בכורי שלמה חלק א קנב

אתרוגי קארפו מפאת הידורם החיצוני. לולא הרימו אז כשופר קולם במכ"ע מדוע לא ישימו הרבנים לזה להראות כי עוד רוח החיים באומה להיות כאיש אחד חבירים בענין כללי ומועיל לדאוג בעבור כמה עניים שיחסרו מלחמם בחג ליתן כפלי כפלים בעבור קיום המצוה בשעתה ואשר באמת לא יחסרו אתרוגים זולת אתרוגי קארפו אשר זה שנים לא כבירות החלו לבוא בקהל וגם עד כה רבו עוד המונעים מהם במקומות שונות ואשר בחסרון אתרוגי קארפו יתאמצו הרבה סוחרים להביאם משאר ארצות כאשר יתרבו עתה הלוקחים מהם ואשר לא הוחזקו מעולם במורכבים ואשר כדי בזיון בהיותינו ביניהם כעם לא בינות אשר קפאו רגשותינו בבלע זרים את חיל ישראל בכמה מאות אלפים רו"כ לשנה בעבור פרי השוה מצד עצמו כאגורת כסף

י) אך מה מאד נשתוממתי לשמוע מפי המכ"ע בהודיעו אותנו חדשות אשר לא ידענו מקודם [ואשר לא הודיע זאת עד כה רק בבואו לדבר מיוקר השער באשר מובן כי חשב זאת לדבר שאינו נשמע. ואולי דימה שהוא דבר הנודע לכ"א כמו שנודע במדינתם] בגלותי כעת את המסכה הנסוכה ועל מי יסמכו אחב"י בכתב ההכשר הבא מקארפו אשר החותמות הנדפסים לאלפים משנה על חברתה מצויים ביד השמשים וביד כל אדם אשר ינתן ליד היוונים המוכרים אשר שקדו עתה לרגלי המסחר והיוקר שנתרבה למשוך עיני הרואים בהרכבת נטיעתם. וכאשר מילא הדברים בכמה ענינים שנתברר מחדש וכאשר נמצא ביד אחד ממוכרי האתרוגים בעיר ראזינאי שהניח ברכה אחריו את חותם ההכשר על אתרוגי קארפו אשר נמצא ביד בנו כאשר ראו אח"כ שהניח החותמות מהכשר אתרוגי פארגו על המשניות מבהמ"ד. וצדקו דברי המו"ל שאחרי הודאת בע"ד ניתן ההכשרים שהוחזקו אתרוגי קארפו למורכבים זולת אלה שניתן להם ההכשר ושבלתי אפשרי להבדיל ביניהם בהיות ההבדל כמלא נימא. ואחרי שלא יוכל להכחיש שגם אותם הגדלים בגן פארגו אין יודע עד מה בעת שינשאו התיבות מהאתרוגים ויביאו אותם מלאות לשמש הקהל והרוב הנוטלים פרס הקצוב להקהל בעבור חתימתם. ובמה יוכלו נוטלי המס להעיד שלא עירבו בהם בעת שימלאו התיבות משאר אתרוגי קארפו המורכבים ומלבד שגם אתרוגי פארגו נתברר בכמה מהם שאין בהם סימני אתרוג הכשרים וכמובא בשו"ת שבות יעקב (ח"א סי' ל"ו) דעיקר הסימן המובהק הוא מבפנים בהקליפה ומיץ שבתוכו אלא דמהכ"ת לחתכו ולבדקו מבפנים ולפסול האתרוג בידים לכן ניתן עוד שני סימנין מבחוץ וכמובא ג"כ בחת"ס (חא"ח סר"ז) דברי הכפ"ת שכל אלו הפירות הקליפה קצרה ודקה כו' וא"כ אין טעם עצו שוה לפריו שהוא התוך כו' יעש"ב ואכ"מ והארכתי בתשובה בפרט זה. ואשר למה לא ישתדלו ליפות סחורתם בהרכבה הנהוגה ולחזקם לבל יתקלקלו מהדרך ברקבון כאשר אין משגיח בשום פעם בעת נטיעת היוגבים מחדש ואשר מיני החותמות למגן להם בפני הלוקחים במה שא"א לברר בנקל במרחקים ואין עוד משים על לב. וידוע דברי תשו' בית אפרים מה שהאריך בזה ובמה שיצא לדון בדבר החדש דאף להפוסלין מורכב י"ל דהיינו דוקא הפרי היוצא מן היחור של אתרוג המורכב בלימונ"א אבל אם לאחר שהרכיב יחור אתרוג בלימונ"א ואח"כ חתך היחור ונטעה בארץ כו' ואפילו היחורין שנתוספו אח"כ על היחור הראשון וחתך אח"כ היחורים ונטעו בארץ י"ל דהיחורים לא קיבלו שינוי ותורת אתרוג עליהם. ואולם כבר סתר דבריו בשו"ת חמדת שלמה חא"ח (סי' ל"ז). ודחה ראייתו יע"ש באורך וגם אני הארכתי לסתור דבריו מכ"מ אשר אכמ"ל. ועכ"פ אין כל צדדי ההיתרים שייכים בזמנינו שנוטעים שם כמה אילנות מחדש ויש בהם הרכבת מין פרי אחר והוחזקו להרכיב כל האילנות לייפות האתרוגים בהרכבתם ולשמרם מהרקבון כנודע וכפי שהעיד הרב מקארפו בעצמו כפי הודעתו שנדפסה במכ"ע שהוחזקו אתרוגי קארפו למורכבים זולת אלה שנותן להם ההכשר כשבלתי אפשרי להבדיל ביניהם בהיות ההבדל כמלא נימא. ואחרי שנתברר שאין ממש בהכשרים שלהם ורובא דרובא מהאתרוגים המהודרים שלהם מורכבים מי יוכל להכניס עצמו בפרצות דחוקות כאלו. ואשר כעת נתרבו בל"ס הנטיעות מחדש ממורכבים ממש באשר אין שום משגיח עליהם כלל ובמה נוכל לסמוך עתה לצדד בהכשירם במקום המוחזק במורכבים ואשר חזותם וגידולם וסימניהם מעידים על הרכבתם ובמקום אשר אין שום משגיח כלל ושום ידיעה ברורה מפי הבלתי נוגעים בדבר מאופני הכשירם

