בכורי שלמה חלק א רנב

נכשל כאיסור השחתת זרע ע"י החדר"ג הוי כקום ועשה ול"ש בי' כולל. ואף דהתוס' בבכורות (דף כ') ד"ה רבינא כ' דתשמיש דאדם לא חשיב תלי במעשה. אולם יעי' ביבמות (דף כ"ג:) דאין אונס בערוה לפי שאין קישוי אלא לדעת. ויעי' תוס' יומא (דף פ"ב:) ד"ה מה רוצח. א"כ מקרי קום עשה

כג) ומה שכ' כ"ג וז"ל וגם להאחרונים חל בכולל גם על שאינה ראוי להוליד כגון קנה קטנה איילנית כיו"ד (סי' רל"ד ס"ח) בהג"ה לענין שבועה שלא לישא אחרת יע"ש עכ"ד. הנה סברא זו נמצא גם בראשונים בשו"ת הריב"ש (סי' צ"ח וסי' שצ"ה) אולם הרבה מהאחרונים חלקו על זה דלא מקרי כולל הואיל וגוף לשון השבועה ועיקרה בא לבטל את המצוה ולא מקרי כולל מה שכלול בדבר מין שאינו דבר מצוה והביאו ראי' לדבריהם מדברי ירושלמי הובא בתוס' שבועות (דף כ"ד.) בנשבע שלא יאכל מצה סתם חייל ובנשבע שלא יאכל מצה בלילי פסח אינו חל לפי שאין כאן כולל. וקשה הא אף בלילי פסח מיקרי כולל דחייל על מצה עשירה. יעי' בישועות יעקב אה"ע (סי' קי"ח סט"ו) שכ' והנה מה שדחו זה מקצת אחרונים וכתבו דמצה עשירה אינה בכלל סתם מצה דאית לה שם לווי עדיין לא הועילו כלום דמשכחת לה במצה שאינה משומרת לשם מצוה או שאינו משומר משעת קצירה דאדם ממלא כרסו מהם ומחויב לאכל כזית מצה באחרונה. ופשיטא דשם מצה עלה וחשיב כולל לשיטת הריב"ש. אולם יעי' בישועות יעקב שמתרץ קושיא זו בטוב טעם ואין כאן מקום להאריך בזה

כד) ומה שכ' כ"ג (באות ח') להשיג עלי במה שכתבתי להקל בנ"ד מצד שלא נקראת אשה הראוי' לו בנשתטית והשיג דאין זה נוגע כלל לכאן רק מצד דין מורדת כו' עכ"ד היקרים הנה אני דנתי ג"כ מצד נשתטית מפני שנראה בה אותות שגעון שלא רצתה לאכול ולשתות כלל כדרך המשוגעים רק שתיית הקאפ"ע לרוב עד כי אין מספר מה שאינו בדר טבע אנשים שאינם משוגעים אף אם הם חולים. ויעי' בשו"ת מהר"י ווייל (סי' נ"ב). ושו"ת דבר משה (ח"א אה"ע סי' מ"ט) ובשו"ת מים רבים (סי' טו"ב) ושו"ת עטרת חכמים (חאה"ע סי' י"ז) גם לא רצתה לטבול בשום אופן מפני שאמרה שאינה יכולה לטהר לבעלה ולא נהגה כלל מנהג אישות. אף שיכול להיות ששקר דברה. מ"מ כיון שלא התחילה לנהג כלל מנהג אישות הן שהוא מצד נשתטית הן מצד מורדת הוי סניף להתיר בנ"ד

