בכורי שלמה חלק א רסד

הרא"ש הם מיוסדים על הרוב ע"פ בעלי התוס' ולפעמים מה שחסר בדברי התוס' משלים ומוסיף הרא"ש יעי' דרישה ח"מ (סי' קס"ה). א"כ מדברי הרא"ש נבין היטב גם שיטת התוס' דלא יסתרו אהדדי. ומיושב גם קשית מהרש"א הנ"ל על התוס' שהקשה דלמה לא גזרינן הא אטו הא כמו בהבחנה. אולם לפמ"ש הרא"ש א"ש משום דמינכר ל"ש לגזור גמלתו אטו לא גמלתו רק משום דיש לחוש באשה זו עצמה שמא תגמלנו. ומיושב היטב קשית הב"ש אחרון על הרא"ש. וקשית מהרש"א על התוס'. היוצא לנו מזה דלפי דעת התוס' והרא"ש לא גזרינן נתנה למינקת אטו אשה אחרת שלא נתנה למינקת דמינכר. רק החשש שמא תחזור המינקת. וא"כ בנידון השב יעקב דחלבה אינה מספיק הוי דומיא דצמקה דדי' לא שייך לגזור בה אטו אשה אחרת ומותרת להנשא תוך כ"ד חודש. א"כ ה"ה בנ"ד כיון דאינה רשאית להניק בעצמה ע"פ ציווי הרופאים וצריכה למניקה אחרת ג"כ. שוב ל"ש לגזור בה אטו אשה אחרת ומותרת לינשא

י) אולם לכאורה יש לדחות דברי ע"פ דברי הנוב"י (מהד"ק חאה"ע סי' י"ג) שכ' וז"ל ומ"ש בשם התו' והרא"ש דלא גזרינן במניקה הא אטו הא לא מצאתי דבר זה בתוספות וישתקע הדבר. ורום מעל' טעה בדברי התוס' במה שכתבו דלא גזרינן מת אטו לא מת ונתנה למניקה אטו לא נתנה וכוונת התוס' דבשלמא בהבחנה שאסרו לאלמנה וגרושה להנשא תוך ג' חדשים גם רדופה אסורה שכיון שגם היא אלמנה או גרושה גזרינן אלמנה זו אטו זו אבל כאן מניקה אסרו וכיון שמת ולדה או גומלתו שוב אינה נקראת מניקה ואין לגזור בה מידי. ובזה מתורץ גם קושי' מהרש"א. אבל גרושה שמניקה גזרינן גרושה אטו אלמנה עכ"ל יע"ש. ולפ"ז גם לשיטת התוס' גזרינן הא אטו הא כל שישנו בכלל הגזרה. רק בגמלתו ונתנ' למניקה משום דקלא אית לי' שאינה מניקה עוד שוב אינה בכלל מניקה מ"ה לא גזרינן בה הא אטו הא. וא"כ זה א"ש בנתנה למניקה והיא לא תניק כלל. זה אית לי' קול ואז אינה בכלל מניקה. אבל בנ"ד דמניק' ג"כ מעט את הילד סברא דהוא עדיין בכלל מינקת חבירו אף שהיא סכנה. מ"מ כיון דמיניקה שם מינקת עליה

יא) אמנם יש לשדות נרגא בדברי הנוב"י. דלדבריו יהיו דברי הרא"ש סותרין עצמן כקשית הב"ש אחרון הנ"ל. ולפי דבריו לא שייך תירוצי הנ"ל. דהא בנתנה למינקת והיא לא תניק אינה נקראת מינקת רק החשש שמא תחזור בה וכיון דנשבעה עד"ר לא שייך חשש זה. ורק לגזור אטו אשה אחרת כיון שאינה נקראת מניקה לא שייך לגזור לפי מה שהעלה הנוב"י. ולמה כתב הרא"ש בנשבעה עד"ר דאסורה לינשא דגזרינן אטו לא נשבעה. אע"כ דלא כהנוב"י רק כפירש"י וא"ש דלא יסתרו דברי הרא"ש דבנשבעה עד"ר יפה כת' הרא"ש דאסורה לינשא כיון דלא מינכר

