בכורי שלמה חלק א רמו

דף פ"א ע"ד ושו"ת חמדת שלמה חאה"ע סי' ע"ז ועוד כו"כ אחרונים לאין מספר שהאריכו בזה

ו) במה שהאריך כבודו עפ"ד הט"ז אה"ע (סי' קי"ט סק"ט) לגבי נשתטית שאין לחוש על חשש שינהגו הפקר להפסידו לזה אחר תקנת ר"ג שיבטל פ"ו והרהורי עבירה ואפילו בחצי עבד וחב"ח כופין את רבו ומשחררו שיוכל לישא אשה כו'. הנה מזה אין ראי' מוכרחת לדידן שאחר שברחה מזה ושמצד מה שהי' מקודם הי' צריך התראה מב"ד כיון דהיא בת דעה כיון שיש לדון רק מצד דין מורדת ושייך ג"כ סברת מהרי"ק שא"כ כ"א יטעון כן כשתקדיח תבשילו כו'. ואף שהדבר מסור לב"ד מ"מ חשש לזה לפריצת הדור ולב"ד שאינו יפה דשכיחי טובא ג"כ ובהא י"ל דאלמוהו לגזירתם דאי לא הא לא קיימי הא וכה"ג בתוי"ש שבת י"ז ע"א דהו"ל לגזור אף במסיקה מה"ט. ואינו ענין לראייתו מגניבה דלא תקנו ד"א במקום איסור וכן בהגיע לעונות הפעוטות דהיכא דעושה איסור לא תיקון כיון דהתם שפיר מתקיים התקנה רק במקום דאיכא איסור ואנו דנין על האיסור שהוא בבירור אי מהני ד"א. אבל במורדת שצריך ב"ד יפה לחקור אם הוא אינו גורם קטטה ולכן אף במקום שנתברר ג"כ ממש כיון שברוב הפעמים א"א שיתברר לנכון מי הגורם לזה ובמי תלוי הקלקלה לכן אסרו בכל גווני דאל"כ תתקלקל התקנה לגמרי וכנ"ל

ז) גם מה שפלפל לענין שבועה בכולל כשלא קיים עדיין פ"ו שמדמה לנשבע באמצע השנה שלא יאכל מצה שנחלקו הפוסקים ובמ"ש התוס' לחלק בקום ועשה דלא מהני אף בכולל ע"פ קושית הרב מטיסמניץ שהביא הנודע בשערים. וכל אלה דברי פלפול כמובן. וגם לפי דרכו זה לא חשוב קום ועשה רק מה שנשבע לעשות בידים ולא מה שבא ממילא בסתם ב"א ורק מצד שלא הי' לו להעמיד דבריו גם בכה"ג משום חשש קטטה לחוד כיון דהמכשלה מצוי' ובזה י"ל כנ"ל וגם להאחרונים חל בכולל גם על שאינה ראוי' להוליד כגון זקנה קטנה איילנית כיו"ד סי' רל"ד ס"ח בהג"ה לענין שבועה שלא לישא אחרת ע"ש

ח) גם מ"ש מצד שלא נקראת אשה הראוי' לו בנשתטית וגם כאן לא הי' נוהג עמה מנהג אישות, ואין זה נוגע כלל לכאן רק מצד דין מורדת ובזה י"ל דאלמוהו לגזירתם כיון דא"א לברר תמיד וכנ"ל. גם מ"ש מנכפית דמותר לגרשה בע"כ כיון דיש סכנה בדבר והכ"נ דע"פ הרופאים יש סכנה בשידור עמה עוד באופן זה. הנה גם לפ"ד מובן שאין לו דמיון דזה נופל בכל מורדת ול"ד לחולי דבזה לא גזר דליכא חשש שמא יאמר כ"א כן וכנ"ל

ט) גם מש"כ מנידון מורדת כבר הארכתי בתשובה בדעות הפוסקים שרבו בזה [וע"ע בשו"ת נחלת יעקב ח"ב מהגרי"ע מליסא ואכמ"ל]

