בכורי שלמה חלק א רצט

ובשו"ת מוהר"ם מלובלין (סי' ה') דאי כופהו ליתן בפחות משויו אף בקרקע הוי כמו שאנסוהו ליתן וע"ש דמשום קבלת מקצת המעות חשיב אונס אף שבידו להבריח הנשאר וע"ש במל"מ פ"י ממכירה ה"א מתוס' ב"ב (דף מ"ח:) ד"ה קדיש ובשו"ת שו"מ (תליתאה ח"א ס"ס תי"ד) וע"ע בשו"ת ושב הכהן (סי' כ"ה) שהאריך ג"כ והביא מתשו' א"ז רמ"א (סי' נ"ב) דדוקא שלא אנסו רק על המכירה והביא מתשו' הרשב"א (סי' ס"ב) דבפחות משויו לא הוי זביני. ויש מקום לדון דאף כשנתנו לו כל שויו מ"מ לא הוי רק בדבר שמצוי לקנות כמותו בדמים אלו או מה שיעלה לו העסק מה ששוה עכשיו אצל כ"א ולא כשיכופו לאחד למכור את זכותו באיזה עסק שמוכרח להוזיל ממה שהי' העסק עולה לו ולמישבק עיקר חיותו ומכש"כ במה שהי' יכול להשיג גם עכשיו כשימכור לאחדים. ומכש"כ כפי שכתב בעובדא דידי' שאפשר להשיג מי שיקבל העסק גם כשהקרן בצמצום מחמת שמתעלה המקח מהיערות בכל שנה דהוי ג"כ אונאה בשתות ממה ששוה. ובפרט שא"צ כלל לכ"ז שנסתלק האונס ושאיים אותו ג"כ מתחלה רק להכריחו שימכור גם את חלקו וכנזכר

ו) ומה שהאריך (באות י"ט ומ"ם) בענין קני את וחמור שבאנו למחלוקת שהביא (בסי' ר"ג ס"י בהג"ה) ויע"ש בסמ"ע משום דסתם גמ' בפ"ב דקידושין פריך מדברי המ"ד דקאו"ח לא קנה כלום וקאמר אביי מתרץ לטעמיה ולא מתוקמי כר"נ משום דקיי"ל כאביי. וע' שו"ת מהרי"ט (סי' נ"ב) והתוס' ב"ב (דף קמ"ג.) ורא"ש קידושין נדחקו דהלכתא כר"נ רק דקושית הגמ' למ"ד דלא קנה וז"א כמ"ש התוס' בע"ז (דף ס"ו.) ד"ה ורבא וע' ב"ח וט"ז חו"מ ר"ס כ"ה והגהת ח"צ ובש"ך (סי' מ"ו) וע' בחהרשב"א בסוגיא דהגונב טלה להוכיח מדלא משני באופן אחר מחמת שיש נ"מ לדינא וכה"ג בכ"מ לאין מספר. וע' שו"ת מורם אלשיך (סי' פ"ז) ומים רבים (חרו"מ סי' כ"ח) וע' שו"ת ברכי יוסף (חחו"מ סי' י"ח) ובשו"ת בנין עולם (חיו"ד ס"ס מ"ו) וע' בס' המקנה (ח"א אותיות ניקנות במסירה כלל ו' פרט א') וע' שו"ת בית שמואל אחרון (סי' נ') שהאריך לפלפל בדבעה"ת אם יתבטל שעבוד הנייר כו' וע' בשו"ת שמן רוקח (ח"ב בחי' לחו"מ סי' ס"א) מה שדחה בזה דברי התומים סק"ב וע' בהפלאה לכתובות (דף מ"ב) תו' ד"ה ור"ש פוטר ובמל"מ פ"ב מזכי' ומתנה הי"ג ובחו"מ (סי' רט"ז ס"ה) וסמ"ע ס"ק י"ד ובט"ז. וכן דעת א"ז הד"מ בחו"מ (סי' ר"י) דלא קנה כלום והביאו הט"ז להלכה ביו"ד (סי' רנ"ח סק"ו). ועבר"ן דכיון שדרך ליקח מקח טוב עם מקח רע אם לא קנה האחד לא קנה כלום וע' באה"ע (סי' מ"א ס"ג) באם אמר כולכם מקודשות י"א שאף הנכריות אינם מקודשות וערא"ש קידושין (דף נ"א) וב"ש וח"מ שיש חילוק בין היכא דאמר קני את וחמור דבקנין שלו לא נשתתף שום דבר המבטל הקנין אך בשיתוף שני דברים בקנין אחד אמרינן קנין שבטל מקצתו בטל כולו וגם ר"נ מודה בזה. וע' בית מאיר לאה"ע ובאחרונים שהאריכו. וע' בגור אריה (חחו"מ סי' קכ"ח) שמחלק למ"ש בהגמ"ר דיש חילוק בין אם מכר החפץ לשני ב"א והאחד מהקונים אינו יכול לקנות כסי' ר"י ס"ב דקנה מחצה אבל בסי' ר"ג ס"י מיירי באדם אחד שנמכרו לו שני דברים כאחד ולדבר א' אין מועיל הקנין ומ"ש (בסי' ר"ט ס"ד) בשלבל"ע דדמי לקאו"ח שיתבאר בסר"ט ולזה סיים וע' בסר"ג דהביא ג' דעות אבל בסי' ר"י דמיירי מענין א' שהקנה לשניהם דבר א' לכן לא השיג כלום על הב"י. והארכתי בכ"ז במק"א ואכמ"ל ורק לרווחא דמלתא ראיתי להעיר קצת בזה