כה) ומה שהשיג כ"ג (באות י') על מה שהבאתי משו"ת מים עמוקים (סי' ל"ב) ותמה על זה שהוא דין פשוט ביו"ד (סי' קפ"ז סי"ד) ב' הרמב"ן כו' ובנ"ד ממ"נ כו' עכ"ד. אינו השגה דמדברי הש"ע שם שכ' באשה שיש לה מכה ופצעים שא"י לטבול תצא מתחת בעלה שלא יבטל מפו"ר. אינו ראי' דהא בס' בית הלל בסי' קפ"ז שם כ' דעכשיו שנתפשט תקנת ר"ג גם בדין זה אין כופין אותה לגרש בע"כ. הביאו גם כ"ג. אולם יעי' בהגהות יד אברהם שם שכ' ונראה דהבית הלל אזיל לטעמי' שכ' כן באה"ע (סי' ע"ט) גבי לקתה חולי אריך שיכול הבעל לומר לה הרי גיטך וכתובתך דלפי חדר"ג א"י לומר כן ולגרשה בע"כ. אבל לפמ"ש שם הב"ש דאפילו בזה"ז יכול לגרשה בע"כ וכ"כ הח"מ שם ה"ה כאן כשיש לה מכות וא"י לטבול יכול לגרשה בע"כ דלא גרע מחלתה דבאה"ע ועוד דכיון דא"י לטבול ויבטל מפו"ר וגם יעמוד בלא אשה אפשר דבמקום מצוה כי האי כ"ע מודים דלא תיקן ר"ג יע"ש. וא"כ עכ"פ מדברי הש"ע ליכא ראי' לנ"ד לפי מה שהעלה בס' בית הלל לכן הבאתי ראי' מדברי הרח"ש (סי' ל"ג) ושו"ת מים עמוקים (סי' ל"ב) שהעלו בפשיטות דשרי לגרשה בע"כ אף בזה"ז. וא"כ ה"ה בנ"ד

כו) ומה שהשיג כ"ג (באות י"א) על דברי וז"ל אבל לענין משמשתו נדה שלא היתה רוצה רק באופן זה מ"מ אבדה נאמנותה כו' אם לא שנאמר כסברת ברית אברהם (חאה"ע ססי' י"ד אות ו') כו' וז"ל וזה לא מסתבר כלל שאם היא חשודה על גוף האיסור שתהי' נאמנת בזה שלא להכשילו בלפני עור כו' עכ"ל. ולפענ"ד אינו השגה לעולם כסברת ברית אברהם הנ"ל דמ"מ אינה חשודה להכשיל למי שאינו רוצה לעשות איסור. אך לכאורה יש להעיר על דברי שו"ת ברית אברהם הנ"ל. די"ל דבנשים לא שייך לפ"ע. לפי מאי דמשמע קצת מרמב"ם בפי' המשניות שביעית (פ"ה מ"ו) דיסוד לפ"ע הוא משום ערבות וכ"נ מריטב"א בע"ז וא"כ לפי דעת הרא"ש ברכות שהקשה אי גם נשים אינן מחויבות מה"ת עכ"פ יוציאו אנשים בבה"מ מצד ערבות. וע"ז תירץ דליתנייהו בכלל ערבות. יע"ש. א"כ גם לפ"ע ל"ש בהו מדאינם בכלל ערבות. ועי' בס' דרישה ביו"ד (סי' א') דנשים לא קפדי אלפ"ע יע"ש. א"כ נסתרו דברי הברית אברהם שכ' שאינה חשודה להכשיל למי שאינו רוצה לעשות איסור. כיון דהטעם הוא בזה משום לפ"ע. ובנשים ל"ש לפ"ע. וממילא חשודים הם להכשיל את חבירה. וכן נראה מדברי הר"נ ביומא פ' יוה"כ גבי אין עושין דבר זה ע"י נשים יע"ש. אולם באמת ז"א דכבר העלו האחרונים דגם נשים איתנהו בכלל לפ"ע וכמ"ש בס' ישועות יעקב ביו"ד (סי' א') שהשיג על הדרישה דכותים חשידי אלפ"ע שמענו אבל נשים לא שמענו ויעי' ברמב"ן ביבמות (דף פ"ד.) אמר רבא כל היכא דהוא מוזהר היא מוזהרת. וכ' הרמב"ן קשה לי תיפוק לי' דהא איכא מ"מ משום לפ"ע. דהא שוה בכל י"ל לפ"ע גבי השוה בכל כתיב אבל לאו באינו שוה בכל אינו נוהג בהן יע"ש. ויעי' בחת"ס (חח"מ סי' ר"ב) כ' דהסברא תמוה מאד ועוד הא קרא לא נאמר אלא מי שהוא עור בשום דבר לא יתן מכשול לפניו בעצה רעה ובכלל זה היועצו לעבור עבירה. וא"כ וכי היועץ לכהן לטמא לא גרע מעצה רעה במילי דעלמא יע"ש. וא"כ להרב חת"ס נראה דעתו דשייך לפ"ע בנשים. רק אפילו לשיטת הרמב"ן נראה דעתו דבעשה השוה בכל מודה דשייך לפ"ע. וא"כ ה"ה בנ"ד כ"ש דהוי לאו דנדה דשוה בנשים כמו באנשים והיא מוזהרת עליו כמו שהוא מוזהר בוודאי שייך לפ"ע גם בנשים. ויעי' בשו"ת מ' בצלאל אשכנזי (סי' ג') מביא ב' הרדב"ז שכ' מי שנתן בתו לצדוקי היא עוברת תמיד אלפ"ע לפי שהיא מבשלת לו לפי אכלו ואפילו היכא דנא קאי בתרי עברי נהרא איכא איסור תורה ויעי' בנוב"י (חאה"ע סי' פ') ושו"ת הגר"ע איגר (סי' קצ"ד) בכהן שמקדש גרושה גם היא עוברת על לפ"ע יע"ש. א"כ ה"ה בנ"ד שייך באשה לפ"ע. וא"כ יפה כ' הרב ברית אברהם דאינה חשודה להכשיל למי שאיני רוצה לעשות איסור

