בכורי שלמה חלק א קכא

המצוה. ועי' שבות יעקב ח"א (סי' א') וע"כ כיון דהחיוב הברכה רק סמוך עובר לעשייתן לא הוי מיקרי מקודם אתחזק]

ובלא"ה היה לדון בסברת מעכ"ת משום ס"ס למ"ש בתשובת הרא"מ ח"א (סי' כ"ה) דהא דמקילין בס"ס אינו אלא בדבר שכבר נעשה אבל לעשות מעשה לכתחלה לא והובא בג"פ אה"ע קכ"ט (ס"ק קל"ג) ובתשו' מהר"י הלוי מייתי דברי הרא"מ ושקיל וטרי ובתשובת פני משה ח"א (סי' כ') דהיא דתשו' הרא"מ ש"ה שאינו מתהפך. אך להרא"מ בפי' לסמ"ג הלכות מגילה דאמאי טומטום אינו מוציא את מינו דל"א ספיקא דרבנן לקולא אלא בדיעבד וכן בס"ס דאורייתא לקולא עכ"ד. ומשמע שאפי' יהי' הס"ס מתהפך והגם שתמוה מסוגיות דעלמא שמתירין לכתחלה בס"ס איסור ערוה ואיסור מאכל ובדרבנן בספק אחד אפילו לכתחלה וכ"מ מתשובות הרשד"ם (סי' נ') ועי' בשו"ת מוצל מאש (סי' י"ג) דכוונתו דדוקא לענין איסור שהוא ל"ת שרינן ס"ס אפילו לכתחלה כדאמרינן ספק ממזר אינו בבל יבוא אבל לענין קיום מצות ואפילו דרבנן לא שרינן אפילו באלף ספיקות כיון שיש ספק אחד מיני אלף שהוא חיוב הרי החיוב מוטל עליו יעש"ב. והארכתי ע"ד החו"ד בפתיחה לס"ס ואכמ"ל. ועכ"פ בכאן לענין קיום מצוה דאתחזק חיובא לא מהני לצאת בס"ס ואפילו באין לו רק של גזל לא ניתן לדחות אפילו בספק גזל משל חבירו כדי לקיים המצוה וכמ"ש על קו' השג"א בתוס' בפ"ג דסוכה דל"ל קרא במצה של טבל הא הוי מהבב"ע דל"ש כאן עשה דוחה ל"ת יעי' בספרי זכ"י לפסחים (כ"ח ב') ובנדה (נ"ט ב') דל"א ס"ס לכתחלה היינו לגבי טומאה ואכמ"ל

ה) ויש לחקור לכאורה אמאי שייך בהני אוונכרי איכא לברורי לגבי מי שמכר לו הקרקע להש"ך (בסימן ק"י) שהוכיח (מזבחים ע"ד) דביש לברר ע"י בדיקה ס"ס אסור והפר"ח דחאו ובמק"א הארכתי לפלפל טובא ואכמ"ל. ועי' בשו"ת שיבת ציון (סי' ל') ועי' שו"ת ברית אברהם חאו"ח (סי' ל"ד אות ג') וחאה"ע (סי' כ"ב אות ה') ועי' פר"ח (סי' ק"י) במ"ש להרמב"ם דסד"א מה"ת לקולא מ"מ צריך לברר באיכא לברורי ועי' בס' זכ"י לפסחים (ט') ובחי' לברכות (כ"ז) ואכמ"ל. ועי' במל"מ פ"ד מבכורות דגם בסד"ר לא אמרינן לקולא באיכא לברורי ועי' בשעה"מ הל' מקוואות פ"י דחשיב סמיא בידן לברורי שתמתין עד שיתרבו סימנין ועי' במה"ר בערך איילונית ועי' בפר"ח או"ח סתל"ז ומנ"י (כלל נ"ט סק"ח) ולהש"ך בכללי ס"ס סל"ה. דבס"ס גמור א"צ לבדוק כלל אף שיש לברר האיסור. ולדעת הכנפי יונה שם דיש להחמיר באפשר לבדוק ובלי טרחה. ורק להנוב"י מה"ק חיו"ד (סי' כ"ב וסי' נ"ז) דצריך שיתבררו שני הספיקות ועי' בשו"ת אבני קודש (סי' ו') וכאן לא יצוייר כ"כ לברר הספק דשל אבותיו אם לא גזלוהו ג"כ. ואכ"מ להאריך יותר

