בכורי שלמה חלק א רע

פלוג. וא"כ ה"ה באלמנה היכא דאינה משועבדת פטורה להניק ולא אמרינן לא פלוג. אלא אפילו לפי שיטת הפוסקים דס"ל בדעת הר"ש דמתיר אפילו במכירה וכמ"ש להדיא בס' אור זרוע הגדול ה' יבום וקידושין (סי' תרכ"ט) בדעת הר"ש. אפ"ה לא קשה קשית הב"ש. די"ל דהר"ש נקט גרושה וכ' הטעם משום דאינה משועבדת. א"כ שפיר כמו שהי' כתוב גם באלמנה דהעיקר בטעם תליא מילתא. ומ"ה נקט בגרושה דמילתא פסיקתא נקט דלעולם היא משועבדת. אבל באלמנה יש חילוקי דינים והי' צריך להאריך דבהכניסה נדוניא רבה או כשבני משפחתה אינם רגילים להניק וכן אם אין לה מזונות דאז אינה משועבדת מותרת להנשא ואם לאו לאו. לכן נקט בקיצור דבגרושה מותרת להנשא כיון דאינה משועבדת [דכן היא הגירסא לפי דעת רובא דרבוותא וכמו שהבאתי לעיל ב' הגרע"א בתשובה (סי' צ"ה)] ואז ממילא נדע דגם באלמנה במקום דאינה משועבדת מותרת להנשא, וכעין דאמרינן בעירובין (דף ב'.) אלא סוכה דנפישין מיליה פסיק ותני פסולה. וכדאמרינן בפסחים (דף ג':) לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה יע"ש. אף דיש לחלק מהתם בסוכה

מז) תדע דאם נימא דלא פלוג רבנן בתקנתן מ"ה באלמנה בכל אופן אסורה להנשא תוך כ"ד חודש. א"כ גם גרושה תהי' אסורה להנשא וכמ"ש באמת בשו"ת הריב"ש (סי' תס"ג) וז"ל וכבר הסכימו האחרונים ז"ל דמניקה שמת בעלה לאו דוקא אלא ה"ה נתגרשה כו' אף דליכא סכנת ולד יע"ש. נראה דס"ל דאף באינה מכירה בנתגרשה אפ"ה אסור מטעם לא פלוג. אולם רוב פוסקים חולקים על הריב"ש וס"ל דבאינה מכירה בנתגרשה ודאי מותרת וע"כ דלא אמרינן משום לא פלוג. ואף דבהבחנה אמרינן לא פלוג דבכל אופן צריך הבחנה כבר תרצתי לעיל (אות ט"ו) דשאני התם דלא מינכר בין הראוי' לילד בין לא ראוי' לילד. אבל בין גמלתו ללא גמלתו או בין נתנה למניקה או לא נתנה או צמקה ללא צמקה ניכר. מ"ה ל"ש בי' לא פלוג

מח) ומה שהקשה עוד הב"ש על האמונת שמואל וז"ל ולכאורה יש להביא ראי' מש"ס אפילו אלמנה עשירה אסורה דהא בי ריש גלותא התירו חז"ל משום דהם מפורסמים ובוודאי ר"ג עשירים היו ומ"מ מחמת עשירים אסורים כו' עכ"ל. וכן הקשה בשו"ת כנסת יחזקאל (סי' נ"ט) והוסיף להביא ראי' דבר"ג עשירים היו ח"ל דנודע דבר"ג היו עשירים כמבואר בגיטין (דף ל"א:) רנב"י דיתיב בגוהרקא דדהבא כו' דלמא מאינשי דביר"ג כו' וכן מצינו כמה פעמים בשלשלת הקבלה וס' יוחסין להראב"ד ולכך התיר ר"נ שהי' לאל ידה לשני שפחות כו' יע"ש

מט) ונלפע"ד לתרץ השגתם. דהא מבואר בשו"ת אמונת שמואל (סי' ב') דכי היכא דבגרושה באינה מכירה שריא לאנסובי ולא אמרינן דגזרו בה משום לא פלוג כמו בהבחנת ג"ח ברדופה ועקרה וכו' אלא מדמינן לה מת הילד או ששכרו מינקת ג"ח בחיי בעלה דלא מקרי מינקת חבירו א"כ פשוט דה"ה והוא הטעם באלמנה שמת בעלה והיא אינה מחויבת להניק אפילו ע"י כפי' בשכר כגון שהכניסה לו ב' שפחות או ממון הראוי לקנות או שבני משפחתו או משפחתה אינם רגילין להניק כלל ג"כ שריא לאינסובי ולא מקרי ג"כ מינקת חבירו אלא היכא דיכול לכופה להניק בשכר כגון שלא הכניסה ודרך משפחתו או משפחתה להניק יע"ש. א"כ י"ל דמ"ה צריך בר"ג הטעם דלא הדרי בהו כיון דאף דכל ההיתר הוא רק דביש לו ב' שפחות הוי דומיא דגרושה באינה מכירה דיש להתיר משום דאינה משועבדת א"כ ה"ה באלמנה ביש לה ב' שפחות לפ"ז י"ל דמ"ה צריך הטעם בר"ג דלא הדרי כדי שנוכל להתיר בר"ג אף במקום דמכירה. דאז לפי הטעם דהם עשירים לא מהני דלא עדיף מגרושה דג"כ במכירה אסורה להנשא אף דאין שיעבוד עלי' אבל לפי הטעם דשאני ר"ג דלא הדרי יש להקל כיון דנתנתו למינקת ולא הדרי בהו. ומתורץ ות הב"ש והכנ"י

