואפילו לשיטת האחרונים שחולקים על המג"א נראה דבמגילה מודים דהוי דומיא דתפילין דהוי ישנו בכתיבה כס"ת ותפילין כמו שהבאתי לעיל (אות ד'). וא"כ גם אם לא כתיב בה שם מ"מ פסול משום דאינו מן המותר בפיך ובלי ספק כיון בזה כוונה עמוקה. ולא זכיתי להבינה,

טו) ומה שהביא כ"ג דברי הברכי יוסף שכ' דמגילה שכתבה אשה כשרה דאין דינה כס"ת כמו לענין עיבוד לשמה דאינה כס"ת אלא לדברים שהשוה לס"ת ע"כ. ולפ"ז הי' להפוסקים לבאר מגילה שכ' על עור בהמה טמאה פסולה עכד"ק הנה הברכ"י למד דין זה מהרב המגיד שם בדעת הרמב"ם שהכשיר מגילה שלא נעבד העור לשמה וכ' הה"מ פשוט שלא נזכר בה עיבוד לשמה ואינה כס"ת אלא לדברים שהשוו לה יע"ש. ומפני זה כיון שלא נזכר ג"כ דאשה פסולה לכתוב מגילה כמו ס"ת כשרה לכתוב מגילה אולם דעת הטור (בסי' תרצ"א) ב' ר"ת דכיון דנקראת ספר נותנין לה כל דיני ס"ת חוץ ממה שמפורש בהדיא היינו אם נתן בהשלשה חוטי גידין כשרה אבל לשאר דברים דינו כס"ת לענין עיבוד לשמה וכ"ה הראבי' והעתיקו בשו"ת מהר"ם מינץ (סי' ס"א) וכ"כ המרדכי פ"ב דמגילה ב' ר"ת והג"מ ב' רבינו שמחה ורא"ם וכ' הב"י שכ"כ הא"ח ב' שאלתות פ' ויקהל והרא"ש והר"י מקורביל והר"ח והכל בו (סי' מ"ה) והר"פ ויעי' סמ"ק (סי' קמ"ח) והרוקח (סי' רל"ו) והר"ן במגילה ב' רמב"ן א"כ לדעת המחמירים הנ"ל בוודאי גם מגילה שוה לס"ת לענין זה שיהי' מעור בהמה טהורה דוקא. ובפרט לדעת הגאון מווילנא בביאורו שם דרמב"ם לטעמי' אזיל דפוסק דגם במזוזה א"צ עיבוד לשמה. וכיון דאנן קיי"ל ביו"ד (סי' רפ"ח) דאין הלכה כרמב"ם במזוזה. ממילא דגם במגילה הלכה כהמחמירים, והארכתי בענין זה בחיבורי בכורי שלמה (חא"ח סי' ט' מאות י"ט עד אות כ"ה) וא"כ אין להוכיח מדברי הברכי יוסף כלום שיהי' מותר לכתוב על עור דבהמה טמאה דהא דעת רוב פוסקים דלא כהרב המגיד בדעת הרמב"ם

טז) ומה שתמה כ"ג דצ"ע על הירושלמי דס"ל לר"ש דפ' סוטה נכתבת על עור בהמה טמאה. והרי התוס' כ' בערובין (דף י"ג) דר' ישמעאל דאוסר להטיל קנקנתום לתוך הדיו לס"ת משום דיליף כתיבה כתיבה מסוטה או גז"ש אחרת א"כ לילף סוטה מס"ת מגז"ש לענין עור בהמה טמאה, ותירוצו דחוק. ולפענ"ד אינו קושיא על הירושלמי ויהי' מזה ראי' למ"ש רש"י בכריתות (דף כ"ב:) ובזבחים (דף מ"ח.) דהא דאין גז"ש או היקש למחצה הכוונה בזה הוא דדבר הלמד מחבירו ע"י גז"ש או היקש צריך שילמוד כל הפרטים הנמצאים במלמד ולא שילמוד ממנו אותו הפרט הצריך לו בלחוד, אבל אין הפי' כמו שכ' המדות אהרן (דף י"ח סע"ב) וז"ל ההיקש והגז"ש שניהם שווי החלטי ומתהפך שזה ילמוד מזה וזה מזה ר"ל דכ"א ילמוד מחבירו. וכ"כ הכנה"ג וה"ע (ש"ד פ"ב.) אולם הרב יד מלאכי (אות ל') השיג עליו בטוב טעם והעלה דהפי' כמ"ש רש"י בכריתות וכ"ה הרב חות יאיר (סי' ר"ג) דלא כפי' הרב מדת אהרן יע"ש. א"כ י"ל דהירושלמי ס"ל כשיטת רש"י רש"י והיד מלאכי והחו"י הנ"ל ומתורץ קושייתו דמר גאונו שליט"א

יז) ומה שכ' כ"ג דלפמ"ש התוס' עירובין (דף י"ג) דילפינן ספר תורה מפרשת סוטה מגז"ש. לפי זה ספר תורה שכתבה בלילה פסולה כמו פרשת סוטה שכתבה בלילה דפסולה דאין גז"ש למחצה. ולפי זה מיושב קושיית הרב שאגת ארי' על הרמב"ם שפסק דאשה אינה מחויבת במצות כתיבת ס"ת ותמה על זה דהרי הו"ל מ"ע שאין הזמן גרמא. ורצה לומר כ"ג דאשה מה"ט אינה מחויבת דהו"ל מ"ע שהז"ג דס"ת אין נכתבת בלילה כמו פ' סוטה דילפינן מגז"ש עכתד"ק. והדבר נחמד ונעים. אולם לפענ"ד יש להעיר בו ע"פ דברי הטורי אבן פ"ב דחגיגה שהוכיח בראיות דל"ה מ"ע שהז"ג אלא כגון שופר וסוכה ודומיו דלאח"ז בטלה המצוה ובשנה הבאה היא מצוה בפ"ע ואין תשלומין למצוה העברה זה הוא זמ"ג. אבל במילה דהמצוה היא פ"א אף דהלילה אינו זמנו מ"מ כשהאיר היום חוזר וניעור אותו המצוה עצמה והלילה אינו רק הפסק זה לא הוי זמ"ג יע"ש. וכ"ה בס' המקנה לקידושין סברא זו יע"ש. ואם כן הוא הדין בנידן דידן דהמצוה לכתוב ס"ת גם היא רק פעם אחת ואף דהלילה אינו זמנו מ"מ כשהאיר היום חוזר וניעור אותו המצוה עצמה והלילה אינו רק הפסק זה לא הוי זמ"ג והדרא הקושיא לדוכתא אולם מדברי התוס' בקידושין נראה שלא ס"ל סברת הטורי אבן והמקנה. אם כן י"ל דהרמב"ם ס"ל כשיטת התוס' וא"ש תירוצו דמר גאונו הי"ו

יח) ומה שכ' כ"ג (באות ד') לפמ"ש התוס' בסוטה ב' ירושלמי הנ"ל דאסור לכתוב מגילת סוטה משום השם. לפ"ז במגילה דליכא שם אין ראי' מתוס'. עכד"ק. הנה כבר השגתי עליו בזה (באות י"ד) אפי' לשיטת כ"ג. דשאני מגילת סוטה דלמחיקה ניתנה לא דמי לתפילין. אבל במגילה דלא ניתנה למחיקה צריך שיהי' מן המותר בפיך ומ"ה