כז) ומה שתמה כ"ג על הרב ברית אברהם דזה לא מסתבר כלל שאם היא חשודה על גוף האיסור שתהא נאמנת בזה שלא להכשילו בלפ"ע כיון דהבעל בעצמו לא יוכל לידע עכ"ד. יפה תמה ומצאתי להדיא כדברי כ"ג בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' תמ"ה) וז"ל כיון דאינה מפקדת על איסור כרת אינה מקפדת על ולפני עור לת"מ ומשמשתו נדה והוא לא ידע עכ"ל לכאורה יש להעיר בזה לפמ"ש ביו"ד (סי' קי"ט ס"ז) דבשל אחרים נאמן אפילו על אותו דבר יע"ש. ויעי' ברמב"ם פי"ב מה' מעשר הי"ז ובפ"י מה' מו"מ א"כ ה"ה בנ"ד. אונם ז"א דזה דוקא במלתא דלא שייך בי' ואיני נוגע בדבר רק שמעיד בשל אחרים בזה נאמן. אבל במנתא דשייך בי' ונוגע בדבר שוב אינו נאמן לפ"ע. כמבואר שם בש"ע ס"א ובש"ך ס"ק י"ח

כח) אולם הרב ברית אברהם דחה בעצמו זה בלא"ה. עכ"פ לפ"ז גם באם הנואף הוא ישראל ראוי שתיאסור להנשא לנואף הלזה כיון ששניהם חשודים על איסור נדה נתבטל הנאמנת. וגם להנשא לאחר יש לדון כיון דעכ"פ נתבטל הנאמנת שלה דהיא חשודה על הדבר יעי' יו"ד (רסי' קי"ט) בזה. אך יש לדון בסוגיא דסוטה (דף כ"ה:) דמי בעי אם עוברת על דת רצה לקיימה וכו' והלא בכלל זה הוא ג"כ שמשתו נדה והיאך יהי' מיתר לקיימה. וע"כ הכוונה שבאם ירצה לקיימה ויבדקה להבא ע"י נשים אחרות וכדאיתא בנדה (די"ג) הא בלתי זה יש לאוסרה להנשא. ואח"כ הביא דברי ס' הפלאה שהעיר בעוברת על דת בשמשתו נדה כו' שאסורה לו רק אם תקבל תשובה או ע"י בדיקת נשים אחרות יע"ש. היוצא לנו מזה דאם קבלה האשה תשובה כדת או ע"י בדיקת