יב) וא"כ לדברי התוס' והרא"ש בנדון השב יעקב הוי דומיא דצמקו דדי' ומותרת להנשא תוך כ"ד חודש. וא"כ ה"ה בנ"ד דדומה ג"כ לנידון השב יעקב כנ"ל יש להתיר. כיון דנתנה בנה למניקה בחיי בעלה ג"ח קודם מינכר מפני שהאשה עצמה אינה רשאית להניק מפני הסכנה ומפני שחלבה ארסיי לכן נתנה בנה למניקתה ושוב לא שייך בה לגזור אטו אשה אחרת. ומותרת להנשא תוך כ"ד חודש

יג) איברא דלכאורה יש להשיג על דברי לפמ"ש הב"ש אחרון לתרץ דברי הרא"ש וז"ל אך אחר העיון בתשובת הרא"ש (כלל ל"ה) כ' וז"ל וכבר הי' מעשה באשכנז והורה אחד מגדולי ארץ באם המניקה נשבעה עד"ר שלא תחזור בה הותרה לינשא וחלקו עליו כו' וגם מורי מהר"ם מרוטנבורג וכתב דלית הלכתא כר"נ דשרי לדר"ג מדמסיק בגמרא הלכתא מת מותר גמלתו אסור אלמא ס"ל לגמ' דאין שום צד היתר רק במת דאי הוי שום צד היתר לאשמעינן הא וכ"ש מת עכ"ל. וא"כ שפיר כ' הרא"ש דבנשבעה עד"ר אסורה להנשא דאין הלכה כר"נ וא"כ גזרינן אטו אשה אחרת והא דפירש הרא"ש דטעמא דמילתא דשמא תגמלנו ולא אמר הטעם דגזרינן אטו אשה אחרת היינו לפרש דא"כ קשה לר"נ דשרי לר"ג לכך מפרש דר"נ סובר דהטעם דבאשה זו יש גזירה כנ"ל. יע"ש. לפ"ז יהי' מתורץ השגתי על הנוב"י הנ"ל. דיהי' א"ש דברי הנוב"י בפירוש דברי התוס' וי"ל דגם דעת הרא"ש כתוס'. ואפ"ה לא קשה על הרא"ש בפסקיו דסותר עצמו כיון דפירוש הרא"ש בתשובה דלא קיי"ל כר"נ דשרי לר"ג מ"ה גזרינן הא אטו הא

