בכורי שלמה חלק א רצג

מצינו לש"ע שהסברא דחוי' כותבה בסתם והסברא העיקרית בשם יש אומרים. וכ"כ בס' זרע אברהם (יו"ד דף ל"ז) יע"ש ובלא"ה כבר מצאתי משו"ת מהרשד"ם (חח"מ סי' רפ"ח) שכתב להדיא דיכול לומר קים לי כדעת התוס' דשכירות קרקע אינו נקנה בק"ס יע"ש. ובלא"ה כלל בידן דדעה שהובאה בש"ע אף אם קיי"ל כדעה השני' מ"מ המוחזק יכול לומר קים לי כדעה הראשונה. כמ"ש בכנה"ג בח"מ (סי' כ"ה) בשם כמה פוסקים והסכימו לזה הרבה פוסקים וא"כ לא זכה שמעון בהשכירות של הקרקע וא"כ יכול ראובן לומר לשמעון אף אם קנית את היער לא קנית השכירת קרקע. וא"כ תצרוך לחטוב את כל היער בפעם אחת תיכף ולהוביל העצים למקום אחר. כי אין רצוני להשכיר לו המקום. וא"כ א"א ששמעון ישאר אצלו היער. שאינו שוה לו אף חלק עשירית בלא השכירות קרקע

כא) ואין לדחות דכיון דמבואר ברמ"א בח"מ (סי' קצ"ה) דאפילו במקום שכסף אינו קונה בלא שטר מ"מ שכירות סגי לי' בכסף לחוד יע"ש. א"כ קנה השכירות קרקע בכסף. ז"א דכבר העלתי לעיל (באות ט"ז) דקנין כסף לא מהני לי' כלל כיון דאומדנא דמוכח דמה שנותן כסף הוא אינו לקנין כלל רק כמו ערבון. שבאם יחזור מהמקח יהי' ערבוני מחול יע"ש. א"כ לא קנה כלל השכירות קרקע בקנין כסף. ועוד נלפע"ד ברור כיון שכ' הסמ"ע שם (בס"ק כ') דשכירות סגי לי' בכסף לחוד דשכירות לאו מדרך העולם לכתוב שטר דסמכא דעת השוכר בלא שטר כיון דלימים קצובים שכרוהו ומטעם זה הקילו בשכירות מהעכו"ם בכסף וכמ"ש מורם (בר"ס קצ"ד) יע"ש. הנה באמת הט"ז חולק שם על הסמ"ע וס"ל דלהטעם דלא סמכא דעתו אפילו בשכירות אינו קונה ואף דהט"ז כ' זה רק על קונה מעכו"ם. מ"מ נלפע"ד בנ"ד כיון דבמדינתנו מנהג העולם לכתוב ע"פ רוב שטר גם על שכירת קרקע שוב גם לדעת הסמ"ע אינו נקנה בכסף בלא שטר ואפילו אם נימא דבשכירות גם במדינתנו נקנה בלא שטר מ"מ שכירות קרקע מיער דלעולם הדרך לקנות בשטר ולא סמכא דעתו של אדם מעולם שלא לכתבה בהשטר על כמה שנים יהי' לו רשות לחטוב היער. כיון דדרך לקנות יער על כמה שנים שוב דומה למכירה דלא סמכה דעת הלוקח לקנות בלא שטר. א"כ לא קנה עדיין השכירות קרקע בכסף בלא שטר. וא"כ ממילא מתבטל המקח דאינו שוה אצלו היער בלא השכירות קרקע כנ"ל

