בכורי שלמה חלק א רעט

ונראה לי עוד יישוב הגון ע"ד הגאונים דהנה כבר כתבתי דעיקר הטעם דלמ"ד עח"כ א"נ במסירה לבד כיון דאין מוכח מתוכו שחייב ללוקח ותלוי בפלוגתא דאביי ורבא למ"ד אנב"מ אם צריך לה"ר דלמ"ד א"צ לה"ר וודאי מקרי מוכח מתוכו אף שלא נזכר שמו בתוך השטר כמו שטר שכתוב בו ממך כמבואר (בסי' נ') והנה פלוגתא זו אי צריך לה"ר והיינו אם השיעבוד נמשך לגמרי אחר הנייר למ"ד אנב"מ נראה דתלי' אי הא דא"ר פפא צריך למכתב בי' קני לך איהו וכל שיעבודי' הוא גם למ"ד אנב"מ דאי נימא דשטר ושיעבוד הכל אחד וא"צ לומר קני ממילא א"צ לה"ר אבל אם נאמר כמו שצידדו התוס' דגם לרבי דאנב"מ אין השטר והשיעבוד אחד דצריך לה"ר א"כ לדידן דקי"ל כר"פ וודאי דתליא בפלוגתא דעח"כ. אבל אם נימא דלא כר"פ וא"צ לה"ר י"ל דלא תליא אם עח"כ כיון דמוכח מתוכו כמו שכ' בו ממך. וא"ל א"כ קיי"ל כאביי לגבי רבא דצריך לה"ר ולא חשיב ביע"ל קג"ם י"ל דהא רבא ס"ל באמת אין אותיות נקנות במסירה אלא דלפי גירסת בה"ג קיימא לן כרבי ואמימר ור"פ ודוק. אלה דברי ידידך

ישראל יהושע חופ"ק קוטנא

סימן ג

ב"ה יום א' קדושי' ט"ו למ"טמונים שנת תרל"ז לפ"ק אזארקאוו

שמש הברכה מרפא בכנפי' תופיע ותחל באוהל כבוד ידידי הרב הגאון המפורסם. סיני ועוקר הרי הרים בפלפולו העצום. ידיו רב לו לשוט בים שני התלמודים. חסידא ופרישא. נ"י פ"ה עה"י כו' כקש"ת מו"ה ישראל יהושע שליט"א אבד"ק קוטנא המחבר ס' ישועות ישראל

אחדשה"ט כמשפט ליראי ד' ולחושבי שמו

יקרת תשובתו קבלתי לנכון שמחתי בתורתו כבשמחת תורה. והנני נותן תשואות חן לכ"ג אשר שם עין בקורת על דברי. ומפני חג הפסח נתעכבתי בתשובתי עד היום והנני להשיבו ולהשתעשע בדברי קדשו

הנה כ"ג הקשה על תירוצי על הבה"ג שכתבתי דאביי לשיטתו דס"ל עדים בחתימה זכין לו אז אף אם ס"ל כר"מ דעח"כ מ"מ אנב"מ. והקשה כ"ג על זה הלא התוס' והרא"ש והטור ור' ירוחם פסקו בסי' ל"ט כאביי דעבז"ל וס"ל דאין אנב"מ. ולפענ"ד עדיין לא נסתר בזה תירוצי. הלא האחרונים כ' בעצמם דסברא זאת אם אנב"מ תלוי אם עבז"ל זה דוקא לסברת רבינו ישעי' שהביא הטור בחו"מ (סי' ט"ו) אבל לדעת הטור שם שהוא דעת הרא"ש שם בפ' גט פשוט (דף קס"ט.) דאין מועיל כתיבה ומסירה רק לשטר קנין א"כ עיקר מחלוקתן בשטר קנין שע"י שטר זה קונה השדה ואעפ"כ ס"ל לרבנן דרבי דאין אנב"מ לבד. ש"מ דאף דהשטר גורם השעבוד מ"מ אין מועיל המסירה להשיעבוד והטעם דהשיעבוד הוא קרקעות ואין קרקע נקנה כ"א בשטר או בחזקה וכסף וחלופין. אבל סברא הנ"ל דזה תלוי בזה דוקא לדעת ר' ישעי' דבשטר ראי' מועיל כתיבה ומסירה. מ"ה אי אמרינן עבז"ל דאז אין ההלואה גורם השיעבוד רק העדים החתומים בשטר לכך עדים החתומים זכין אף שעדיין לא הלוה לו לכך במסירת השטר זוכין בהשיעבוד אבל למאן דלית לי' עבז"ל. ואין השיעבוד ע"י חתימת העדים בשטר אז אין אנב"מ. אבל לדעת הטור והרא"ש זה לא תלוי בזה כנ"ל. וא"כ לא קשיא קושית מעכתר"ה על תוס' והרא"ש והטור ורי"ו דס"ל כאביי עבז"ל ואפ"ה ס"ל דאין אנב"מ משום דהרא"ש והטור לשיטתי' דלא כר' ישעי'. ונוכל לומר דגם תוס' ור' ירוחם ס"ל כהרא"ש והטור דלא כר' ישעי' ז"ל מ"ה אין זה תלוי בזה כנ"ל. וא"כ נוכל לומר דבה"ג ורב האי גאון ס"ל ג"כ כשיטת ר' ישעי' ומ"ה זה תלוי בזה וממילא ליכא קושיא מב"ב (דף ק"ע.) וקידושין (דף מ"ז:). והנה מה שתירץ כ"ג את דברי הגאונים מתקו לי מדבש ודפח"ח