י) גם מש"כ מתשו' מים עמוקים סי' ל"ב דכל שאינו יכול לדור עמה שרי לגרשה בע"כ. וכיון שלפ"ד אינה יכולה לטבול מותר לגרשה בע"כ. הנה לא הוצרך להרא"מ שהוא דין פשוט ביו"ד סו"ס קפ"ז מהרמב"ן באשה שיש לה מכה ופצעים שא"י לטבול תצא מתחת בעלה שלא יבטל מפ"ו. ובנ"ד ממ"נ אם הוא כדברי' יוכל לגרשה ואם מצד מורדת ממילא יש להתירו מעיקר הדין ורק שבזה צריך התראה לכה"פ וכנ"ל. וע' בס' בית הלל סי' קפ"ז דעכשיו שנתפשט תקנת ר"ג גם בדין זה אין כופין אותה לגרש בע"כ וראי' ממ"ש באה"ע סו"ס ע"ט בפרישה ובב"ח ה"ז גיטך וכתובתך ורפא א"ע כ"ז מדינא דגמ' דלא נתפשט חר"ג וע' באה"ע סו"ס ל"ח (יע"ש בבה"י) וכן יצא לפס"ד הלכה למעשה מפי החמ"ח בצירוף הבה"ז שלא כפינו את האשה לקבל גט בע"כ אך שאין הבעל מחוייב לדור עמה וליתן לה מזונות ושמעתי אח"כ בשנת תי"ד נשבית מוויטעפסק למדינת מאסקווי והתירו לבעל שישא אחרת ע"י ק' רבנים וכן נשא אחרת עכ"ל. גם בבית לח"י הביא גם מתשובת אמונת שמואל שאחר שנתפשט גזירת ר"ג אין לגרשה בע"כ מפני שיש לה מכות ופצעים וא"י לטבול ולא מצאתי שם בתשובה ואולי כוונתו על הך עובדא שהביא הבה"י מבעל בה"ז שחשב שנדפסה אח"כ בתשובתו אמ"ש

יא) ומ"ש כ"ת מצד שימשתו נדה דלענין לגרשה בע"כ א"צ התראה ורק כיון דגם הבעל ידע מזה ורמ"א (סי' ק"ט ס"ג) בהביאה עדים שגם הוא עובר על נדרים לא אבדה כתובתה. אף שהיא עוברת. זה רק לענין נדרים משום דבניו מתים בעון זה ולא שייך ממילא כשגם הוא עובר אבל לענין משמשתו נדה שלא היתה רוצה רק באופן זה מ"מ אבדה נאמנותה. וע' בשו"ת ברית אברהם חאה"ע סו"ס י"ד אות ו' שחקר מהא דלא חיישינן בשמשתו נדה משום החשוד על הדבר אינו נאמן להעיד כנ"ל. יעש"ב בדרך פלפול וע' בהפלאה בק"א לכתובות סי' קט"ו סק"י וע"ע בשו"ת עמודי אור סו"ס פ"ב שהביא תשובת הגר"ח מוולאזין בענין זה וע"ע בחו"ד ר"ס קפ"ה משש"ב. ולפ"ז י"ל דאף בידע מזה מ"מ יוכל לומר ג"כ שאינה מאמינה עוד אם לא שנאמר כסברת הברית אברהם הנ"ל דמ"מ אינה חשודה להכשיל למי שאינו רוצה לעשות איסור. וזה לא מסתבר כלל שאם היא חשודה על גוף האיסור שתהיה נאמנת בזה שלא להכשילו בלפני עור כיון דהבעל בעצמו לא יוכל לידע בזה וע"ע בעצי לבונה ליו"ד (סי' קפ"ה ס"ג) בתשובה בדף ט"ו ע"ד שהאריך ג"כ דמתשובה האשכנזית שהביא הב"י בח"מ (סע"א) מוכח וכו' יעש"ב. ואף דלענין שבויה פקפקו האחרונים להחמיר ומכש"כ היכי שיכול לדור במקומה מ"מ העלו בעסקה בזיופים דנידונה כעוברת על דת ואף דלענין להפסידה כתובתה יש עליה דין עוברת ע"ד אף שלא עשתה איסור אלא לעצמה כיו"ד (סי' רל"ב) בקלקל המשודך מעשיו דאפילו נשבע אמרינן דאדעתא דהכי לא נשבע והכ"נ י"ל דלא גזר בכה"ג שהכניסה עצמה בסכנה ומותר לישא אחרת. ואם יתברר הענין שהיתה בקשר הס"צ שגרמה לעצמה האונס שכבר העלו לענין מקום מצוה היכי דפשעה בעצמה ומבואר ביו"ד (סי' רל"ב סי"ז) דהיכי שהיה מסבב בעצמו אין זה אונס אלא רצון ובתשו' המיוחסות לרמב"ן (סי' ער"ב) ובשו"ת מעיל צדקה (סי' ט"ו) לענין החיוב לפדותה דהיכי שגנבה שגרמה לעצמה אין עליה חיוב לפדותה וע' בב"מ אה"ע (סי' ע"ח) ובאחרונים שהאריכו