כב) באופן אחר נוכל לומר ע"פ הנ"ל כיון דבק"ס נכלל גם שכירות קרקע דיכול לומר קים לי דאינו נקנה בק"ס שוב אף היער לא קנה מדהוי כקני את וחמור דמבואר בח"מ (סי' ר"ג) די"א באם מקנה לו קרקע ומטלטלין ומעות כיון דמטבע לא נקנה בחלופין גם הקרקע ומטלטלין לא קנה יע"ש. וא"כ יכול ראובן לומר קים לי כי"א אלו דבאופן זה לא קנה כלל. וכמו שהבאתי לעיל (באות כ') בשם כמה פוסקים דיכולים לומר קים לי כדעה זו דלא קנה כלל. ויש להוסיף כאן דגם לי"א דס"ל דקנה מחצה והיא דעה העיקרית להלכה כמ"ש (בסי' ר"ט ס"ד) מ"מ בנ"ד מודו דלא קנה כלל דבשלמא במעשה דמרדכי באחד שהקנה לחבירו בק"ס קרקעות ומטלטלין ומעות אינם קשורין המעות עם הקרקע ולא המטלטלין עם שום אחד מהם כי כל אחד דבר נפרד בפני עצמו. מ"ה יש לומר דקנה מחצה. אבל בנ"ד היער בלא השכירות מקום אינו שוה אף חלק עשירית ממה שנותנים. דהא לא יכול לחטוב כל העצים בבת אחת ולמכרם בפעם אחת וגם השכירות קרקע בלא היער ג"כ א"א כיון דהקרקע עומדת תחת היער ולא נוכל לשמש עני'. וכיון דתלוי זה בזה מודים דאם לא קנה השכירות קרקע ממילא בטל גם קנין היער. כיון שא"א זה בלא זה ולמדתי זה מדברי שו"ת הרשד"ם (חח"מ סי' רנ"א) שכ' לחלק כן יע"ש. וכ"כ התומים (בסי' ס"ו סק"ו) דיש להבין מש"כ הטור בשם רמב"ן דלכך לא קנה הנייר הואיל ואין קונה השעבוד ואין קנין לחצאין דלא תקשה מרמ"א (סי' ר"ח) דפסק דקני את וחמור קנה מחצה והרי אמרינן קנין לחצאין וצ"ל דשם לא טוען המוכר ולוקח והנותן והמקבל שהם תלוים זה בזה ד"מ הקנה לו מטבע ובית בק"ס ושניהם מודים דשייך הקנין זה לזה ואפילו לא הקנה לו המעות הי' מקנה לו הבית רק שם אנו דנין דיהי' הק"ס בטל הואיל ואין מועיל לגבי מטבע בזו רבו הדיעות ע"ש. אבל אם המוכר או הלוקח טוען אדעתא דהכי נעשה קנין על הבית בשביל שיקנה המטבע ג"כ אבל זולת זה לא מכרתי ואין רצוני למכור או ליקח זה בלי זה לכ"ע הוי שם טענה וכיון דלא נתקיים הקנין חל על המטבע אף על הבית לא חל דלא נגמר הקנין כלל יע"ש. ואשתמיטתי' להתומים במחכת"ר שכבר קדמו בעיקר החילוק הרב מהרשד"ם הנ"ל שהבאתי. היוצא לנו מזה דבנ"ד גם לדעה שס"ל דקני את וחמור קנה מחצה מודו דלא קנה כלל וא"כ פשיטא דיכול ראובן לומר קים לי כדעת התוס' והרשד"ם והי"א שבש"ע דשכירות קרקע אינו נקנה בק"ס. ושוב גם גוף היער לא קנה מטעם קני את וחמור מלבד שיכול לומר קים לי כדעה שלא קנה כלל. ואף שני פעמים קים לי יכול לומר כמ"ש בכנה"ג בח"מ (סי' כ"ה) רק באמת א"צ כאן רק פעם אחת קים לי לענין שכירות קרקע אבל לענין קני את וחמור א"צ קים לי כיון דהרמ"א פוסק להדיא (בסי' ר"ט ס"ד) כהדעה שקנה מחצה. ובנ"ד גם דעה זו מודה דלא קנה כלל כיון שקשורים זה בזה כנ"ל וא"כ פשוט דבשביל הק"ס א"צ לקבל מי שפרע