ז) ובענין בצריך קצת לקרקע בשיעור אונאה מהיער הנמכר ע' בקצה"ח ונתה"מ (סי' צ"ה) וע' במשנת דר"א על חו"מ שדחה כל ראיות הש"ך ובס' עטרת צבי על חו"מ בשו"ת שלו שהאריך והעלה דלא כש"ך וע' בספרי זכר יהוסף (יבמות ק"ג) בדפי הס' (צ"ב ע"ג) מה שהערותי על דבריו קצת ועי' במג"א (ס"ס תרל"ז) וע"ע בשו"ת פ"י (ח"ב סי' ק"נ) שהסכים בפשטות לדהי"ח בשאל בית וע' בשו"ת עמ"א (סי' ק"ז) שהאריך לפלפולא ויש אתי הרבה פלפולים בחקירות אלו אך לא רציתי להאריך במה שנוגע לעיקר הדין. והנה בתשובת גאוני בתראי (סי' י"ט) הביא תשו' הגאון מג"ש ועוד גאונים במי שקנה קרקע במקום שיש מוצא לכסף אי שייך דין אונאה כיון שקונה על הספק יע"ש שהאריך לפלפל וע"ש עוד מש"כ אם המוכר יודע טפי דאפשר לצמצם מה שהוא בתוך הקרקע רב או מעט שהתיך שם כפי הזמן משא"כ הלוקח שאינו יודע יע"ש שהאריך בפלפוליו. ועשו"ת רשד"ם (חחו"מ סי' שע"ו) בדין זה שדעתו דיש לו דין קרקע אף להסוברים דהעומדים ליבצר הוי כמטלטלין וגם היכא שמכר לו סך כמה קלאפטער עצים שיחצוב הקונה לעצמו שהעלו האחרונים לדין שאין נגמר הקנין מקודם כמו שעל המוכר להשלים עד הסכום כפי השיעור שקצב לו. ומכש"כ היכי שלא יחד לו מאיזה עצים רק שיברור לו כפי הסך הנקצב וע' מעשרות (פ"ב מ"ו) וברמב"ם ור"ש ואינו ענין להא דב"מ וביו"ד (סי' קס"ח ס"ב) ובסקע"ג סעיף י"א וע' ט"ז חו"מ (סי' קצ"ה ס"א): והנה נזכר במכתבי כמה אופנים אשר בכ"א כבר יש דעות כה וכה אשר מהי תיתי לא יוכל המוחזק לטעון קים לי. ולפ"ד הרש"ז מלאדיי בשו"ע שלו (אשר חלק הש"ע שלו מחו"מ איננו ת"י וראיתיו מכמה שנים ובל"ס ישנו ביד כ"ת) עפ"מ שהביא דברי הרמב"ם ביערות שיש חילוק בין של יחידים לשל הממשלה הי' אפשר לדון שם מצד אחר כמ"ש במקא"ח. ואם באנו לדון ולהעמיק בשאלה כזאת הי' צריך לעיין בכולם שדברו במחובר הצריך לקרקע אשר גם אחרי העיון קשה להכריע להוציא מיד המוחזק