ו) כ"ז נמשכתי שלא מרצוני במרוצת הקולמס כו' ואזכיר להעיר לכ"ת רק בהערה אחת במש"כ כת"ר (באות ה') דלמ"ד ג"נ מדרבנן אסור לא שייך בזה שמא יתברר אח"כ שהיה אסור למפרע דכבר כיילו לן דבדרבנן עבדינן עובדא והדר מותבינן תיובתא ולא ניחוש שמא יחזור מהדין דכיון דבשעת מעשה לא נתברר שהוא איסור א"צ כפרה ע"ז ואף אם יתברר אח"כ שהיה איסור. יעי' בנו"ב מהד"ת חאה"ע (סי' ל"ה) בד"ה ולא דבר נכונה כו' דהאי דעירובין (ס"ז) באביי דבעי לאותבי לרבה ולא שבקי' ר' יוסף דאביי תלמידו דרבה ולאו בר פלוגתיה ולא בא רק לשמוע מה שישיב על הקושיא וסמכינן שבוודאי הרב יש לו טעם נכון ועש"ך (סרמ"ב ס"ק י"ב) והך דר"ה רפ"ד דאריב"ז נתקע והדר נידן הם לא ידעו טעם לאיסור עדיין אלא שרצו לדון אם יש בזה איסור ועי' בס' יום תרועה היכי שנחלקו שני חכמים באסד"ר פשיטא שהאוסר מחויב למחות ביד המתיר עד שיעמדו למנין אם הם שוין בחכמה ושניהם הגיעו להוראה כו' עכ"ל וגם מש"כ דא"צ כפרה הוא נגד הדין ועי' בא"ח (סי' שמ"ג סעיף א') בהג"ה בקטן שעבר עבירה בקטנותו שצריך תשובה כשיגדל וע"ש במ"א סק"ד מסנהדרין (נ"ה ב') דתקלה וקלון איכא גם בקטן וע"ש בט"ז (סק"ב) בפרש"י דב"ק (דף צ"ח:) דאכפי לר' אשי ששרף שט"ח של חבירו בילדותו ועי' ט"ז ח"מ (ס"ס צ"ז) ואף דהתם החיוב לחנך רק על אביו ועל הקטן ליכא גם חיוב דרבנן ועי' בשבות יעקב ח"א (סי' קע"ז) בישוב הסתירה מח"מ (סי' שמ"ט) דקטן פטור היינו מדיני אדם כרוה"פ דלא כהי"א בשם הא"ז מ"מ פוסק דחייב לצי"ש יעש"ב. ולא אשכחן נ"מ בין דאורייתא רק בשתי חתיכות אחת של חלב ואחת של שומן ובנתכוון לאיסור ועלה בידו של היתר שצריך כפרה כנזיר (כ"ג.) וכ"מ. וגם בספד"ר דלקולא מ"מ באפשר לברר האיסור בלא טרחה מבררינן כפסחים (ד"א) וכמש"ל. ועי' בשו"ת מנחת עני חאו"ח (סי' ח') בנכשל בשוגג באכילת חמץ שע"ע הפסח שהעלה דבשוגג צריך תשובה וכפרה דעבר על איסד"ר ואמטי ליה הנאה מעבירה דאו' ובביטול ואונסא דשכיח או לא ביטל ואונסא דל"ש אינו אלא משום מגדר מלתא ואסור גם לאחרינא משום ל"פ לחזק התקנה מ"מ כיון שע"י תקנה זו ממילא הוגדר הדבר ואיכא חשש ממילא אין איסור כלל וא"צ תשובה יעש"ב לפי דרכו. ועי' שו"ת (פמ"א ח"ב סמ"א וח"ג סי' י"ט) באכל עוף ומצא בו א' מח"י טריפות דהוי אונס כיון דא"צ לבדוק דסמכינן ארובא וה"ר מתוס' (ביצה כ"ה) בד"ה אורח ארעא ויו"ד (סי' קפ"ה) במצא דם שלא בשעת וסתה וממשנה (פסחים ע"א ב') שחטו ונמצא טריפה בסתר ונמשך אחריו בשו"ת שמן רוקח (ח"א סי' מ"ב) ועי' שו"ת חמ"ש חיו"ד (סי' א') שהאריך לפלפל בראיות הפמ"א ועכ"פ לא הקילו רק מטעם דגם מדרבנן לא היה צריך לבדוק ואכמ"ל יותר בזה. ומ"ש כת"ר על הערתי בתוס' שבת שהרגיש בזה הגאב"ד מגרידי"ץ זצ"ל יאמין שלא ראיתי כלל מש"ס החדש. ומ"ש כ"ת להעיר אי אמרינן בדרבנן אעל"מ יעי' בספרי זכ"י בתשו' ליומא (ס"ג) בדפי הס' (נ"ז ע"ג). ובישי"ע חאה"ע (סי' קי"ט סק"ו ובשער דעה (סי' קע"ה ס"ח) ובכנ"י על משניות בסוכה (פ"ג מ"ב). ומ"ש כת"ר מהשו"ת אמונת שמואל (סי' י"ג) יעי' בספרי זכ"י בחי' ליבמות (ק"ט א') בדפי הס' (צ"ד ע"א) מש"ש ועי' בשו"ת הר המור בגדולת מרדכי (סי' ח') ובנחלת עזריאל (בחולין ל"ג) ובכנפי יונה על יו"ד (סי' ס"ב) ועי' ברכת אברהם לפסחים (כ"ב ע"ב). ובשו"מ מהד"ת (ח"ב סי' ס"ז) משש"ב ובנחלת יעקב ח"ב בתשובה בחי' לביצה בענין טבילת כלים בדפי הס' (י"ד סוף ע"ב). ובעקרי דינים חיו"ד (סי' ז' אות כ"ד) בהגהת הד"ט. ובזה הנני מוכרח לסיים ואו"ש וברכה ויתענג על רוב שלום ויעלה מעלה מעלה באושר ועושר יחדיו כאות נפשו ונפש הדוש"ט בלונ"ח כל הימים

