בכורי שלמה חלק א רלו

לתינוק ג"כ יהי' מותר כנ"ל. וכ"כ הט"ז שם לחלק בין דבוקות ממש לנגיעה דקה. וכ"כ ב' הב"ח. ולא מחלק ג"כ בין אם יהי' ניכר לתינוק או לא. מטעם הנ"ל. ומיירי דוקא מאותיות דאם נדבקו לא נשתנו לצורת אות אחר כנ"ל. אבל לא מיירי כלל מאותיות שאם נדבקו נשתנו צורתן לאות אחר. כגון שני זייני"ן. או דלי"ת וא"ו או כ"ף וא"ו וכדומה. בזה פשוט אף אם אינן דבוקות כל גובהו של האות לחברתה ג"כ נשתנה צורתו לאות אחר. תדע דבשני זייני"ן אם נדבקה זיי"ן לחברתה למעלה בראש גגה בנגיעה עבה כעובי קולמוס לראש גג זיי"ן השנית. בוודאי פסולה. דאז הוי חי"ת כשרה. וכמ"ש בדרכי משה ביו"ד (סי' רע"ד) ובזה ודאי מודה הב"ח והט"ז דאף דלא נדבק כל האות ממש ג"כ מקרי דבוקה ממש דיהי' אסור לגרוד מפני שיהי' חק תוכות. וכן כ"ף עם וא"ו דאף בנגיעה דקה ג"כ נשתנה לצורת מ"ם. דוודאי פסול בזה אף אם יהי' ניכר לתינוק. כיון דלעינינו ניכר דנשתנה צורתו לאות אחר ומזה לא מיירי הב"ח והט"ז כלל. ולשיטת הב"ש והח"מ תלוי העיקר בקריאת התינוק. נראה דאף בדבוקה ממש כל האות באם ניכר לתינוק לא מקרי נשתנה. אולם לשיטת הב"ח והט"ז גם בזה מקרי נשתנה כנ"ל. וא"כ ה"ה בנ"ד דנדבקה גג של הה"א לגגו של וא"ו בנגיעה עבה כעובי קולמוס. אף שגבוה קצת. מ"מ דבוקה הוא"ו לה"א בכל גגו. ומפני זה נראה לעינינו כחי"ת בחטוטרות דק. [ובתוכה תלוי רגל] והיא חי"ת כשרה ע"פ דין. א"כ בוודאי נקרא נשתנה צורת האות לשיטת הב"ח והט"ז אף דהי' ניכר לתינוק. כיון דלעינינו נראה כחי"ת. ודברי כ"ג צודקים באם הי' רק נגיעה דקה שגם לנו ניכר צורה של ה"א והוא"ו. ולא נשתנה לצורת חי"ת. אבל בנ"ד דמיירי בנגיעה עבה כעובי קולמוס דודאי נשתנה צורתו לאות חי"ת. ולא מהני קריאת התינוק. כנ"ל

ב) ומה שכ' כ"ג וז"ל מה חשש מחיקה מהשם שייך בזה לכ"ע כו' וכמ"ש הרמ"ע מפאנו (סי' ל"ו) שהי' רגל נו"ן פשוטה דבוק לגג של ה"א כו' מ"מ לא חיישינן שאפשר שמכוין להסיר רק הדיבוק שבבירור למעלה מהנו"ן. עכ"ל ולפענ"ד אין ראי' מדברי הרמ"ע. דשאני התם דרק אות אחד מהשם. אבל הנו"ן אינו מן השם. בזה שייך לומר שאפשר שיכוין להסיר רק הדיבוק שבבירור למעלה מהנו"ן. דהא יכול לגרור מהנו"ן למעלה למטה ויכול להשאיר מהנו"ן קצת סמוך להה"א. אבל בנ"ד דצריך לגרור בין שני אותיות השם שנדבקו יחדיו בזה אפשר דאינו יכול לצמצם שיגרור רק מה דביני וביני ולא יגע בגוף אותיות השם והוי פסיק רישא. ומ"ה אסור