ח) ובענין הפשר כעין דין ראיתי בשו"ת שבות יעקב ח"ב (סי' קמ"ה) וח"ג סי' קס"ב בדיין שנברר לפשר כעין דין דכיון שקבלו עליהם הבע"ד לעשות פשר קרוב לדין הכוונה עכ"פ שלא לחצות הדבר שמחולקין בו לעיקר הפשרה רק לעשות שליש בין הבע"ד וכפ"ק דסנהדרין ודעתו נוטה דעכ"פ לא יפטור זה שיתחייב בדין יותר משליש ויתחייב עכ"פ בשני שלישים שזה קרוב לדין וכה"ד דרובא דמינכר היינו כפלים ובטוא"ח ה' ר"ה שהקב"ה בער"ה מוותר ומדמה המשל לבו"ד וגם שילמוד מדעת קונו לוותר שליש משלו לתווך השלו' ומ"מ תלוי בראות עיני הפשרנין לפי אומד דעתו לש"ש כיון שע"פ הדין פטור לגמרי אם אפשר לפשר בפחות עדיף ועכ"פ לא יוותר משליש וכן העלה בח"ג (סי' קפ"ב) לענין שטר ישן דפשרה קרוב לדין היינו הנחת או תוספת שליש

ובזה הנני חותם הפעם ואו"ש לו ולכל הנלוים אליו כמאחז"ל תיכף לת"ח ברכה ישגא שלומו והצלחתו ויתברך בהני תלתא דבמזלא תליא ויגדל שמו לשם ולברכה בקרב הארץ וחפצתי לשמוע ג"כ אשר הבטיח לי מכבר לכתוב ולחוות דעתו בפרטות על דבר באורי המגילות אשר חפצתי לשמוע משפטו ממנו הדוש"ת וחפץ בהצלחתו ומחכה לשמוע ממנו אך טוב ושלום

יוסף זכרי' שטערן אבדפ"ק הנ"ל המחבר ס' זכר יהוסף כו'. סימן ו

ב"ה יום א' דר"ח תמוז תרמ"א לפ"ק אזארקאוו

הרים ישאו שלום וברכה וחיים טובים לכבוד יד"נ ה"ה הרב הגאון המובהק המפורסם. נזר הקודש. רכב ישראל ופרשיו. מאיר הגולה. צדיק ונשגב נ"י פ"ה עה"י כו'. כקש"ת מו"ה יוסף זכרי' שטערן שליט"א אבד"ק שאוול המחבר ספר זכר יהוסף וכו'

אחדשה"ט כמשפט ליראי ד' ולחושבי שמו

יקרת מכתבו קבלתי לנכון ושמחתי לראות משלומו הטוב ומשלום, תורתו והי' לי שעשועים דברי קדשו שהסכים לדברי לדינא. ולאשר דבריו יקרו בעיני אמרתי להשתעשע עוד מעט בענין זה

א) מה שכ' כ"ג אשר לפ"ד שמעין שהוא מהפך בחררה כיון שהי' בידו לגמור אתו כו' עכ"ל ולפענ"ד לא