בכורי שלמה חלק א רלד

לא הגיע לחינוך יע"ש. וכ"ד התוס' בר"ה (דף ל"ג) דלא כרשב"א וכ"ה הרמב"ם (סוף ה' מאכלות אסורות) להאכיל בידים אסור ואפילו דברים שאיסורין מדברי סופרים יע"ש. ויעי' ברמ"א בא"ח (סי' שמ"ג) א"כ ה"ה בנ"ד איך מותר לתת לקטן למחוק לספות לו איסור בידים ובפרט לפי מה שהעלתי דבנ"ד לגבי קטן לא הוי כמוחק ע"מ לתקן מדקטן אין, לו מחשבה פשוט דאסור לעשות ע"י קטן

כב) אולם לפי מה שהעלה בס' מנחת עני (אות י') שחצי שיעור מותר ליתן לקטן בידים. לפי מה שהעלה בתה"ד הובא במג"א (סי' רס"ט) שמותר בעשה לתת לקטן. וח"ש קיל מעש' כתו' שבועו' (ד' כ"ג) וא"כ ה"ה בנ"ד דהוי רק ח"ש מותר לתת לקטן. אולם התה"ד מחלק בין מ"ע לאיסור עשה. ועי' מג"א (סי' תע"א סק"ז) מותר להאכילו מצה בע"פ אע"פ שאסור להאכיל לקטן בידים דבר איסור מ"מ דבר שאינו אלא ביטול מצות עשה מותר להאכילו בידים. א"כ אין ראי' ממ"ע על חצי שיעור שיש איסור בחפץ ועי' תשובת מהרי"א (סי' פ"ה)

כג) ומ"ש כ"ג להוכיח דרובם ככלם דחו דברי הגינת וורדים מהלכה. והביא בשם העקרי דינים ב' הזרע אמת מהא"ז (סי' ל"ב ס"ק ל"ג) דמכשיר לתקן האל"ף בשם אלקים בס"ת שנגע היו"ד העליון באל"ף וממילא מוכח דשלא כסדרן כשר באזכרות עכ"ל. לפענ"ד אינו ראי' מכאן. ע"פ מ"ש הא"ר (בסי' ל"ב ס"ק ל"ב) הובא בגליון הרע"א ביו"ד (סי' רע"ו) שהעלה דדברי הגינת וורדים דוקא בשם הויה אבל לא בשאר שמות. וכ"ה בשם הנוב"י (מהד"ת סי' קע"א) יע"ש. וא"כ ליכא סייעתא משם אלקים לשם הויה ב"ה. ובזה נדחה ג"כ מה שהביא כ"ג דהמ"ב (סי' נ"ז) לא נסתפק רק אם לתלות וא"ו בשם אלקי והא אף אם יש לדחוק הוי"ו בתוך ה"א הוי שלכ"ס. אולם לפי מה שהעלתי ב' א"ר גם מכאן אין ראיה מפני דשם לא מיירי בשם הויה. אולם מודינא דלא קיי"ל כהגו"ו

כד) ומה שהביא כ"ג דבהרבה תשובות הרגישו ג"כ מבן קמצר דמוכח דלא כהגו"ו והראה מקום לעיין בס' יהושע ובשו"ת הרמ"ץ ושו"ת באר יצחק ושו"ת בית שלמה ושו"ת שם אריה. יאמין לי כ"ג כי אין לי ספרים הנ"ל. רק שו"ת בית שלמה שאלתי לי כעת לאשר כ"ג הביא הרבה מדבריו. ואף דשו"ת שו"מ ונפש חיה נמצא אצלי. גם כן אין הזמן גרמא לעיין בהם לאשר אני עוסק גם במו"מ

כה) ומה שכ' כ"ג באות ה' שהעיקר כדברי המחמירים דרבו כמו רבו דאסור לקדור ס"ת והביא כמה שו"ת שהעלו כן. גם שו"ת אלו לא נמצאו אצלי. אמת שאין לומר בזה דבר ברור אם הרוב כמחמירים שצריך גניזה או לקדור. כי שערי בעלי תשובה לא ננעלו. ויכול להיות שנמצא תשובות עוד כמו שכתבתי. ויעי' בשו"ת עבודת הגרשוני (סימן צ"ה) שכ' וז"ל ואף שנלפע"ד לתקן העוות. כי וודאי אין נכון כלל לקדור את השם או לגנוז את היריעה עכ"ל. נראה דבחדא מחתא מחתינהו. וכ"נ מתשובת הרמב"ם הובא ביתה יוסף ביו"ד (ססי' רע"ו) וז"ל יריעה שנתקלקלה בה השם גונזים אותה או חוטב את השם ע"כ יע"ש. נראה דשניהם בחדא מחתא מחתינהו וכ"נ מת' חינוך ב"י (סי' ע"ו)