ג) ומה שהשיג כ"ג עלי (באות ג') דהרב בית שלמה כיון יפה שדימה איסור מחיקה לבל יראה דאינו דומה למאכלות אסורות דהוי למפרע כו' עכ"ל. הנה יפה כ' כ"ג בעצמו דיש לפקפק בזה דל"ד כ"כ להא דהש"א לגבי בל יראה כיון שאם לא הי' מוחק מקודם את המקצת לא הי' חייב ג"כ על מה שמחק אח"כ שהי' נשאר עדיין קצת מהאות א"כ יש סברא לחייבו גם בזה משום חזי לאצטרופי. ומה שדחה זה כ"ג דצ"ל דסברתו דגם בביעור אם לא הי' משהה מקודם הח"ש בביתו והי' מבערו לא הי' מתקיים החימוץ לכשיעור לבסוף עכת"ד. ולפענ"ד דיחוי זה חוזר ונראה. דבשלמא בבל יראה דלא קפדה התורה על ההבאת החמץ לביתו רק על השיהה החמץ בביתו י"ל דקפדה התורה דוקא על כזית חמץ. אבל בפחות מכזית ליכא אפילו איסור על השיהה. דבזה ל"ש חזי לאיצטרופי. די"ל דוקא במאכלות אסורות דבכדי אכ"פ יש דמקרי אכילה אחת דלוקה על מעשה אכילת, כל הכזית וצריכים לצרף מעשה אכילה ראשונה. דאל"ה אינו לוקה וכל האוכל כזית אינו אוכל דוקא כל הכזית ברגע אחת. רק שלועס חצי זית ובולע ולועס תיכף חצי זית השני ובולע רק שהוא בכדי אכ"פ וכן הוא דרך האכילה תמיד. ומ"ה שייך בי' חזי לאיצטרופי. וחצי שיעור אסור מה"ת. דלמא נמלך אח"כ לאכול עוד ח"ש בתוך אכ"פ ומ"ה יש לו צירוף למפרע. ואמרינן דהתורה קפדה גם על ח"ש פחות מכזית. דגם באכילת כזית אוכל מקודם ח"ש. אבל בבל יראה דאינו לוקה עבור מעשה שהביא החמץ לביתו רק על השיהה כנ"ל. י"ל דקפיד התורה דוקא על שיהה של כזית שלם דוקא. דשיעורין הלמ"ס. וכאן ל"ש לאסור ח"ש בב"י משום חזי לאיצטרופי. דאף אם יביא אח"כ עוד חצי זית חמץ לביתו אף דלוקה הוא רק מפני דברגע זו שבא עוד חצי זית חמץ השני ונצטרף לכזית ועל זה קפדה התורה שלא ישהה בביתו כזית חמץ שלם. אבל לא עבר למפרע משום דמונח זה החצי זית חמץ מאתמול דעל זה לא קפדה התורה כנ"ל. וכיון דלא חזי לאיצטרופי שוב ל"ש בי' איסור בח"ש בב"י. ואף דבביעור אם לא הי' משהה מקודם הח"ש בביתו והי' מבערו לא הי' מתקיים החימוץ לכשיעור לבסוף. א"כ צריך לצירוף החצי זית הראשון. מ"מ אם לא הי' מבער זית הראשון רק רגע אחת לפני ביאת חצי זית חמץ השני ג"כ לא הי' עובר על ב"י. א"כ שיהה של חצי זית הראשון לא מעלה ולא מוריד לענין לאו דב"י. דרק מפני שלא ביער חצי זית הראשון רגע לפני ביאת חצי זית השני נצטרף לכזית ועובר על ב"י מרגע זו שנצטרף מכאן ולהבא ומ"ה ל"ש בי' צירוף וח"ש מותר מה"ת בב"י