כג) באופן אחר נלפע"ד לומר דבנ"ד בטל הק"ס והקנין כסף לענין מי שפרע כיון שכתוב בשטר וז"ל כי ראובן מכר לו חלקו בלי שיור וזכות כלל כו' הבנינים כולם והמאטריאל וכדומה הכל נמכר כו' לשמעון בעד הנ"ל עכ"ל. ונראה דלשון חלקו וקדומה הוא דבר שאין בו ממש דלא נקנה בקנין. כמ"ש בח"מ (סי' רי"ב ס"א) דאין אדם מקנה לא במכר ולא במתנה אלא דבר שיש בו ממש אבל דבר שאין בו ממש אינו נקנה כו' יע"ש. ועי' בשו"ת בית יהודה מהגאון מהר"י יעוש (חח"מ סי' ל"ג) וז"ל אין קיום במתנה שהיתה באופן הנזכר שלא נעשה בה אופן המועיל שמה שכתב הסופר בתחלה שנתתי כל חלקי וזכותי שיש לי בחצרי כו' הוי דבר שאין בו ממש שהחלק והזכות אינו דבר בעין עיין בב"י (סי' ר"ץ) בד"ה כ' הריב"ש בתשובה אין לומר כי זכות שתחול בו ההקנאה והו"ל כמקנה לחבירו אכילת פירות דקל או דירת בית דלא קנה עד שיקנה לו גוף הבית לדור בו כדאיתא ריש (סי' רי"ב) יע"ש. וא"כ ה"ה בנ"ד לשון חלקו וקדימה דזה ג"כ זכות הוי דבר שאין בו ממש ושוב הוי כאומר קני את וחמור ויכול ראובן לומר קים לי כי"א דלא קנה כלל. מ"ה בטל הק"ס לגמרי וא"צ לקבל מי שפרע. ונלפע"ד להביא עוד ראי' לזה מדברי שו"ת הגר"ע איגר (סי' קמ"א) שכתב לבטל צוואה בקנין מטעם שנכלל בו ליתן שכירת בתים שלשים ר"ט ודמי שכירות מקרי דבר שלב"ל כמ"ש מהריב"ל (ח"א סי' נ"ח) וכיון דנכלל הכל בקנין אחד כיון דבטל על דמי שכירות י"ל דבטלה כולה ולא קנה כלל יע"ש. וא"כ ה"ה בנ"ד יכולים לבטל הק"ס בשביל שנכלל בו חלק וקדימה דהוי דבר שאין בו ממש ושוב ליכא מי שפרע

כד) באופן אחר נלפע"ד לומר דבנ"ד בטל הק"ס גם לענין מי שפרע כיון שכתוב בשטר שראובן מכר לו חלקו בלי שיור וזכות כלל בעד סך עשרים וארבעה אלף וחמשה מאות רו"כ במזומנים פדיון העצים מיער הזה מיום פלוני שנה פלונית יעלה לתשלום הנמכר כו' וכפי החשבון ינוכה הסכום הזה מדמי חלק היער הנמכר עתה. דמי הקנין נתן היום במזומן חמשה מאות רו"כ כו' ס"ה שנים ועשרים אלף וחמשה מאות רו"כ הפדיון מזמן פלוני עד היום נחשב ע"ח ראובן ערך שני אלפים רו"כ. ס"ה ארבעה ועשרים אלף וחמשה מאות רו"כ א"כ נראה בעליל שקנה כעת היער כפי מצבו בזמן פלוני למשל עשרה אלפים קלאפטער ומאז ועד עתה נמכר חמשה מאות קלאפטער. והכסף קבל ראובן. וא"כ קנה שמעון גם דמי מחיר החמשה מאות קלאפטער ונותן בעד עשרה אלפים קלאפטער ס"ה ארבעה ועשרים אלף וחמשה מאות רו"כ רק הפדיון ערך שני אלפים רו"כ שקבל ראובן עבור החמשה מאות קלאפטער צריך ראובן להשיב לשמעון. וינוכה מחשבון שצריך שמעון לתת לתשלום הסך ארבעה ועשרים אלף וחמשה מאות רו"כ וא"כ קנה שמעון מראובן קרקע