כו) ומה שכ' הט"ז (בסי' ער"ב) דאם יש טעות בעמוד השלישי שיחתוך אותו עמוד. ומה שתשאר היריעה משני עמודים אין בכך כלום. כי אין לך דיעבד גדול מזה. ועי' מוהר"ם מינץ (סי' י"ב) והרלנ"ח (סי' ב' וכ"ח) ומהר"ם פאדווה (סי' פ') היוצא לנו מכל זה דלפענ"ד בנ"ד אין להתיר ע"י גרירה להפריד בין האותיות רק דלא מהני תיקון אך לקדור השם או מוטב לגנוז יריעה הזאת היינו עמוד השלישי שיש בה השאלה

אלה דברי יד"נ מוקירו ומכבדו כערכו הרם משתחוה מרחוק מול הדרת קדשו מצפה לתשובתו דו"ש באהבה

שלמה אברהם בלא"א המופלג אי"א כש"מ דניאל זאב רזעכטע נ"י

סימן לא ב"ה יום א' ט"ז שבט תרח"ם לפ"ק שאוול

ישגא שלום בביתו ורענן בהיכלו כבוד ידיד ה' וכל יודעי שמו הרב וכו' כמוהרש"א רזעכטע נ"י

מכתבו הגיעני כעת בצירוף עוד תשובות רבות ושמחתי לשמוע משלומו הטוב ומשלום תורתו ואף גם כי עתה ראשי ולבי בל עמי ל"ע מענינים שונים אשר רעיוני סבוכים בעת וגם רבו עלי כמה תשובות למעשה אשר הגיעו אלי בשבוע העבר אשר לא הייתי אז בקו הבריאה ל"ע ונתעכבו הרבה ומ"מ ראיתי לא לעכב את מכתבי להשיב אך מפה"כ. רק תיבות אחדות בקצרה מבלי להכנס בפלפולים

הנה כפי עובדא דידיה שהיו"ד גבוה מהוי"ו העומד נמוך ממנו שממילא ניכר לכל שהמה ב' אותיות ושאות הוי"ו הוא אות אחר מדובק בנגיעה דנמשך מהקו של גג אות ה' עד הקו של הוי"ו והה"א נגמר בצורתו ממש עם העוקצין שעליו גם בסוף האות ולא נפסד כלל צורת הה"א מצד התדבקות הוי"ו וכמ"ש הב"ח טאה"ע (סי' קכ"ה אות ו') דלא נקרא נשתנה צורתו לאות אחרת רק בדבוקות ממש כל גבהו של אות וכמש"כ בשו"ת רד"ך (בית א' חדר ט' כ"ה) והובא בקיצור במג"א (סי ל"ב ס"ק כ"ז), ובפרט דבכה"ג שהוא נמשך למטה מהאות מה חשש מחיקה מהשם שייך בזה לכ"ע דבזה א"צ לדון אי מותר משום מתקן כהמרדכי פרק הקומץ דבכה"ג בהפרדת כל שהוא במה שנמשך למטה אין ספק שלא יבוא בזה למחיקה באותיות השם שנכתב בתחלה וכמ"ש רמ"ע (סל"ו בס"ס) שהיה רגל נו"ן פשוטה דבוק לגג של ה"א המכוונת תחתיה כו' ואף שאוסר במקצת משום ח"ש מ"מ לא חש בכאן שאפשר שיכוון להסיר רק הדיבוק שבבירור למעלה מהנו"ן. ואפילו להחולקים על הש"ג פ"ד דשבועות נראה דכל החששות רק בדבוקת האותיות ממש יחד בשוה דבזה אפשר שיפול ספק בהדיבוק כיון דא"א לכוון כמה היו כ"א מאותיות השם קודם הדיבוק ואף שאפשר לכוון גם דהש"ג דבטיפת דיו כשמוחק בנתים אפשר לצמצם שלא ימחוק רק כ"ש מה שודאי היה פנוי מקודם

והנה כתו"ר השיג על הבית שלמה דבמוחק מקצת האות מהשם אין בזה רק איסור דרבנן כש"א סו"ס פ"א לענין בל יראה דל"א בזה ח"ש אסור מה"ת וכ' דאשתמיטי' דהה"מ ריש ה' גניבה. וכמדומה שלטרדתו לא שם אז עין דהש"א בעת כתבו זאת. שכ' לחלק חזי לאצטרופי אלא באיסורי אכילה דאם אוכל כזית בכדי שיעור אכ"פ מצטרף אבל גבי ב"י אף אם ישלים לאח"ז אינו עובר על שהיית פחות מכשיעור לשעבר אלא להבא יעש"ב. ושמזה דן גם לענין איסור מחיקה דאף אם ישלים למחוק גם אותו מקצת הנשאר