בכורי שלמה חלק א רפא

יראת שמים שבתורת אם לא יגיד יוכרח להגיד האמת וא"כ יהי' לי שני עדים לברר כי אז לא הי' נגמר עוד הקנין הי' הפשר והקנין מהעסק בטעות

ג) שמעון טוען לראובן למה לא הגדת תיכף שיש לך עדים או עד אחד

ד) וראובן טוען שכותב של שמעון איים עליו בשם שמעון כי יצווה עליו שלא להראות לו פנקס מהעסק החדש כדי שלא ידע ראובן חשבון יער החדש ממכירת העצים עד תומו. ועוד איים על ראובן כי לאשר כמעט רוב הפדיון ככולו מעסק הישן הוא מהליווראנט מעיר פלוני. ועל המקום בעצמו לא נפדה אף חלק מאה ממה שצריך לפדות. וכבר עשה הליווראנט עסק גדול לקנות רק בעסק החדש אצל שמעון. וגם להב"ד הגיד הכותב כן בשם שמעון כאשר הסכימו ואמרו לי שטוב לפניו להתפשר למכור עסק הישן בשביל זה. וכיון שנודע לראובן כי הוא שקר מוחלט רק אדרבא הליווראנט אמר שלא יקנה בעסק החדש רק בעסק הישן של השותפות א"כ הפשר והקנין בטעות וחוזר

ה) ראובן טוען דמה דהתפשרתי הי' בשביל שלא היה לו גילוי דעת ברור ואמרו לי שאצרוך לקבל ואח"כ יעשו פשרה. ועכ"פ הב"ד לא אמרו לו גילוי דעת ברור רק שאמרו לו שהד"ת לא יכוף אותו למכור. וחשבתי כי הב"ד אינם יודעים טמונותי שאף אם ע"י פשר שלהם אזכה בעשרה פראצענט או בחמשה עשר פראצענט ג"כ לא אצריך למכור. אולם אני ידעתי שבאם בל אשיג לכל הפחות עשרים פראצענט אז מזיק מאד לעסק הישן. ושמעון הי' לו גילוי דעת ברור כמו שאמר הראש ב"ד בעצמו וכיון שקודם שנגמר הפשר אמרו לי הב"ד שהיום יסכימו שאמכור יער הישן. לזאת גמרתי בדעתי לגמור [כי חשבתי שמסתמא אין לי כל העשרים פראצענט וא"כ בוודאי מזיק לעסק הישן] וכיון שכעת נודעתי שהפסק הי' שלא אצרוך לקבל כלל רק לתת ד' מאות רו"כ. והעשרים פראצענט מעסק החדש כולו שלי ושוב אינו מזיק לעסק הישן כיון ששמעון מכר גם לשותף אחר ערך עשרים פראצענט. ובעסק הישן ג"כ יש לו חמשים פראצענט. ואם היה לי גילוי דעת ברור כמו שהי' לשמעון פשוט לכל בר דעת שלא מחלתי העשרי' פראצענט מעסק החדש חנם וגם לא הי' מכרתי עסק הישן. כי בדעתי הי' לקנות עוד ולא למכור מה שיש לי מכבר ואם גם שמעון לא הי' לו גילוי דעת ברור ג"כ לא התפשר לקנות אצלי רק הי' רוצה לשמוע הפסק. וא"כ הוי הפשר והקנין בטעות וחוזר

ו) ושמעון טוען דלא מאמין מה שטוען ראובן שהי' לו גילוי דעת שיצריך לקבל ואח"כ יעשו פשרה אף שיקבל. ועל זה אין לו עדות כי שליחו היה קרובו של ראובן ופסול לעדות

ז) ראובן טוען דעיקר הפשר הי' כפי שאמרו הדיינים על חלקי מהעשרים פראצענט מעסק החדש אשר שמעון ישלם לי עסקי הישן יותר משויו חמשה מאות רו"כ כפי ששוה אצלו. ואף שאצלי שוה הרבה פחות מפני עסק החדש שמזיק לזה. מ"מ ישלם לי כפי ששוה מקודם שעשו עסק החד ועוד ישלם יותר ה' מאות רו"כ וכיון שנתברר כעת כי לא די שאין לי עבור העשרים פראצענט החמשה מאות רו"כ. רק יש עוד היזק בעסק הישן איזה אלפים רו"כ. א"כ הפשר והקנין על שני העסקי' בטעות וחוזר. דכיון שנתבטל אצל העשרי' פראצענ' כיון שנתגלה שלא השגתי כלום עבור הפשרה רק אדרבה יהי' לי הפסד גדול עבור הפשרה שוב גם קנין השני בטל כיון דידוע לב"ד שמכרתי רק מפני שלא ידעתי שיהי' לי העשרים פראצענט בעסק החדש כיון שלא הי' לי גילוי דעת ברור כמו שידוע לב"ד וא"כ היה הפשר והקנין בטעות