אלה דברי אוהבו מקרב לב דוש"ת מוקירו ומכבדו כערכו הרב משתחוה מרחוק מול הדרת קדשו

שלמה אברהם בהמופלג יר"א כש"מ דניאל זאב רזעכטע נ"י

סימן ד

שיל"ת יום א' כ"ב סיון אמר"ת לפ"ק אזארקאוו שמש ברכה מרפא בכנפיה וכוכבי ההצלחה יופיע יהלו באוהל כבוד יד"נ ה"ה הרב הגאון המובהק המפורסם בקצוי ארץ סיני ועוקר הרי הרים לו נגלו מצפוני הש"ס בבלי וירושלמי צדיק ונשגב נ"י פ"ה ע"ה כו' כקש"ת מו"ה יוסף זכרי' שטערן שליט"א. אבד"ק שאוול המחבר ס' זכר יהוסף

אחדשה"ט כמשפט ליראי ה' ולחושבי שמו

לאשר ידעתי מעלת כ"ג כי במקום גדולתו שם ענותנותו לזאת הרהבתי בנפשי לבוא לפני כס כבודו להציע לפני רו"מ אשר העלתי בעניי בדבר נידון אשר בא על דעתי דבר עמוק מאד ואמרתי להציע רחשי לבבי בענין זה לשמוע חות דעתו הגדולה **(אף שכל השאלות האלה אין להם כל תקף לדון דינם כב"ד הקהל רק דינא דמלכותא דינא ורק לחדודא ופלפולא הדברים נאמרים.)** ומתורתו ילמדני כי מאד ערגה נפשי לשתות בצמא דבריו הקדושים

שאלה בראובן שהי' לו יער בשותפות עם שמעון במקום פלוני והלך שמעון שותפו לקנות יער על מיצר של השותפות עבורו לבדו וקנה אצל הפלימפאטענט אולם הפלימפאטענט לא יוכל לגמור הקנין בלא חתימת יד האדון ונתודע לראובן מזה ונסע ג"כ להאדון ורצה לתת יותר עבור היער ג' אלפים רו"כ ונתן האדון קוויטל לראובן שילך להפלימפאטענט שיגמור העסק עם ראובן וכשראה שמעון כן הוכרח להתפשר עם ראובן לקנות העסק החדש ג"כ בשותפות רק שאמר שמעון לראובן שהוא יקח קאנטראקט אצל האדון והוא יתן קאנטראקט על חלקו לראובן וכן הי' שנתן לראובן קאנטראקט שמוכר לו מעסק פלוני עשרים פראצענט וראובן נתן לו, שני אלפים רו"כ אנדגעלד בתחלת פרעון ועשה קאנטראקט בכתב פולאנית כדת וכדין וכשבאו לביתם תבע שמעון את ראובן לדין וטען שמעון שמה שנתן קאנטראקט לראובן הי' מפני האונס שרצה לתת יותר אבל באמת אז הי' לו קוויטל מהאדון שבאם יסכים על פונקטען כזאת וכזאת ימכור לו הפלימפאטענט והוא באמת הסכים על זה רק מפני היראה שלא יזיק לו הי' מוכרח להתפשר עם ראובן אבל מסר מודעא תיכף קודם שכתב הכתב שיהיה לו דין תורה עם ראובן על זה וראובן טוען שבעת שהלך להאדון לקנות אמר לו האדון שהפלימפאטענט לא יוכל לגמור שום עסק בלא חתימת ידו והסכמתו רק יכול להציע העסק לפני הקונה כמו סרסור ולראי' הראה ראובן הקוויטל שנתן לו האדון להפלימפאטענט שיגמור עמו העסק ובאם הי' אז גמר העסק לא הי' נותן לו קוויטל לגמור העסק עם ראובן ואף שיש לשמעון רשום מהאדון להפלימפאטענט שבאם יסכים לפונקטען ימכור לו והוא מאוחר מקוויטל של ראובן טוען ראובן שזו הרשימה נעשה אחר הקניה של ראובן משמעון שפעל אצל האדון שיכתוב לו הזמן מקודם באשר יודע שלא הי' לו אז הרשימה מהאדון וגם יש לראובן עד אחד כשר שהאמת אתו שאז לא הי' לשמעון קוויטל הזה. ועוד דאם הי' לו זאת הי' מראהו לראובן רק שראובן לא טען כלל מהעד בשביל שלא הי' לו שני עדים וכשערכו הטענות לפני הב"ד ונגמר הפסק כולו לא רצה שמעון לילך לשמוע הפסק רק רצה גילוי דעת מהב"ד ושלח להבורר שלו שיגידו לו גילוי דעת כי כן הסכימו הבעלי דינים ביניהם שיהיו מותרים לשמוע גילוי