יד) אולם לפענ"ד נראה עיקר כמו שכתבתי בפירוש דברי הרא"ש בפסקיו. דהרב ב"ש אחרון לא הרגיש במה שכתבתי דהרא"ש הרגיש בסתירתו ונשמר מזה כנ"ל. לכן הוצרך לדחוק דסמך עצמו על דבריו שבתשובה. (כלל ל"ה) דלא קיי"ל כר"נ. אולם יש להוכיח משו"ת הרא"ש (כלל י"ח) להיפך. שכ' שם אפילו נשבעה לאדם גדול כמו אלו שהולכים בחצר המלך ולא אמרינן כיון שאדם גדול הוא תירא המינקת לחזור בה. וכ' שם וז"ל שאף ר"נ לא התיר אלא בר"ג שהי' יחיד בארץ שלא הי' כי אם ר"ג אחד והי' כמו מלך בישראל. אבל אם באנו להתיר לכם אנשי בית המלך נמצא שנעקור תקנת חכמים עכ"ל. הובא בטוש"ע אה"ע (סי' י"ג) להלכה. וכ' הב"ח שם וז"ל ומשמע מתשובת הרא"ש (כלל י"ח) דבנשי דבי ר"ג גופייהו הוי מתיר דהלכה כר"נ אלא דאלו הולכין בחצר המלך אינן דומין לדבי ר"ג עכ"ל. ונראה מהטור שהביא דברי תשו' רא"ש (דכלל י"ח) דפוסק כר"נ. ומה שלא הביא דינו דר"נ שהתיר לדבי ר"ג מפני שהטור אינו מביא רק הדינים המצוים בזה"ז. ויעי' בפרישה. וכבר כ' הב"י בח"מ (סי' קט"ז) בשם הר"י בן הרא"ש כשסותר הרא"ש מפסקיו לתשובותיו שהפסקים עיקר וכ"כ הכנה"ג בח"מ (סי' ע"ב הגה"ט אות ס"ח) וכ"כ בשו"ת חוט השני (דף ט"ז.) יע"ש. וא"כ כיון דבפסקיו העלה דבנשבעה עד"ר דגזרינן הא אטו הא והטעם משום דלא מינכר. ושאני במה דשרי ר"נ לבי ר"ג דקלא אית לי' נראה דפוסק כר"נ. א"כ עיקר להלכה נראה כדברי הרא"ש בפסקיו ובפרט דבתשובה סותר עצמו כנ"ל. א"כ י"ל הא דפוסק בתשובה (כלל י"ח) כר"נ הוא דידי'. [כמו שפוסק בפסקיו]. ומה שפוסק בתשובה (כלל ל"ה) דלא כר"נ הוא דרבי' מהר"ם מרוטנבורג. וכמו שהביא שם מפורש דרבו פוסק כן. א"כ ליכא סתירה בתשובות וגם ליכא סתירה מתשובה לפסקיו. היוצא לנו מזה דלפי דעת הרא"ש בפסקיו דהם עיקר להלכה [ובתשובה כלל י"ח] יש להתיר בנידון השב יעקב ובנ"ד כנ"ל ועי' בשו"ת הריב"ש סי' ש"ס

טו) לפ"ז נלפע"ד לתרץ ג"כ מה שהקשה עוד הב"ש אחרון שם על שיטת התוס' שהעלו דלא גזרינן באשה זו אטו אשה אחרת. דא"כ קשה הא דאמרינן בש"ס אמר ר"פ ואתון לא תסברוה מהא דתניא הרי שהיתה רדופה או שהיתה עקרה כו' ולשיטת התוס' דלא גזרו במניקה אטו אשה אחרת ובהבחנה גזרו עקרה אטו אשה אחרת וא"כ לא דמיא גזירות אלו להדדי. אחר זה מצא קושיא זו בפ"י יע"ש והניחו בקושיא אולם לפי מה שהעלתי בעזה"י ב' הרא"ש והתוס' לחלק דהא דלא גזרינן הא אטו הא כיון דמינכר. אבל במה דאינו מינכר כגון בנשבעה עד"ר גזרינן. א"כ שוב דומה מינקת להבחנה. דבהבחנה ל"ש לומר דמינכר האשה שאינה ראוי' להוליד. וראי' לזה משו"ת הריב"ש (סי' ש"ס) וז"ל ואע"ג דאסיקנא התם מת מותר ולא גזרינן מת אטו לא מת היינו משום דבמת הדבר מפורסם ונודע לכל וליכא למיגזר בי' אטו לא מת. משא"כ בההיא דר' מאיר דאינן ראויות לילד שאין ניכר לכל מי הן הראויות ומי הן שאינן ראויות שייך למגזר בהו עכ"ל מ"ה א"ש בהבחנה דגזרו משום לא פלוג בכולהו. וה"ה במינקת במקום דלא מינכר כגון בנשבעה עד"ר גזרינן הא אטו אשה אחרת כמו בהבחנה. ומיושב קשית הב"ש אחרון

טז) עוד הקשה הב"ש אחרון על שיטת התוס' הנ"ל דסתרי אהדדי. דהתוס' כ' בד"ה והלכתא ר"ש הזקן אומר דגרושה מותרת להנשא ור"ת אומר דאסורה להנשא דמפרש טעמא התם דמעוברת אסורה להנשא משום דסתם מעוברת למניקה קיימא. ולמאי דמפרש מעיקרא הטעם משום דחסא שייך גבי גרושה כמו גבי אלמנה אע"ג דהדר בי' מה"ט