ח) ראובן טוען שיכול לברר אשר נתאנה על יתר משתות כפי אשר יוכל להשיג עבור היער כשימכור לאחדים. ואף אם ימכור לסוחר בפעם אחד יוכל למצוא סוחר שיתן יותר משתות כיון שכעת מקח היערים הלוך וגדול מיום ליום וכל אחד קונה כשיחשוב שישיג רק קרן וחושב שיעלה מקח העצים כאשר הוא באמת בפולין אשר מדי שנה בשנה מחיר היערים הלוך וגדול וגם כי בחורף הזה ירד מעט מחיר הקלאפטער בכל זאת מחיר היערים לא ירד. כיון שידוע לסוחרים דלשנה הבאה יעלה מחיר הקלאפטער מעלה מעל' כדרך כל השנים כיון שנתמעט בכל שנה הרבה יערים מפאת החטובה. ועכ"פ זה ברור וידוע שיברר ראובן שבאם לא הי' מוכר לשמעון רק שהי' מוכר רק החצי לאחדים בוודאי נתאנ' על יתר משתות וגם ידוע להב"ד דבלא הפשר שסבר שישיג כל שיווי היער הישן בלי הפסד כלל ושישיג עוד יותר חמשה מאות רו"כ מכפי ששוה לשמעון לא הי' מוכר יער הישן. וא"כ בטל המקח כיון דנתאנה על יתר משתות כפי שהי' מוכר בעצמו לאחדים. וגם הי' מרויח הפראצענט אשר ישיג באם מכרו לשמעון בפעם אחת וא"כ המקח בטל

ט) ושמעון טוען דאף שנתאנה ראובן על יתר משתות באם היה מוכר לאחדים מ"מ כשהי' מוכר בפעם אחת לא נתאנה על יתר משתות

י) ראובן טוען שגם הקנינים בטלים מפני שלא נכתב עוד קאנטראקט רעיענטנא או עכ"פ בלשון פולאנית. ובכתב כתוב להדיא שיחזיקו המקח באקט רעיענטנא א"כ כל זמן שלא נכתב אקט הזה רעיענטנא לא סמכה דעת שמעון ודעתי על המכירה

יא) ושמעון טוען כיון דכתוב בשטר נע שה בק"ס באופן היותר מועיל דלא למהדר בי'. א"כ נראה דדעתם הי' לקנות מיד ולא בשעת כתיבת השטר רעיענטנא. ועוד טוען שמעון דאף דהשטר נכתב בכתב יהודית מ"מ כיון שיש לי ג"כ כתב פולאנית דכתוב בו אחריות של המכירה שנעשה בינינו א"כ הוא מופת שנעשה מכירה. ואם כן אוכל לזכות בדיניהם. ואף דבדיניהם לא אוכל לזכות רק חמש' מאות רו"כ שנתתי לראובן שכתוב בכתב היהודית מ"מ כיון שאוכל לזכות קצת בדיניהם יש לו חשיבת שטר

א) תשובה זה יצא ראשונה לברר מי נקרא מוחזק כי נפקא מינה רבתי לדינא מי יוכל לומר קים לי. הנה בעסק הישן שעדיין לא מסרו ליד הלוקח ולא כתבו עוד על שמו רעיענטנא פשוט כביעתא בכותחא דראובן המוכר נקרא מוחזק כיון דהכל עוד תחת ידו היער וגם הכסף האנדגעלד. דראובן יש לו חזקת מרא קמא וגם יש לו חזקת ממון דהשתא לא מבעיא אם נימא דיער נידון כקרקע פשוט דראובן נקרא מוחזק כמ"ש בכתובות (דף כ'.) אוקמא ממונא בחזקת בר שטיא עי"ש דמשמע מתוס' ד"ה ואוקי ממונא כו' אף דהי' הלוקח מוחזק. וכן משמע בב"מ (דף ק"ב.) דפסקינן כר"נ דקרקע בחזקת בעלי' עומדת וכ"ה הרמב"ם (בפ"ו מהל' שכירות) יע"ש. וא"כ ה"ה בנ"ד דמקרי ראובן מוחזק ובפרט דכל זמן שלא כתבו בערכאות ולא קבל הסך עשרת אלפים וה' מאות רו"כ והוועכסלין על סך הנשאר מחיר היער הוא מוחזק גמור. דבידו שלא לכתבו בערכאות ועדיין לא יצאה מחזקתו. עי' לקמן באות י"ב ודו"ק] ובזה לכ"ע מקרי מוחזק גמור. אלא אפי' אם נימא דיער דינו כמטלטלין מ"מ נקרא ראובן מוחזק כיון שהוא עדיין העסק בידו ומוחזק בו כל זמן שלא נכתב בערכאות וליכא שטר מכירה בלשון לוע"ז. ועי' בש"ך ח"מ (סי' צ"א ס"ק ל"ג). אולם בעסק החדש שכעת הוא ת"י שמעון לכאורה שמעון הוא מוחזק. מ"מ נלפע"ד דבנ"ד ראובן הוא מוחזק מלבד שיש ת"י שני אנפים רו"כ שנתן לו שמעון רשות לקחת בעיר פלוני על חשבונו וראובן לקח מעות הנ"ל ברשות וכעת הוא תופס סך הנ"ל על העשרים פראצענט מעסק החדש שיחזיר ויתן לו קאנטראקט על העשרים פראצענט וגם יש לו וועכסלין של שמעון ע"ס ב' אלפים רו"כ יש לומר מטעם אחר שראובן מוחזק כיון שיש לו חזקה דמעיקרא בוודאי. ושמעון יש לו ספק אם קנה הקרקע או לא. [כמו שאבאר בעזה"י באות ט"ז וי"ז וי"ח וי"ט כו'] מ"ה ראובן מקרי מוחזק כמו שהבאתי לעיל מכתובות ומב"מ ומרמב"ם (בפ"ו מה' שכירות). והא שם מיירי במשכיר בית לחבירו ונתעברה השנה כו'. והא בבית פלוגתא בח"מ (סי' צ"ה) בתלוש ולבסוף חיברו אם מקרי קרקע ואפ"ה לענין חזקה מקרי קרקע. וא"כ ה"ה בנ"ד דגם כן