ד) אולם מחיקה בשם דומה ממש לאכילה של איסור. דכמו באכילה צריך לצירוף אכילת חצי זית הראשון. דבלא צירף חזי זית הראשון לא לקי על אכילת חצי זית השני וע"כ דצריך לצירוף דלמפרע. ומ"ה שייך בח"ש אוכל חזיא לאצטרופי. וא"כ ה"ה במחיקה ע"כ צריכים לצרף מחיקת חצי שיעור הראשון. דאל"ה לא לקי כלל על מחיקת חצי שיעור השני. דדל מהכא מעשה המחיקה של ח"ש הראשון לא לקה על מעשה מחיקת ח"ש השני. כיון דעדיין נשאר חצי אות מהשם. וע"כ צריך אתה לצרף מעשה המחיקה של חצי אות הראשון. מ"ה דומה ממש לאיסור אכילה דמצטרף למפרע. דאיסור מחיקה נלמד בסוף מכות מי ששרף עצי הקדש לוקה ואזהרותי' מואבדתם את שמם לא תעשון כן. וכמו כן אמרו שם שהמוחק את השם לוקה ואזהרותי' מזה הכתוב בעצמו. ויעי' בחינוך (מצוה תל"ז) וא"כ במאבדין את שמם כגון להרוס בתיהם ומזבחותיהם דלאו דוקא שהורס ברגע כמימרא. דזה א"א. רק כדרך שסותרין בנין אחד בזא"ז כסדר ג"כ מקיים המצוה. וא"כ שוב לענין מחיקת השם ג"כ אם מוחק בסכין אות מהשם אחד אחד עד שמוחק כל האות בהמשך אחד ג"כ לוקה. דאטו קפדה התורה דוקא על מחיקת השם ברגע אחת. רק כדרך מחיקה. וא"כ כשמוחק מקצת האות הוא חלק מהעבירה. וא"כ שוב הוא דומה לאכילה דמצטרף למפרע כנ"ל כיון דצריך לצרף מעשה המחיקה של חצי אות הראשון. דדל מעשה זו לא הי' לוקה על מחיקת חצי אות השני. וכיון דצריכים לצרף מעשה מחיקה הראשונה ממילא דהאיסור הוא למפרע דגם זה הוא חלק מהאיסור דיעבור על ל"ת דמחיקת השם ומיושב השגת כ"ג

ה) ומה שהשיג כ"ג עלי מה שהבאתי ראי' דח"ש במחיקה אסור מה"ת משום חזי לאיצטרופי מדברי הרב המגיד בה' גניבה (פרק א') שכ' דאסור לגנוב כל שהוא ד"ת. מדהוי ח"ש. וא"כ ה"ה במחיקה דג"כ חזי לאיצטרופי כמו באיסור גניבה. ועל זה השיג כ"ג וז"ל מה ענינו לגזל דאסור משום ח"ש דאם יגזול עוד ח"ש עד ש"פ חייב גם על לשעבר כגוזל ש"פ שחייב על שיעור שלם עכ"ל, ולפענ"ד אינו השגה. ואתמהה גם לפי שיטת כ"ג דאיסור מחיקה הוא דומה לאיסור בל יראה דאינו מצטרף רק מכאן ולהבא, למה מסתבר לכ"ג דמחיקה דומה לבל יראה ואינו דומה לגזילה. דהא לפי הטעם שכ' השג"א דטעמא דאיסור דח"ש מה"ת משום דחזי לאיצטרופי שייך דוקא במאכלות אסורות בכדי א"פ. וא"כ כמו דל"ש באיסור בל יראה כמו כן אינו שייך באיסור גזל דאיזה צירוף שייך בזה. וא"כ כמו בבל יראה אינו חייב רק מכאן ולהבא ה"ה בגזל אם גזל עוד ח"ש חייב רק מכאן ולהבא. וא"כ כיון דהרמב"ם כ' באיסור גזל דאסור משום ח"ש באיסורין מוכח דלא ס"ל כחילוקו של השאג"א. וגם בבל יראה שייך חזי לאצטרופי וא"כ ה"ה באיסור מחיקה. [ואם נימא דבגזל כיון דמצרפין מעשה של גזל חצי פרוטה הראשונה ממילא מצטרף למפרע. א"כ ה"ה במחיקה כיון דצריך לצרף מעשה מחיקת