יא) והנה לקיים הדברים מזויף ההכשרים עד כמה נוכל ליתן אומן בהם אזכיר בזה מה שסיפר אחד מהמו"ץ מה שנודע לו בעצמו בעת היותו בטריעסט שראה למראה עיניו שהתיבה חתומה רק מצד אחד וכל הצדדין מהתיבה יכול כ"א לפותחם ואמר המו"ץ להרב מטריעסט הלא יוכל כ"א לפותחם ולהניח בתוכם ולמלאותם בציטראני"ן ואפלעצינע"ס השיב לו הרב ומה בכך אם יניחו פאמראנצע"ן ואפלאצינע"ס המהודרים והראה לו בכתב תשובה הנדפסת גם בלקוטי יש"ר איך שמכשיר אפלעצינע"ס לאתרוגים ואשר כותב כי זאת היא עיקר מצות פרי עץ הדר. וסיפר ממנו עוד דברים שונים כאלה בענין ההכשרים שלו. עוד סיפר לי רב אחד מתגרי אתרוגים שהי' סוחר כל ימיו באתרוגי קארפו ופעם א' ביקש מסוחר ידוע שיביא לו תיבה אחת מאתרוגי גן פארגו בעבור המהדרים. ולבסוף כשהביאו לו ההכשרים נתן לו את כל ההכשרים רק על אתרוגי פארגו ושאל אותו הלא אנכי לא בקשתי רק תיבה אחת מאתרוגי פארגו והמותר משאר אתרוגי קארפו כי לא רבים המה המהדרים רק באתרוגי פארגו. השיב לו מה בכך וכי אני מבקש מחיר יותר בעבורם. ורק כי כן ניתנו לי ההכשרים למאות בלי מספר אשר אוכל ליתן לכם גם על כל אשר תחפצו. ומאז ידע הרב כי אין אומן בהכשרים ואשר התגרים הגדולים ידעו זאת כולם מכבר. ואחרי הדברים האלה האם נשאר עוד מה לדבר בזה ולהכניס בפלפולים אשר מהעדר הידיעה עד כה הי' לכולם בשגגה. ואלה שידעו כמה יש לסמוך על ההכשרים לא הודיעו למי שיש בידם למחות

יב) וכבר השבתי בזה לשואלי כפי המסופר בענין עגונה שהעלו הרבנים להתירה וכאשר הובאו תשובותיהם לפני הגאון ר' חיים מוולאזין זצ"ל השיב בנחת אמנם הפליאו לעשות לבנות מגדל הפורח באויר על יסוד קושיא אחת אבל בעבור קושיא אחת לא ימות בן אדם. ובימים מועטים בא הבעל המעגן לביתו ואמר בבדיחותא הפלפולים היו טובים אבל הדיוט אחד הוא הבעל הרס והפיל את כל הפלפולים. וכן אומר אני כי מה יועילו כל צדדי היתר שבתשובות האחרונים ע"י הכשר על קצת אתרוגי קארפו בעוד שלא הי' הגן פארגו מוחזק כ"כ במורכבים כשאר אתרוגי קארפו אחרי שהיונים הפסידו כל הפלפולים בנטיעתם ובליקוטתם מבלי שיהי' לכה"פ השמש הנוטל הפרס בשומם אותם בתיבה ובשעת נטיעתם אשר נמצאו כמה זיופים ממורכבים גם בין מוכרים ישראלים כמו שנודע מכ"מ. אשר אם היו נועדים כל גדולי דורינו בהסכמה אחת אז היו מוכרחים סוחרי קארפו לבא בעצה אחת למלאות ידי התגרים שיבחרו גדולי דורנו איש נאמן להשגיח בעת לקיטת האתרוגים ולברר הכשר נטועתם להבא

יג) עוד אחת היא אשר יבאו מוכרי האתרוגים לרפאות את כל המורכבים ולהעיד על כל אתרוגי קארפו שהיו ושעתידים להתחדש. מבלי שיצטרכו שום הכשר ממה שאמרו בתערובות דמאי שאין הקב"ה מביא תקלה לצדיקים וכתיב לא יאונה לצדיק כל און. אף כי אין ספק שלא היו סומכים בזה אם נתודע איזה טריפות לאחר שאכלו ממנו. ולהתוס' דדוקא במידי דאכילה אין הקב"ה מביא תקלה ע"י צדיקים שגנאי לצדיק שיאכל דבר איסור ולא בדבר שהיום גורם האיסור וכר' ישמעאל שקרא והטה כו' ומכש"כ שבזה לא עברו רק בשב ואל תעשה בביטול המצוה ולקצת פוסקים אם מברך מספק אינו עובר בלא תשא עי' מג"א (סי' רט"ו) והלא גם השני גרדיים הכריעו בעדותן כל חכמי ישראל ואמרו אפשר בא אסא ויהושפט ולא ביערו. אלא בקעה הניחו לו להתגדר. ובפרט למה שגילה לי אחד הרבנים מתגרי אתרוגי קארפו והודיע לי רז אחד ושכן עשו כמה רבנים