בכורי שלמה חלק א קפא

האוסרין מורכב על המתירין בוודאי יש להחמיר

יג) לכאורה יש להקשות על דברי החולקים ע"פ מה שהקשה בשו"ת הריב"ש (סי' שע"ב) על מה שכ' התוס' בכתובות (דף ט'.) בד"ה ואבע"א שהקשו אכתי נוקמה בחזקת היתר ונימא באונס. ותירצו דאונס קלא אית לה ורובא ברצון והקשו דא"כ בס"ס נמי תיאסור דספק אונס כמאן דליתא. ואומר ר"י דהאי רובא דרצון לא הוי רוב גמור אלא מדרבנן. והקשה הריב"ש דאדרבה אית לן למימר סמוך מיעוט דאונס למחצה דאין תחתיו והו"ל תחתיו ברצון מיעוטא כו' יע"ש. וכה"ג הקשו התוס' בנדה (דף י"ח.) ד"ה שליא יע"ש. וא"כ ה"ה בנ"ד גם כן י"ל דמצרפין מיעוט פוסקים דאתרוג מורכב כשר עם המחצה דמורכבין. כיבמות (דף קי"ט) דסמוך מיעוט דמפילות למחצה דנקבות והו"ל זכרים מיעוטא ולמיעוטא לא חיישינן יע"ש. וא"כ צדקו דברי הגיד מרדכי

יד) אך יש לתרץ ע"פ מה שתירץ שם הריב"ש דלא אמרינן סמוך מיעוט למחצה אלא דבר שהוא בטבע עולם כגון מחצה זכרים ומחצה נקיבות שהיא טבע קיימת כי כן יסדה יוצר עולם ב"ה ובספק השקול כזה מהני מיעוט לאיצטרופי לעשות רוב משא"כ בספיקא במקרה כגון ספק תחתיו ספק רצון יע"ש. א"כ ה"ה בנ"ד דמחצה מורכבים אינו בטבע עולם שיהיה מחצה רק במקרה ע"י מעשה בני האדם בזה לא נוכל לצרף מיעוט המכשירין אתרוג המורכב למחצה דאינם מורכבין [ובפרט באתרוגי קארפו דרובם מורכבים] וא"כ צדקו דברי החולקים

טו) עוד יש לתרץ דברי החולקים על מ"ש באסיפת זקנים בכתובות (דף ט'.) בשם גליון תו' לתרץ קשיית הריב"ש וז"ל דבשלמא הא דאמרינן סמוך מיעוטא דמפילות למחצית דנקיבות והו"ל זכרים מיעוטא ניחא דתרווייהו המפילות והנקיבות מגרעים כח הזכרים מחד טעמא. ולכך הוי זכרים מיעוטא ולמיעוטא לא חיישינן. אבל מיעוט דאונס ומחצה דאין תחתיו שריותייהו לא הוי מחד טעמא וכל א' עומד בפ"ע כו' יע"ש. ויעי' בישועות יעקב אה"ע (סי' מ"ג) סק"א שכתב כן מדעתא דנפשיה יע"ש. וא"כ ה"ה בנ"ד לא נוכל לצרף מיעוט הפוסקים שס"ל דאתרוג המורכב כשר להמחצה שאינם מורכבים דלא הוי מטעם אחד [ובפרט באתרוגי קארפו שרובם מורכבים] וא"ש דברי החולקים על הרב הגיד מרדכי

טז) ובלא"ה יש להעיר בדברי הרב הגיד מרדכי דהא הוי ספק אחד בגוף וספק אחד בתערובות כיו"ד (סי' ק"י). אולם אינו השגה ע"פ דברי הפמ"ג ביו"ד (סי' ק"י ש"ד סק"א) דספיקא דפלוגתא דרבוותא וספק ב' בתערובות ג"כ דינא הכי כספק ראשון בגופו לכל דינו וכ"כ בס' מנ"י בקונ' תורת השלמים דספיקא דפלוגתא עדיף יותר מספיקא דגוף המעשה יע"ש ובמ"ז סקי"ד יע"ש

יז) באופן אחר יש לתרץ השגה זו כיון דהספיקות נולדו קודם שחל איסורו די"ל כיון שעדיין לא חל האיסור הוי כלא נודע האיסור. ובנ"ד קודם חג הסוכות לא חל על האתרוג איסור הרכבה לברך עליו רק ביו"ט נולדו שני הספיקות יחד. וראי' לסברא זו מדברי המג"א (סי' תל"ט ס"ק ג') בעכבר שנטל ככר ואינו ידוע אם נכנס דא"צ לבדוק מטעם ס"ס אם הככר קטן. כ' שם הטעם אף דשתי הספיקות אינם באים כאחת מ"מ קודם שש שעדיין לא נאסר הוי כאלו באו ב' הספיקות יחד בשעה ששית. יע"ש. וא"כ ה"ה בנ"ד. ואף דבס' מקור חיים שם סק"ב השיג על תירץ זה מ"מ בס' בית יצחק (שער הספיקות סי' ט"ז) מתרץ את דברי המג"א אך החמיר שם מטעם דחמץ שמו עליו כמו שכ' האחרונים ענין נ"ט בר נ"ט יע"ש. וא"כ בנ"ד דלא שייך לומר כן. לא נקרא ספק אחד בגוף וספק א' בתערובות אולם לפי תירץ השני שם של המג"א נסתר כלל הזה וצ"ע לדינא