יב) וע' בשו"ת אבן השהם (סי' א') שהאריך להתיר שהיה טעם שלא היה יכול לדור במקומה רק דשם היה ג"כ מחשש סכנה מחמת אחיה שגיזמו עליה וע"ש (בסימן ב') בד"ה שהסכימו כמה גאונים ר' נפתלי כ"ץ אבד"ק פוזנן ועוד שתיכף אחר התראה ראשונה שיתרה בה שתבא אליו ובאם שתמאן רשאי לגרשה בע"כ או אם ירצה לישא אשה על אשתו בהתראת ק' רבנים כתיקון ר"ג וע' בשו"ת חכ"צ (סי' קכ"ד) ובשו"ת שבות יעקב שהאריכו גם כן על שאלה זו ואכמ"ל

יג) והנה דהב"ש (סי' א' ס"ק נ"ז ובסו"ס קנ"ד) דעדיף טפי לגרשה בע"כ מלהתיר לו לישא אחרת ולהנוב"י מ"ק (חאה"ע סי' א') להיפך דחרם דב"נ קיל טפי ועשו"ת ברכת יוסף (חאה"ע סי' ג') שתמה על דבריו והארכתי הרבה לפלפל בתשובתי וקשה עלי כעת להעתיק מאריכות הענין וע' בכנה"ג הגב"י (סי' א' אות כ"ג) ואפ"ל שטוב יותר לגרשה בע"כ מלישא אחרת דכל עוד דאגידא בי' עובר על החרם וכ"כ במעין גנים וע' בדהר"ן בפרק יוה"כ בחולה בשבת דעדיף לשחוט ע"י ישראל מלנבל ע"י א"י מה"ט כו' ורק להב"י בתשובה (סי' י"ד) דגזירת ר"ג לא היה רק על תחלת הנשואין ואם עבר ונשא אין כופין אותו להוציא וע' שו"ת רמ"א (סי' ל"ו) לענין איש שנשא אשה במקומה על תנאי שידור עמה ומפני רוע מעלליו נתפס והוכרח לברוח שלמד מתשו' הרא"ש המובא בטור (סו"ס קנ"ד) שכיון שאינו רשאי לעמוד במקומו מפני סכ"נ והיא אינה חייבת לילך אחריו לארץ אחרת כופין אותו לגרשה יע"ש (ובסי' צ"ו) וע' בשו"ת שו"מ (מהד"ג ח"א סי' ס"א) בעובדא דידיה דחשיב זה מום גדול ואדעתא דהכי לא נתקדשה. ופשוט לכאורה דהכ"נ לענין חר"ג. וע' שו"ת מהרי"ם מבריסק (סי' ט"ז) שהאריך לחזק סברתו מסוטה ח' ושיש לצדד כיון דלהרבה פוסקים כלה התקנה ועכ"פ במקום מצוה לא