יוסף זכרי' שטערן אבד"ק הנ"ל בעהמ"ס זכר יהוסף

סימן לג

הרים ישאו שלום וברכה וחיים ארוכים לכבוד יד"נ ה"ה הרב האי גאון המפורסם בקצוי ארץ חכם חרשים סיני ועוקר הרים הנשר הגדול גזר הקודש נ"י פ"ה עה"י שלשלת היוחסין צדיק ונשגב כו' כקש"ת מו"ה יוסף זכרי' שטערן שליט"א אבד"ק שואוול בעהמ"ס זכר יהוסף כו'

אחדשה"ט כמשפט ליראי ד' ולחושבי שמו

א) ידיד ד'. מכתב כבוד גאונו קבלתי לנכון זה זמן כביר אולם מאשר מאז עד היום הייתי טרוד בפעלי לא יכולתי להאציל לי זמן להשיב מפני הכבוד אשר אקוה כי לזאת יסלח לי כ"ג. אולם לא יכלתי עוד להתאפק מלדרוש בשלומו הטוב ובשלום תורתו הטהורה וידעתי אשר כמים הפנים לפנים לזאת הנני לבשרו משלומי הטוב ומשלום תורתי בעזרת רוכב שמים ואני תפלה להקשיב מכ"ג כזאת וכזאת גם הנני להודיעהו אשר עשיתי כמצותו וכתבתי לחמיו הגאון שליט"א אבד"ק ראזינאי שישלח לי העתק מהלבנון