יח) אך יש להעיר בדברי הרב הגיד מרדכי שהעלה להקל מטעם ס"ס. הא בס"ס במקום חזקה לא מהני לדעת הש"ך ביו"ד (סי' ק"י) ואף שהכרו"פ השיג על הש"ך. כבר תירצו הרב חות דעת בכללי ס"ס. והנה כבר הבאתי בקונטרסי (אות קמ"ב) ב' הגאון מהרש"ק דבנ"ד הוי חזקת חיוב על גברא דיברך על אתרוג כשר א"כ הוי כחזקת איסור דלא מהני בי' ס"ס. ואף שכמה גדולים השיגו עליו אני תרצתי דבריו בעזה"י

יט) גם יש להעיר בדברי הרב הגיד מרדכי ע"פ דברי ס' מצל מאש (סי' י"ג) שהבאתי בקונטרסי (סי' כ"ה אות קנ"ז) שהעלה בדעת הרא"ם בפי' לסמ"ג דדוקא לענין איסור שהוא ל"ת שרינן ס"ס. אבל לענין קיום מצות או דרבנן או דאורייתא שהיא עשה כך וכך אין לפטרו מטעם ס"ס שהרי אפילו באלף ספיקות כיון שיש ספק א' מני אלף שהוא חייב א"כ לא קיים העשה שהרי החיוב מוטל עליו יע"ש [ואף שיש לפלפל הרבה בדבריו כמו שהארכתי בחיבורי בכורי שלמה (סי' ל"ג אות י"ד ט"ו ט"ז) אין כאן מקומו]. א"כ ה"ה בנ"ד לענין מצות עשה של אתרוג לא מהני ס"ס בדאורייתא

כ) עוד יש להעיר בדברי הרב הגיד מרדכי דאין להתיר בספק מורכב מטעם ס"ס. משום דאין לעשות ס"ס בידים לכתחלה. וכ"כ הפמ"ג בה' לולב (סי' תרנ"א בא"א ס"ק י"ב) דאין עושין לכתחלה ס"ס לתת אתרוג ביו"ט א' לקטן בן י"ג ולא ידעינן אם הביא ב' שערות יע"ש. ואף דלכאורה יש להשיג על זה מדברי הרמ"א ביו"ד (סי' נ"ז ס"כ) ב' התה"ד יע"ש. אולם לפי מה שהעלה שם הש"ך במקום דליכא צדדים להתיר אין לעשות ס"ס בידים לכתחלה יע"ש. וא"כ ה"ה בנ"ד אין לברך על ספק מורכב אף דהוי ס"ס משום דליכא בלא"ה צדדים להתיר. אדרבה יש צדדים לאסור. וא"כ צדקו דברי כ"ג ב' החולקים על הרב הגיד מרדכי. רק יש להקל באתרוגי ארץ הקדושה מטעם שיש כתב תעודה הכשרים מפי הרבנים הגאונים וצדיקים שהעידו לפניהם בידיעה ברורה שהשגיחו על הגנים ועל האילנות שלא נמצא בהם שום חשש הרכבה. ובפרט הגנים שנטע הרב הגאון בעל נפש חיה זצ"ל שממונים שם נאמנים וצדיקים שישגיחו על זה בהשתדלות נמרצה שלא יהי' בהאתרוגים שום חשש הרכבה. אבל באתרוגי קארפו אין לסמוך על היתרים שמביאים מקארפו מפני שאין מבורר לן דיש לסמוך על תעודתם ומפני שאינם בני תורה:

כא) ומה שהביא כ"ג בשם הבית אפרים דאם נוטלין יחור מאילן המורכב ושותלן אותו בקרקע במקום אחר שהאתרוג היוצא ממנו כשר גמור. יפה הביא כ"ג בשם הרב הגיד מרדכי מה שהשיג עליו ע"פ דברי הגנן. ויעי' בקונטרסי (סי' כ"ה אות י"ט כ') מה שפלפלתי בדברי הבית אפרים בענין זה:

כב) ומה שהביא כ"ג ראי' דיש קדימה לאתרוגי א"י מאתרוגי קארפו מא"ח (סי' רי"א) יעי' בהלק"ט (ח"ב סי' נ"ה) ויש להאריך בענין זה אך לא נפניתי כעת מטרדות שונות

ובזה אצא ואומר שלום למר דברי אוהבו מקרב לב עמוק המשתחוה מרחוק מול הדרת קדשו. מצפה לתשובתו

שלמה אברהם בלא"א יר"א מרבים כש"מ דניאל זאב רזעכטע נ"י

סימן מט

יום ז"ך שבט ש' תזל כטל אמרת"י לפ"ק ירושלם תוב"ב

יהא שלמא רבא. לאלפי רבבה. ורב ברכות יחילו על ראש רב חביבא. נברשתא דדהבא דגול מרבבה. שר הצבא. ה"ה הרב הגדול כש"ת צדיק מושל. משלי שלמה אברהם ני"ו. ויחי הוד לנצח. נסו"א

רב נכבד ומאד יקר

יקרת מכתבו למן כ"ד טבת העבר הגיעני אל נכון וששתי כעל כל הון אורו עיני וכוליה גופאי. חדאי