נ) אולם באמת ז"א לפי מה שכ' הרב המגיד בה' גירושין (פרק י"א) ב' הרשב"א בתשובה דאפילו לר"ג כל זמן שהניקתו האם עד שמכירה לא תנשא אלא כופין אותו ומניקתו מפני סכנת הילד. יע"ש. ובפרט לפמ"ש באסיפת זקנים בכתובות (דף ס'.) ב' המורה דמכירה פי' שאינו רוצה לינק מאשה אחרת ע"ש. א"כ כיון דנתנתו למינקת בהני דבר"ג א"כ לא נוכל לומר דמיירי גם במכירה. אמנם לפי מה שדחה באס"ז והעלה דאף אם הוא יונק מאשה אחרת אם הוא מכיר את אמו כופין איתה שכיון שהיא מכירה אם תניחנה תיקשה לו פרישת אמו ומסתכן כו' יע"ש. א"כ לפי שיטת ה"ה מיירי דוקא באינו מכירה. הדרא קשית הב"ש והפנ"י לדוכתא

נא) לכן נלפע"ד לתרץ באופן אחר. ע"פ מ"ש בשו"ת אמונת שמואל שם ומיהו בהא ודאי החמירו אלמנה מגרושה לדעת הרשב"א היאך שמת בעלה והיא התחילה להניק ואינה מכירה אסורה בכל האופנים שבעולם אפילו היכא דהכניסו ב' שפחות וטעם דהיא קריא מינקת חבירו בשעת מיתתו ושוב יכול לכופה להניק ולכן בי ר"ג אסרינן להו בס"ד דגמרא אפילו באינה מכירה וכמ"ש ריב"ש לפי שכבר התחילה להניק וגלי דעתי' דרוצה להניק כמ"ש ב"י ב' תשו' הרשב"א כו' משא"כ בלא התחילה מעולם והוא בדין לא יכול לכופה שרי לאינסובי דלא הי' עליו שם מינקת חבירו יע"ש. לפ"ז מיושב שפיר קשית הב"ש והכנ"י הנ"ל. דמ"ה צריך הש"ס לומר הטעם ההיתר בדבי ר"ג משום דלא הדרי בהו כיון דבלא טעם זה אף ביש לה שני שפחות ג"כ אסורה להנשא כיון דמיירי בדבי ר"ג שהתחילה להניק וגלי דעתי' דרוצה להניק ואז לא מהני אף ביש לה שני שפחות. וא"כ נהי דבי ר"ג המה עשירים לא עדיף מיש לה שני שפחות דג"כ לא מהני מ"ה הוכרח הש"ס לומר הטעם משום דבי ר"ג לא הדרי בהו אבל בשאר אינשי באמת אסור אף בעשירים. ומיושב קשית הב"ש וכנ"י בעזה"י

נב) לפ"ז נלפע"ד לתרץ קשית האבני מלואים (סי' י"ג ס"ק י"ח) שהקשה דאי נימא דגזרינן אטו מכירה א"כ היכי שרי רב נחמן להני דבי ר"ג כיון דבי ר"ג נמי כל שמכירה אסור וכמ"ש הרב המגיד מה' גירושין (פי"א). ואין לומר דשאני דבי ר"ג דלא גזרינן בהו אטו הא משום דענינם נודע ומפורסם וכמו שיבואר לפנינו בשם הריב"ש דהתם היינו שענינם נודע ומפורסם בנתנו למינקת. אבל זה שיתפרסם אם הילד מכירה או לא דבזה צריך בדיקה אם מכירה ולא יתכן בזה פרסום וא"כ אפילו נתנתו למינקת נגזור אטו מכירה והאריך בזה והניחו בקושיא יע"ש

נג) אולם לפי מה שהעלתי יש לתרץ קשיתו. בהקדם דברי הב"ש והכנסת יחזקאל הנ"ל דביר"ג היו עשירים. א"כ הוי כמו יש לה שני שפחות. א"כ לפ"ז כיון דהיא אינה משועבדת א"כ אינה בכלל מינקת חבירו דנגזור בה אטו אשה אחרת רק דנגזור בה אטו אשה זו בעצמה בנתנה למינקת שמא תהדר כנ"ל (באית ל"ע) בדעת הרא"ש. מ"ה אמרינן שפיר דבבי ר"ג לא מהדרי שוב לא שייך חשש דשמא תהדר. ומ"ה התיר ר"נ לר"ג. אבל החשש אינה מכירה אטו אשה אחרת מכירה זה לא שייך בדבי ר"ג. כיון דהמה עשירים ואינה משועבדת להניק. אינה בכלל מינקת חבירו, ורק בשביל דנשים חסות על ילדיהן בשביל זה לא גזרינן באשה זו אטו אשה אחרת כנ"ל

נד) באופן אחר נלפע"ד לתרץ קשית האבני מלואים הנ"ל. ע"פ מה שהעלה הנוב"י (מהד"ק חא"ע סי' י"ג) דביבמות (דף מ"ב.) פליגי בהבחנה ג"ח דלטעם דר"נ אמר שמואל משום דאמר קרא להיות לך לאלקים ולזרעך אחריך כו' א"כ הוי דאורייתא. ולטעם של רבא גזרה שמא ישא, את אחותו היי רק דרבנן יע"ש. וא"כ י"ל נהי דבברייתא של היתה רדופה מוכח דגזרינן בהבחנה משום לא פלוג אטו אשה אחרת י"ל דהוא משום דס"ל דהבחנה דאורייתא אבל במינקת אחרת. רק דגזרינן באשה זו עצמה בנתנתו למינקת שמא תהדר או גומלתו אטו שמא תגמלנו כמ"ש התוס' בכתובות (דף ס':) בד"ה ואמר ר"נ. יע"ש. ולפ"ז להלכה דלא קיי"ל כר"נ